>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
על גרם המדרגות המטפס מהסטודיו לציור של רונית יודקביץ' לקומת הגלריה הפתוחה, ניצבת אחת מעבודות האמנות האחרונות שיצרה: ציור על רקע לבן של סילואטה דקיקה בצורת צלב המדמה גוף, ומעין ראש מרובע עליו משובצים בצורת האות ח' סלילי קש מעוגלים. "כל בוקר כשאני נכנסת לסטודיו אני מביטה בציור הזה", אומרת יודקביץ' בטון הנוגה שכבר הפך למזוהה איתה. "זה דיוקן עצמי, ומפעם לפעם אני מוצאת בו פרט נוסף ממני: הגוף הרזה, הסלילים שנראים כמו רולים בשיער, הסדר בו הדברים מונחים על הקנבס", היא מהרהרת ומביטה בציור ממושכות. "את בתקופת הפסים שלך עכשיו?" אני שואל לנוכח הפסים האנכיים והאופקיים המופיעים בעבודותיה כמוטיב חוזר. "פסים? אולי סורגים. תחושה של כלא של דברים שצפים בי מהעבר", היא אומרת.
למרות המחסומים, הציורים של יודקביץ' חושפים דיוקן של אישה שלמה, ללא סדקים. "לפני מספר שבועות ישבה פה היחצנית יעל לוטן, שמטפלת לי בכל נושא האמנות", היא מספרת. "היא אמרה לי שנורא קשה לה 'למכור אותי' במדורי האמנות בגלל השם. 'היא דוגמנית, אז מה פתאום היא אמנית', אומרים לה. יש לי תואר ראשון באמנות מהמדרשה ולמדתי אצל רפי לביא, אבל זה לא משנה. לעולם האמנות קודים משלו, ולא מזמן אמר לי אחד האוצרים שפגשתי שהוא רואה בעבודות שלי את הילדה היפה שבי. בהתחלה מאוד נעלבתי. אחר כך אמרתי לעצמי, מה את נעלבת? אז נכון, יש לך אמנות אסתטית ודקורטיבית, אבל אני לא רואה בה ילדה יפה, אלא זעקה פנימית של אישה. בציורים שלי באות לידי ביטוי כל מערכות היחסים שלי, המשפחה, הילדות. אז יעל אמרה שאולי צריך לנקות את זה. חשבתי על זה, ובפגישה השנייה אמרתי לה: 'אני קשת של דברים ועם זה תתמודדי'".
תמיד דוגמנית
בעוד שבועיים יחגגו הדוגמנית, השחקנית והאמנית שברונית יודקביץ' יומולדת 46, ונראה כי מדובר באחת השנים העמוסות בחייה. היא סיימה להצטלם לשלושה סרטי קולנוע, ביניהם "טור אחד לחלום" של הבמאי אלון שרביט, שהוקרן לפני כשבועיים בבכורה עולמית בפסטיבל הקולנוע בחיפה; מנחה מדי בוקר את תכנית הטלוויזיה "משפחה 10" בערוץ 10, העוסקת בתכנים של משפחה ובריאות; מתכוננת לתערוכת יחיד נוספת שתוצג באפריל הבא; ועל הדרך משמשת פרזנטורית לחברת האופנה מאוזנר. זאת, בנוסף לזוגיות של עשר שנים עם איש העסקים יאיר ברזילאי, המבוגר ממנה ב-14 שנה, ולאימהות לשי בן ה-16 ורוי בן ה-15 מנישואיה השניים למאמן הטניס הברזילאי פרננדו בנדרס, שמתגורר כיום בברזיל; ולעדי בן ה-4 מהזוגיות הנוכחית.
"אחרי שלוש שנים שישבתי בבית מרצון עם עדי, הרגשתי שאני חייבת לצאת", היא אומרת. "בדינמיקה של התעשייה, אם אתה לא שם אתה לא קיים, ואני כל הזמן מקפידה לעשות דוגמנות לצד אמנות".
בניגוד לדוגמניות שמתנצלות על קריירת המסלול שלהן, יודקביץ' רואה בדוגמנות עבודה לכל החיים. אם זה היה תלוי בה, היא היתה מוכנה לדגמן עד שתיפול מהסטילטו. לפני שמונה שנים היא גם המציאה את עצמה מחדש כשחקנית, כשהשתתפה בסרטו של דובר קוסאשווילי "מתנה משמיים". שלוש שנים לאחר מכן כבר זכתה בתפקיד הראשי בדרמה של הבמאי דרור שאול "אדמה משוגעת", זוכת פרס אופיר לסרט הטוב ביותר בשנת 2006. את הסרט קיבלה ללא אודישן, לאחר מפגש קצר עם הבמאי, שהמתין לה בציפייה דרוכה לאחר שחששה לשאת על כתפיה את הסרט הכבד. "תמיד רציתי להוכיח שאני יותר מדוגמנית", היא אומרת, "אבל היום שחררתי. אני לא מתנצלת על זה שאני דוגמנית. יש הרבה דוגמניות ושחקניות מצליחות שעושות גם וגם, כמו ז'ולייט בינוש או איזבלה רוסליני, שעשתה עכשיו סרט משגע ובמקביל גם את לנקום".
את מאמינה שהיית צריכה לעבור את המסלול הארוך של דוגמנות מגיל 14 רק כדי לגלות את עצמך מחדש בגיל 46?
"בוודאי. העולם של היום זה לא מה שהיה פעם. אז, אם היית דוגמנית - את דוגמנית. לכן גם בכלל לא חשבתי על משחק. היום אם את לא רוקדת, שרה, משחקת ויפה ומה לא - אני לא יודעת עד כמה יש לך מקום בתעשייה. תמיד שואלים אם הצלחתי לצאת מהמשבצת של הדוגמנית? אני לא חושבת ואני לא רוצה לצאת מהמשבצת של הדוגמנית. ואני לא היחידה, גם גלית גוטמן היא דוגמנית ומגישת טלוויזיה, אבל בתודעה היא מלכת הדוגמניות".
לא קונה בכיכר המדינה
מי שמעולם לא החליף מילה עם יודקביץ' יכול לטעות בה, ולדמיין אותה משתלבת באופן טבעי בקאסט של להיט הטראש "מעושרות", ששודר לראשונה בערב שקדם לפגישתנו. אבל יודקביץ', למרות הזוגיות המתוקשרת מלפני עשור עם המיליונר אלי פפושדו, לא מחפשת ספונסר שיאפשר לה לעשות שופינג בכיכר המדינה. גם כל טרנד הבוטוקס עוד לא הצליח לחדור אל האפידרמיס המדהים שלה. "אתה ראית את זה?!" היא שאלה על הפרק הראשון בסדרה ברגע שנכנסתי לסטודיו שלה, השוכן בסמוך לשוק הפשפשים ביפו. "אני לא מבינה אנשים שצריכים לרוץ ולספר מה יש להם או אין להם. למה בכלל צריך לראות את זה בטלוויזיה בתקופה הזאת?"
את מכירה חלק מהבנות באופן אישי?
"אני מכירה מהשכונה (תל ברוך צפון, א"י) את דפנה שחר. האמת, לא קלטתי אותה ככה. ואני דווקא קולטת אנשים ממקום רגיש, לא ממקום מתנשא. הזדעזעתי לראות אותה בתוכנית. היא צעירה, יפה, אז מה? בשביל הכסף?"
גם לך יש דימוי של אחת שמבלה בכיכר המדינה.
"אני בפרינציפ לא קונה בכיכר המדינה. אני לובשת רק זארה. אני חולה על זארה. בכל פעם אני מגיעה לשם ומלקטת כמה פריטים בלי למדוד. זה גם במחיר נוח, וגם תמיד נראה עליי טוב. אני עובדת ומרוויחה יפה, אבל חונכתי אחרת. אני לא מסוגלת לקנות בגדים בסכומי עתק. נראה לי מוגזם להוציא אלפי שקלים על בגד או תיק. אני גם לא מתלבשת בצורה מנקרת עיניים. יש לי כמה נעליים טובות ששילמתי עליהן, אבל לא תשכנע אותי להסתובב בכיכר המדינה בעד שום הון. לא יכולה. פיזית. אני תופסת אופנה כדבר דינמי. אם אני באמת רואה משהו יקר שאני מחבבת, אז אני אלך ואחפש לו תרגום זול יותר. מקסימום דורין תיתן לי כמה כוכבים פחות ב'גיא פינס', אני אחיה עם זה".
חשובים לך הפידבקים מהעיתונאים ומהציבור?
"בוודאי, כמו כל אחד. אני נהנית מהמגע האישי עם האנשים ברחוב. נעים לי שפונים אליי, שמצלמים אותי. אני מפחדת שזה ייפסק".
אז למה לדעתך בר רפאלי ואחרות נאבקות בצלמי הפפראצי?
"אני יכולה להבין אותה שהיא מרגישה מוטרדת. גובה המים שלה אולי מוצף, כמו שאומרים. אני מקבלת את זה באהבה. ומצד שני, אני לא בר רפאלי".