"זה צילומים לפיצ'ר או ראיון לאתר אינטרנט?", גלית גוטמן ספק שואלת, ספק מתבדחת כשאני מבקש ממנה בחיוך להחליף מערכת לבוש נוספת לטובת הראיון ל-Xnet לכבוד ערב החג. אנו נפגשים על סט הצילומים של מותג האופנה קרייזי ליין בסטודיו של צלם האופנה עדו לביא. זו כבר עונה שלישית שהיא משמשת פנים למותג ובהסתמך על ההתמדה של גוטמן עם מותגים להם דגמנה בעבר, ניתן להניח שהרומן הנוכחי יהפוך לפרק ארוך בחייה. "קשה לי עם שינויים ופרידות", היא אומרת, "בגלל זה אני נשארת שנים רבות בכל מותג".
למרות שהיא פותחת עשור שלישי כדוגמנית, גוטמן מגדירה את עצמה כמתלבשת שמרנית. היא מסתפקת במכנסי ג'ינס כחולים ("יש לי עשרות זוגות בארון"), גופייה קלה ותיק יד של פראדה - כולם יושבים על גזרתה הגבעולית באופן מעורר קנאה. "איך זה שלא הפכת לאייקון אופנה?", אני שואל. "יש לך טעות באבחנה", היא פוסקת. "אני מופיעה בכל רשימות המתלבשות הטובות. לי זה מספיק".
דבר אחד ברור – גוטמן מותירה אחריה שובל דק של אבק כוכבות. הבלונד הנצחי, הנמשים הפזורים על פניה כמו אוקיינוס של כוכבים, הסמ"ך החיננית שמתפלקת לה בעת הדיבור, ההומור העצמי שמתובל בז'רגון הומואי, הסיגריה הטחובה בזווית הפה בין הפסקת צילום אחת לשנייה – גלית גוטמן היא סך של מחוות, גינונים ואישיות שאף דוגמנית מקומית מהשנים האחרונות לא הצליחה לייצר. גם כשאני בודק מה היא חושבת על קולגות צעירות כמו גל גדות או אסתי גינזבורג, שחולשות כיום על קריירה בינלאומית, היא מסיטה מעט את שיערה לאחור ומסבירה שגלית גוטמן מתקדמת לפי הקצב האישי שלה. ולא, אין לה חרטות, וגם שום עניין להתנצל.
