"אתה לא יכול לבנות את אחר הצהרים של חייך לפי תוכניות הבוקר של חייך", קבע הפסיכולוג קרל יונג כאשר התייחס למשבר אמצע החיים. את התובנה הזו אני אוהבת מאוד לצטט בהרצאות שלי, שכן לאחריה משתרר שקט ואפשר ממש לשמוע את גלגלי המוח מעבדים את המידע. כל אחד מהנוכחים חושב על המבנים השונים בחייו אליהם נכנס בגיל צעיר ושאולי כיום כבר מתאימים לו פחות – עבודה, זוגיות, קריירה, חזון, חלומות, תוכניות.

האם כל מה שבחרנו בו בגיל צעיר יכול להמשיך איתנו הלאה? בעיקר עכשיו, כאשר תוחלת החיים הולכת ועולה וייתכן כי האדם שימות בגיל 200 כבר נולד? האם זה הגיוני או נחוץ שנעביר את כל החיים או לפחות את רובם, עם אותן הבחירות שעשינו בעבר הרחוק? כאשר העיניים חוזרות ומתמקדות בי, אני מעבירה יד על הבד של השמלה או הז'קט שאני לובשת באותו מעמד ואומרת שבאופן מסוים, אפשר להקביל זאת למחשבה על חליפה או שמלה שאנחנו תופרים או קונים ואחרי כמה עונות הן כבר לא הולמות אותנו ויש לבצע בהן תיקונים והתאמות.

רק להדגיש – אני לא משווה זוגיות לשמלה. אני רק משתמשת בזו האחרונה לשם ההדגמה ואומרת שכשם שאנחנו לא יכולים ללבוש לאורך שנים את אותה השמלה או החליפה – יש מקומות בהם צריך להצר, לקצר, להאריך, לפרום, להוסיף בד, להטליא מקומות שנשחקו או להתייאש ולמסור את הבגד הלאה - כך יש לעצור ולבדוק האם המבנים השונים של חיינו עדיין מתאימים לנו. לברר איך אפשר לעשות את האדפטציות המתבקשות, כדי שנמשיך להיות מסופקים בכל התחומים. הרי לא בטוח שהאדם איתו התחתנו בשנות העשרים או השלושים המוקדמות יתאים לנו כמו כפפה ליד בגיל 50.

הפסקנו להעצים אחד את השני

זה מה שקרה לגילי ליבר ולאיילת ציוני, שהיו זוג בעסקים, ביצירה ובחיים, הקימו ביחד את להקת "גאיה" המוערכת וחרשו וכבשו איתה את הארץ וגם מדינות שונות בעולם, במסגרת הופעות ופסטיבלים רוחניים ואז נקלעו למערבולת כספית שגררה אותם למצולות, הפכה על פיו את כל עולמם והובילה לפרידה גם במישור הזוגי וגם במישור המקצועי.

"מה קרה לנו? פשוט הבנו יום אחד שהפסקנו להעצים האחד את השני והזוגיות נפרמה", מספרת לי איילת בקול רגוע ושלם. היא היום בת 50, חמש שנים לאחר משבר אמצע החיים שלה, שהתחיל בשיא התהילה של הצמד המפורסם, כשהייתה בת 45. "הוזמנו לסיבוב הופעות בברזיל, שהיה אמור לסגור לנו חצי שנה של פרנסה, אבל אז משהו טראגי התחולל בחייו של המפיק שהזמין אותנו להופיע וסיבוב ההופעות התבטל. פתאום עמדתי מול שוקת שבורה. הפרנסה הפכה להיות מאוד בעייתית ואחרי שהתפרנסנו מהמוסיקה בצורה נהדרת לאורך תקופה ארוכה – כי גאיה הצליחה והופיעה המון בארץ ובעולם – הגיעו הרכבים חדשים ושירים חדשים שתפסו את המקום שלנו ולכי תמציאי את עצמך מחדש".

השבר הכלכלי גרר אחריו שבר גופני. "בגיל 45 חליתי מאוד. היה לי חום שתקופה ארוכה לא ירד ונכנסתי לסטרס רציני. חשבתי, מה הלאה, מה עכשיו? יש לנו ילדים שצריך להאכיל, יש לנו בית וחיים. מתוך החולי, מתוך החום, מתוך התהום שהייתי בה, התבוננתי על עצמי במראה ושאלתי את עצמי – אוקיי, אז מה אני הכי רוצה לעשות בחיים?

הלב שלי אמר לי שאני הכי אוהבת לבשל ולארח ואמרתי לעצמי – אני הולכת על זה. אפתח מסעדה ומזה נתפרנס, אבל אז קם האגו והתחיל להתנגד. מה פתאום לבשל ולשרת אנשים? מה פתאום לארח, אחרי שהיית בפסגת העולם? לא הקשבתי לאגו. פתחתי מסעדה קטנה בזיכרון יעקב שקראו לה 'איילת וגילי' והתחלתי לבשל לאנשים".

מאיפה האומץ? מחוסר הברירה. חוסר ברירה שבדיעבד התברר שלקח אותה בדיוק לנקודת המפנה של חייה. לא לחינם הסינים כותבים את המילים "משבר" ו"הזדמנות" בצורה מאוד מאוד דומה.

"החלטתי שאני לא מוותרת לגוף" (צילום: אריאל ואן סטרטן)
"החלטתי שאני לא מוותרת לגוף" (צילום: אריאל ואן סטרטן)

פתאום הפוקוס היה עלי

מעבודת הפקה סביב הלהקה, שכללה שיווק ותיאום של ההופעות, עברה איילת לעבודה פיזית קשה ועמדה לבשל 14 ו-16 שעות בכל יום במטבח צפוף וקטן. "הגוף שלי פשוט נכנס לסטרס. אף פעם לא עבדתי עבודה פיזית כזו קשה. פתאום אני עומדת ימים שלמים על הרגליים והגוף שלי קרס. התמרד. לא הסכים ללכת בעקבות הלב. אבל החלטתי שאני לא מוותרת לגוף ושהוא יעשה מה שהלב רוצה והכרחתי אותו להסתנכרן עם הנשמה. המשכתי לבשל בלי להתייחס לכאבים, לעייפות, לשבר הגופני והמסעדה מאוד הצליחה – קטנה, אינטימית, ביתית – וכולה שלי".

מי שלא הסתנכרן עם המצב הוא בן הזוג, גילי ליבר, הסולן המפורסם של להקת גאיה, שפתאום קלט שהאישה שלצדו עברה שינוי גדול ושהיא כבר לא אותה איילת שהוא מכיר. "התפקידים בינינו היו תמיד מאוד מאוד ברורים - הוא היה האמן והיוצר והאיש בקדמת הבמה ואני הייתי האישה מאחורי הקלעים, המפיקה שלוקחת קדימה ומניעה ומזיזה וגורמת לדברים לקרות עבורו – כדי שהוא יופיע, כדי שהוא יעמוד שם מול הפרוז'קטור. ובעצם, כשנוצר הצורך להתקיים ממשהו אחר, כשפתחנו את המסעדה, פתאום התפקידים בינינו השתנו. פתאום הפוקוס היה עלי, היצירה הייתה שלי ואת השינוי הזה - הזוגיות שלנו לא שרדה".

את מצליחה להבין למה היא לא שרדה?

"כי גילי מאוד רצה את איילת של פעם, אבל איילת של פעם כבר לא הייתה קיימת ואני רציתי שגילי יגדל ביחד איתי, אבל הוא רצה להישאר בעולם שלו ולא רצה להצטרף לעולם שלי. אני מגדירה בן זוג כמישהו שאיתו את יכולה לעשות יותר, שאיתו את יכולה לגדול יותר ולהתפתח יותר. מישהו שנותן לך את הכוחות להאמין בעצמך יותר ולהעז יותר, אבל כשזה לא קורה, כשההעצמה ההדדית מפסיקה, מתפתח תסכול, בעיקר כשמדובר בזוג כמונו, שעשה את זה בעבר בצורה כל כך טובה. הרי אני כתבתי בזכות גילי וגילי צמח להיות פרפורמר ונסע בכל העולם בזכותי ובום, לי כבר לא היה את הכוח לשבת ולשמוע את המוסיקה שלו ולהתלהב ולהתרגש כמו פעם ולו לא הייתה את תשומת הלב והכוח להכיל אותי בעייפות ובשביזות מהעבודה הפיזית שאני עוברת ונוצרה דעיכה".

בפסיכולוגיה קוראים לזה "קיבעון תפקידים בזוגיות". זוגות שנמצאים בקשר זוגי ארוך טווח מתקשים עם הרצון לפרק את התבנית המוכרת ולשנות את התפקידים שלהם בתוך הקשר. כל אחד מבני הזוג נכנס לתפקיד הקבוע שלקח על עצמו וכך זה יכול להמשיך לאורך זמן בלי שהם יבחינו שהתפקידים הללו כבר לא משרתים אותם.

בדיוק בנקודה הזו, היה זה מפץ הזוגיות, שגרם לאיילת לעשות עוד צעד ענקי לכיוון עצמה ולהתפטר מתפקיד השפית. "הבנתי שאני עכשיו בסנטר של עצמי, שאני לא צריכה לחשוב איפה הוא נגמר ואיפה אני מתחילה. אין לי את הדילמות האלה של הזוגיות שהיו לי לפני כן – ונכון, זה עצוב שאני לבד – אבל המשבר הזה גם אפשר לי לצמוח". לכן החליטה שלא מספיק לה לבשל (דרך אגב, לקח לה ארבע שנים לקרוא לעצמה שפית) ושהיא רוצה לעשות את זה ביותר גדול, ביותר מרגש. איילת השתלטה על מתחם "אורוות הברון" בזיכרון יעקב והפכה אותו לחאן דרכים שמציע מסעדה, בית קפה, אולם ישיבות וכנסים ומעכשיו גם "ברוניתא" - צימר מפנק בקומת הגג, והיא יודעת שגם הזוגיות החדשה תגיע.

"אבל היום אני אכנס אליה ממקום אחר לגמרי. היום אני אבוא לזוגיות הזו עם העולם השלם שלי ולא אבנה חיים שלמים ביחד עם מישהו אחר. זה כבר לא יהיה מחייב כל כך כמו שהיה לי עם גילי".

  • להזמנת ההרצאה שתשנה לכם את מסע אמצע החיים , הקליקו עכשיו ואני אגיע לספר לכם מה יש בו במסע אמצע החיים שגורם לנו לחשב מסלול מחדש ולרדוף אחרי החלומות שלנו. הסופרת ענת לב-אדלר בהרצאה חושפנית ומרתקת על מסע אמצע החיים שלה, שהפך ממשבר להזדמנות.