"הדודים שלי, קולו וסיגול, יחד עם עוד הורים, הקימו בשבילנו את 'הבית העגול', כדי שיהיה לנו מקום שיהיה לנו טוב בו ולא נסבול ונהנה ללמוד, כי זה חשוב ליהנות. אני יכולה להיכנס לאיזה שיעורים שאני רוצה ולעשות מה שאני רוצה. בבתי ספר אחרים כל היום צריכים לשבת בכיתה ולהכין שיעורים שאפילו לא רוצים רוב הפעמים ויש רק הפסקה של איזה 20 דקות".

המשפחה שלי

----------------

אני: סיטה אור, בת 7, אני בערך בכיתה ב', אבל אני לא בכיתה, כי אין כיתות בבית העגול. אם הייתי בכיתה, הייתי בכיתה ב'.

אמא: אורית אור. מטפלת ומנחה מעגלי נשים. אמא כתבה ספר שקוראים לו "אישה יודעת" והיא עושה טיפולים שבהם היא עוזרת לאנשים. (עוזרת במה?) עוזרת להם לאהוב את עצמם. (איך עושים את זה?) פשוט מדברים איתם.

אבא: שי אור. מוזיקאי, מטפל, מרצה ומלמד הדרכת הורים. אבא גם הוציא ספר שקוראים לו "הורות כמעשה ניסים" וכל המשפחה שלנו יצרה ביחד דיסק שקוראים לו "בדיוק בדיוק כמו שאני". אני דיברתי בין שיר לשיר, אלי שרה, נועם קצת שרה, אמא כתבה את המילים ואבא הלחין את המוזיקה.

אחים ואחיות: אלי בת 13 ונועם בת 19, שכבר לא גרה בבית. היא בשירות לאומי.

משמעות השם שלי: סיטה זה גם אלה הודית וגם סוג של ציפור. בהודו יש את השם הזה הרבה, אבל בישראל לא הכרתי אף אחד שקוראים לו ככה. קראו לי סיטה כי רצו לתת לי שם של אלה או של מישהי כזאת וגם כי זה פשוט התאים לי.

ארוחה משפחתית: אנחנו אוכלים יחד כל המשפחה בצהרים, בערך 4-5 פעמים בשבוע וגם בערב יוצא לנו לשבת כולם ביחד הרבה פעמים. אני צמחונית, שתי האחיות שלי טבעוניות ואבא שלי טבעוני, אבל ממש לפעמים הוא אוכל בשר, כשזה מרגיש לו. אמא לא צמחונית, אבל לא אוכלת הרבה בשר. בחרתי להיות צמחונית כי כשאנחנו קונים בשר, אנחנו משלמים כסף שבגללו רוצחים בעצם את החיות ועצוב לי שהורגים חיות. הייתי רוצה להיות טבעונית ואני מנסה, אבל זה קשה לי כי חסר לי גלידה וכל מיני סוגים של ממתקים.

המטלות שלי בבית: אני ממיינת את הכביסה עם אמא ומוציאה מהמדיח ואני מביאה את הפח כל פעם שהוא ברחוב ומטפלת ב-4 החתולות שלי.

הילדוּת של אמא ואבא: אבא שלי גדל בקיבוץ ואמא שלי גדלה באין לי מושג. הילדות שלי שונה מהילדות של אבא כי בילדות שלי יש בתי ספר פתוחים והם הלכו לבתי ספר רגילים או כמו אבא שלי, שהלך לבית ילדים בקיבוץ. הוא סיפר לי שלא היה לו טוב שם. היו חייבים נגיד לאכול מאכלים שלא אוהבים והיה צריך להתחלק עם כולם ויש עוד מלא דברים לא טובים שם.

הבית שלי

-----------

הישוב: פרדס חנה. אני אוהבת לגור כאן, כי יש הרבה מקומות כיפיים. גם רוב החברים שלי גרים בפרדס חנה או בכרכור, אז אני יכולה ללכת אליהם.

הבית: בבית יש קומה אחת שבה כולנו גרים, חוץ מאחותי אלי שיש לה עליית גג קטנה ולמטה יש סטודיו של ההורים, שם הם עושים את הטיפולים שלהם ואם מתחשק לי אני ישנה שם. יש לנו גם חצר ענקית עם מלא עצים והרבה חיות. יש לנו תרנגולות שמטילות ביצים. כל יום אני הולכת ולוקחת ביצים מהלול. יש גם אפרוחים וארנבים וגורים של ארנבים. אנחנו שמים את התרנגולת בלול כי אם הגורים של הארנבים מתקרבים אליה אז היא מנקרת אותם. פעם אחת גורים של ארנבים התקרבו לתרנגולת שהיו לה אפרוחים והיא ניקרה אותם והם מתו. אבל החתולות שלי ממש חברות של הארנבים. פעם אחת ראיתי חתולה מתכרבלת עם ארנב.

החדר: יש לי חדר לבד.

בית הספר שלי

------------------

הבית העגול. אני מאוד אוהבת להיות שם. בבית הספר יש שתי חטיבות, חטיבה צעירה (גילאי 5-7) וחטיבה בוגרת (גילאי 7-12). אני בחטיבה הצעירה ויש לנו שתי קבוצות: מים (גילאי 5-6) ואוויר (גילאי 7). אני באוויר. מה שמאוד כיף בבית העגול זה שיש את שרה ואת שיר. שרה היא החונכת של אוויר ושיר החונכת של מים. שרה עושה לנו בכל בוקר וצהרים מעגלים. המעגל הוא רבע שעה. כל הילדים נפגשים, מקריאים סיפור, מדברים, משחקים. בבית העגול עושים מה שרוצים מתי שרוצים. יש רק כמה דברים שחייבים לעשות. חייבים לסדר ולנקות (אבל לפעמים אפשר לבקש משרה ושיר לא לסדר ולפעמים הן מסכימות) וחייבים להגיע למעגלים, כי אומרים שם כל מיני דברים חשובים, כמו למשל: סדר יום, איזה שיעורים יהיו היום. בשאר הזמן – אפשר לשחק עם שאר הילדים, אפשר ללכת לשיעורים וילדים יכולים אפילו להעביר בעצמם שיעורים אם הם רוצים.

איפה בית הספר? הבית העגול עבר המון מקומות, כי לקח זמן עד שקיבלנו מבנה משלנו להיות בו. אני עברתי כבר לפחות שלושה מקומות.

מה מיוחד בביה"ס שלי? יש לנו בבית הספר את השיעורים הרגילים, כמו חשבון, עברית ואנגלית, אבל יש לנו גם שיעורים מיוחדים. למשל, שיעור בונים עולמות: אלו שיעורי יצירה בסדנא, שמעבירה יולי, החונכת של קבוצת כוכבים. ילדים יכולים להביא לשיעור כל מיני גרוטאות וליצור מזה דברים. שיעור פירוק והרכבה: ילדים מביאים כל מיני דברים, כמו איזה רמקול מקולקל ואז מפרקים שם את הדברים ולוקחים את כל החלקים שבפנים ועושים משהו אחר שבאמת עובד. למשל, אני פעם עשיתי סוג של מטוס מקרטון והתקנתי בתוכו מנוע ממשהו אחר שפירקתי ואז המטוס התחיל לעוף.

השיעור שאני הכי אוהבת: שיעור חוקרים ויוצרים. בכל יום ראשון אנחנו חוקרים משהו אחר. נגיד, פעם אחת חקרנו על הלוויתן הכחול. אנחנו פותחים את המחשב וחוקרים בויקיפדיה ואחר כך אנחנו יוצרים באותו נושא. למשל, מציירים או יוצרים מחימר או מגירים.

המורה האהובה עלי: את כולם אני מאוד מאוד אוהבת והכי אהבתי את שיר ושרה, שהיו מאוד מרכזיות בחטיבה הצעירה וכולם הכי אהבו אותן, אבל הן עזבו כי שיר טסה עם כל המשפחה למסע בכדור הארץ לכל מיני מקומות.

מה הכי חשוב שיהיה במורים? בבית העגול אין מורים, אלא חונכים. ההבדל בין מורים לחונכים, שמורים העיקר מבחינתם זה שהם מלמדים אותך וחונכים משחקים איתך ומדברים איתך וגם עושים שיעורים. הכי חשוב בחונכים שהם יהיו נחמדים. דבר שני, שהם יהיו מעניינים ולא סתם משעממים ושהם יהיו יצירתיים ושתמיד יאהבו אותך איך שאתה.

אוהבת ללמוד? כן. תמיד בבית וגם בבית העגול אני שואלת המון שאלות ואף אחד לא מספיק לענות לי. אני אוהבת המון לדבר ולשאול. אני יודעת הכי הרבה דברים במשפחה, למרות שאני הכי קטנה, כי אני לומדת מכל אלה שגדולים ממני. יש לי גם הרבה בני דודים שגדולים ממני.

איך יהיה יותר כיף ללמוד בבתי ספר? אם ילדים לא יהיו חייבים ללכת לשיעורים, כי הם יבחרו במה הם רוצים, כי אחרת הם סתם משתעממים ולא תמיד כיף בכל השיעורים, כשאתה חייב לשבת בכיתה כל היום.

שיעורי בית: לפעמים יש, אבל לא חייבים לעשות אותם.

הזמן הפרטי שלי

-------------------

אחר הצהרים: רוב הפעמים אני הולכת לחצר. קודם כל, אני צריכה להאכיל את החתולות שלי. לפעמים אני לוקחת ביצים ומטפסת על בית העץ שלי. אני אוהבת מאוד לטפס.

הכי אוהבת לעשות בעולם: מלא דברים. אני אוהבת ליצור דברים. אני אוהבת לעשות ניסויים. נגיד, יצרתי מעבדה על אחד מהעצים שלנו ואני שמה שם כל מיני נוסחאות ושיקויים שהכנתי. אני גם אוהבת מאוד יצורים. אני מציירת על דפים כל מיני יצורים וממציאה להם שמות.

מאכל אהוב: הרבה דברים. אני אוהבת לאכול כל מיני טעמים שלא קשורים ביחד. למשל, מלוח ומתוק. נגיד, לפני שהייתי צמחונית, אכלתי פעם סלמי וגלידה ביחד ועכשיו אני אוכלת שניצל תירס וממרח שוקולד ביחד.

טלוויזיה: אין לנו טלוויזיה, אבל אנחנו צופים בסרטים במחשב.

הכי אוהבת לעשות עם אמא: אני אוהבת לשבת איתה בחוץ ובעיקר אני אוהבת מאוד להתכרבל איתה. אמא ילדה אותי באמבטיה בבית שלנו.

הכי אוהבת לעשות עם אבא: יש הרבה דברים ואני לא יודעת להגיד את כולם. אני אוהבת להשתולל איתו וגם לנגן איתו. שנינו מנגנים בפסנתר. אבא מלמד אותי.

הכי אוהבת לעשות עם אחותי: לצלם סרטונים ולערוך אותם במחשב.

הורים צריכים להיות יותר חברים או יותר מחנכים? יותר חברים, כמו החונכים בבית העגול. הם גם חברים, אבל הם גם מלמדים דברים. למשל, כמו שאבא מלמד אותי פסנתר ואז אנחנו מנגנים ביחד ועושים כיף. ההורים שלי הם מאוד חברים שלי. הם משחקים איתי והולכים איתי למקומות.

החבר/ה הכי טוב: אין לי. כל החברים שלי הם חברים טובים באותה מידה. יש לי חברה אחת שקוראים לה תמרה והיא היתה החברה הראשונה שלי בבית העגול והיא באה אלי וישנה אצלי כמה פעמים ואני יותר מחוברת אליה. יש לי גם חבר שקוראים לו ענבר ואני אוהבת לשחק איתו ושנינו אוהבים להמציא דברים ויש לי גם עוד חברה שקוראים לה טליה.

החלום שלי: אני חולמת לגור בבקתה בעמק, שיש בו נחל וחיות ויורד שלג ולפעמים יש מפולות שלגים. נשמע לי כיף.

כשאהיה גדולה: אני לא בטוחה. נראה לי או שאני אהיה מדענית או שאני אהיה חוקרת ארצות. כזאת שמגלה ארצות חדשות.

מתי כועסים עלי? לא כועסים עלי הרבה. לפעמים כועסים עלי כשאני שואלת יותר מדי שאלות וההורים לא פנויים לענות.

הרגע הכי כיפי שהיה לי: היו לי מלא כאלו. בחופש הגדול לפני כמה שנים יצאנו לשיט נהרות בצרפת. היתה לנו סירה שגרנו בה ולי היה את החדר הכי נמוך ובלילה, לפני שהייתי נרדמת, הייתי יכולה לספור ברבורים וזה היה עוזר לי להירדם וגם ראיתי כל מיני חיות מתחת למים. מדי פעם עצרנו באי בצד ופעם אחת עצרנו באי ואבא ואני הלכנו לחקור ומצאנו שם קן של צרעות וחשופיות ענקיות ואני ראיתי צדפה חיה ובזמן הזה אלי ואמא וגוזי (נועם) עשו כביסה בנהר.

חיות: כמו שכבר סיפרתי, יש לי בבית המון חיות. אתמול יצאתי להאכיל את האפרוחים וראיתי שיש שם נחש. הוא היה ממש כמה סנטימטרים ממני וברחתי וקראנו ללוכד נחשים. למזלנו הוא לא הספיק לאכול את הגורים של הארנבים.

חוגים: קפוארה.

הייתי רוצה לחיות ב: כשאהיה גדולה, אני רוצה לגור בקרוואן ולנדוד ממקום למקום ושיהיה לי גם קאנו קטן, כדי שאני אוכל לשוט בנהר.

לגדול או להישאר ילד לנצח? הייתי רוצה להישאר הרבה מאוד זמן ילדה ואז לגדול כי אני רוצה לראות גם איך זה להיות גדולה.

ההמלצה שלי לספר: הארי פוטר, כי יש בזה הרבה הרפתקאות והרבה דברים. לא מזמן סיימתי לקרוא את הארי פוטר 3 וגם נרניה, כי יש שם מלא דברים לא צפויים ומי שכתב את זה יש לו רעיונות אדירים ואני אוהבת אותו.

טקס שינה: לפעמים אמא או אבא מקריאים לי קצת ולפעמים אני כותבת ביומן שלי ולפעמים אני קוראת בעצמי.