אנחנו פרלמנט של אבות, זה בטח לא חדש לאף אחד. כפועל יוצא של העניין הזה, אנחנו מתעסקים במגדר בעיקר במקומות בהם הוא נוגע לנו, מציק לנו. השבוע החלטנו לעשות משהו קצת שונה. היות וכל אחד מאתנו, באופן גורף, מאמין באמונה שלמה בהורות שיוויונית ובשיוויון מגדרי, אנחנו יודעים שלחבל הזה יש שני קצוות. הדרך לשיוויון חייבת להגיע משני הכיוונים, גם שלנו וגם שלהן, ועל כן, השבוע החלטנו לנסות להסתכל על העולם בעיניים אחרות ולמצוא את הנקודות במציאות שלנו בהן נשים מופלות לרעה כחלק מעיוות תרבותי. כל הדברים המעצבנים האלו שלא חשבתם עליהם אפילו עד שמישהו אומר לכם. שמתם לב למשל, שעל כל התמרורים מצויירים גברים?

היות ומרבית הבלוגרים של הפרלמנט גם חברים בכוורת, ארגון מקצועי של בלוגרים המנהל קמפיינים מסחריים וחברתיים כאחד, החלטנו השבוע לנסות להפוך את הפוסט לאינטראקטיבי. השתמשנו בכוחה של הכוורת יותר מפעם אחת כדי להשיג תוצאות בקמפיינים חברתיים והחלטנו לנסות להשתמש בכוח של הכוורת, קולות של קרוב למאה בלוגרים, גברים ונשים, ולנסות לדחוף לשינוי בתחום.

חברי הפרלמנט יציגו בפניכם כמה נקודות מטרידות בנוגע לאופן בו אנחנו מתנהגים לנשים בחברה שלנו. אנחנו מזמינים אתכם להגיב ולספר לנו מה מהנקודות הכי מפריע לכם או לכן. במהלך השבועות הקרובים, ניקח את הנושא הנבחר וננהל קמפיין ציבורי במטרה להשפיע ולשנות. קחו חלק גם אתם כבר עכשיו, קראו את האבות ועזרו לנו למצוא את הנושא המתאים ביותר לקמפיין שכזה. השינוי מתחיל בנו.

רחובות לגברים בלבד / עמירם בניון

לכל איש יש שם ואם האיש מספיק חשוב, אז גם יהיה רחוב או שניים על שמו, אולי כיכר או כביש ראשי. לא משנה לאיזה רחוב תרצה להגיע, הסבירות היא שהוא יהיה קרוי על שם של גבר או משהו צומח. בדרך לרחוב הזה אתם תעברו בעוד דרכים ורחובות שגם הם יהיו בסגנון ההרצל, בן יהודה, בן צבי, ביאליק ולא רחל, גולדה או דבורה הנביאה. אני בעצם שואל האם אין לנו מספיק גיבורות להנציח ברחוב ראשי?

מילים משנות מציאות / טל חן

יש לנו הזדמנות נהדרת לתקן הדרת נשים באמצעות השפה שלנו. אנחנו יכולים לשנות למשל את המילה "מורה" (כתבתי בלי לנקד, אז מה קראתם - מורֱה או מורַה?) ולא רק את המילה הזו. גם את האחות והרופא והמהנדס ועורך הדין והאסטרונאוט והמזכירה. אני זוכר שקראתי איפה שהוא שכשאומרים לילדים דוברי אנגלית לצייר doctor או teacher הם תמיד יציירו את הראשון גבר ואת השני אישה. ומן הסתם, אלה תפיסות שנובעות ממה שהם רואים סביבם וגם משפיעות על הדרך שבה הם חושבים שהעולם צריך להיות ועל השאיפות שלהם לעתיד, אבל לנו דווקא יש אפשרות לשנות את זה. אנחנו יכולים להגיד להם יותר "רופאה" ויותר "מהנדסת" ואולי מדי פעם גם "ראשת ממשלה". שיגדלו ככה ושיכירו את זה ככה, לא משנה אם הם בנים או בנות.

קריאה נוספת: לפוסט של טל .

נשים משלמות יותר / יואב כהן-מלמד

לאחרונה נחשפתי למחקר אשר בדק ומצא כי נשים משלמות יותר על תספורות ומוצרי טיפוח למיניהם. ברוב המקרים מדובר באותו מוצר. בתספורת למשל, ניתן לומר כי לנשים שיער שונה מגברים ולכן נדרשים זמן ומיומנות רבים יותר כאשר מספרים אישה. אולם אישה עם שיער קצר כגבר, לא תשלם פחות.
דוגמאות: ג'ל גילוח של ג'ילט לנשים עולה (בסופר פארם) 27.30 שקל, בעוד שג'ל גילוח של ג'ילט, שמיועד לגברים, עולה 23.90 שקל. ארבעה סכיני גילוח רב פעמיים 4 להבים של Schick לנשים עולים 49.90 שקל, לעומת 45.90 לגברים. דאודורנט ספיד סטיק לנשים במשקל 45 גרם עולה 29 שקל, כאשר דאודורנט ספיד סטיק לגברים במשקל 56.6 גרם עולה 24.5 שקל. גם סכין גילוח חד פעמי של ג'ילט עולה 20.50 שקל לנשים ו-19.90 שקל לגברים. ב-H&O מצאנו גופיה תרמית שחורה של EXTE, שנמכרת במחיר של 104 שקל לגברים ו-125.90 לנשים. יש מדינות בהן תמחור שונה לנשים וגברים אסור ע"פ חוק. בישראל אין איסור בחוק על אפליית מחירים. הגיע הזמן לשנות את זה.

מערכת חינוך שוביניסטית / גיא רוה

לאחרונה איתי הביא לי קבלות מבית הספר על תשלומים שונים ששולמו עבורו. ועד הורים, טיולים, סל תרבות וכו'. להפתעתי הרבה על הקבלות רשום השם שלי. למה להפתעתי? כי אמא של איתי היא זו ששילמה את התשלומים. מתברר שבמערכת המיחשוב של משרד החינוך (מנב"ס), הילד רשום תחת "בית אב", מה שאומר שברירת המחדל היא שכל הקבלות יצאו על שמו של האב, בלי קשר למי באמת שילם את התשלומים. המסר לכל אחד מההורים, מעצם ההתנהלות, גם אם לא מפורש – ברור, ונקלט.

קריאה נוספת: לפוסט של גיא .

לא לפרסומות מפלות / אור לבו

יש המון פרסומות שמפלות נשים. החל מגולדסטאר, דרך סימילאק ועד זו האחרונה של ניקול על כך שכל מה שמעניין בנות זה שופינג. בדרך כלל, הבאז נגד הפרסומות הללו עובד והחברה תשנה את הפרסומת ולו במעט, כדי להגיד שהיא קשובה לרחשי הציבור. אני חושב שהבעיה נעוצה במשרדי הפרסום שבכלל נותנים ללקוח שלהם את האפשרות לייצר פרסומת מחפיצה או מעליבה. לדוגמה, גיתם הם האחראים למבצע האחרון של ניקול. רואים את הגופים המסחריים הללו, שרשומים באתר של גיתם כלקוחות שלהם? אם נודיע להם שאנחנו לא מתכוונים לקנות מהמוצרים שלהם עד שינתקו את הקשר עם גיתם, אני בטוח שמהר מאוד לא יהיו עוד פרסומות מגדריות.

מי נתן לך רישיון? / ברק שטרית

האפלייה הכי גדולה היא זו שכבר מוטמעת בנו עמוק. "איזו נהגת גרועה". "מי נתן לה רשיון?". כשאנחנו רואים נהיגה גרועה, לא החלטית או איטית - אוטומטית אנחנו קובעים שזו אישה. זו אפלייה שגם נשים חוטאות בה. זה יכול להיות זקן בן 100, נהג חדש בן 18 בלי ביטחון או באמת אישה שפשוט רע מזלה והיא נוהגת גרוע - בכל מקרה, אנחנו מאשימים נשים. הגיע הזמן לשנות את התפיסה הזו. מחקרים מוכיחים שנשים מעורבות פחות בתאונות, זה לא צריך לגרום לאנשים לחשוב שהן נהגות סבבה?

בכיכר - פני ימינה / יובל אדם

אני שונא לשמוע הוראות במוצר שנועד לכולם, כמו הקול של ההוראות בוויז, שאמורים לפנות לגברים ונשים, אבל מדברים בלשון זכר. למה לעזאזל אומרים "פנה ימינה" כשבאותה קלות יכלו לומר "פנו ימינה" ולא לשים בצד את כל הנהגות? זה כמובן לא רק בוויז, אלא בכל מקום בו יש הוראות. ברוב המקרים זה ממש מאמץ זניח לדבר ברבים ולאפשר לכולם לקבל את ההוראות. אז בחייאת. אני מוכן להתנדב ולעשות את הקולות האלה בחינם בשבילם שרק יתקנו את זה.

בשם האב / עומר להט

בתלוש השכר שלי כתובים הרבה דברים. 99% מהם אני לא מבין. גילום שווי, הפרשות לפֹּה, הפרשות לשם, הפרשות גוף, ניכויים, שווי ערך - זה סינית עבורי. אני מבין רק שני דברים: השכר שלי, שהוא נמוך ומשום מה, באמת שלא ברור לי למה, כתוב את השם של אבא שלי. בכלל, בהרבה טפסים ממשלתיים אני נדרש למלא את רק שמו של אבא שלי ועקב כך, רק שמי מתנוסס על גבי מסמכים רשמיים של הילדים שלי. אז לא ברור לי בכלל איך ולמה שם ההורה רלוונטי, אבל אם כבר אנחנו נדרשים למלא את שם האב, למה שלא נמלא גם את שם האם? מגיע לה.