גולשים ישראלים הרגילים למימיו הרגועים של הים התיכון, צריכים לנסוע הרחק מהבית כדי לנסות ולתפוס גל שווה באמת. גלישת גלי ענק, תת-ענף בגלישת הגלים, החל לתפוס תאוצה בשנות ה-80 והיום הוא פופולרי במיוחד באוסטרליה ובארצות הברית (בעיקר בהוואי ובקליפורניה).

בתחילת שנות ה-90, המציאו זוג גולשי הגלים ליירד המילטון ודריק דורנר את טכניקת ה-tow in surfing, ויצרו מהפכה של ממש בגלישת גלי הענק.בטכניקה זו משתמשים באופנועי ים, בסירות או במסוקים כדי להביא את הגולש וגלשנו לגלי ענק מהירים בלב ים. טכניקה זו אף אפשרה לגולשים להחליף את הגלשנים הארוכים והמסורבלים שלהם בגלשנים קצרים ומהירים יותר, וכך לרכוב ביתר קלות וגמישות על גלים המתנשאים לגובה של מעל 6.2 מטרים – הגובה המינימלי הדרוש כדי להיכנס אחר כבוד לקטגוריה של "גל ענק".

הסכנות האורבות לגולשי גלי הענק מגוונות: בזמן נפילה מהגל, כובד המים עלול לדחוף אותם בעוצמה לעומק של 15 מטר ולעתים עד קרקעית הים. לגולשים יש שניות ספורות לטפס אל פני הים (בתנאי שהם מבינים מה "למעלה" ומה "למטה") לפני שיישטפו מטה על-ידי גל ענק נוסף, ולהיזהר מתופעות ידועות כגון קריעת עור התוף, חבלות קשות וכמובן שיכרון מעמקים, ורטיגו ושלל סכנות חיים נוספות האורבות מתחת לפני הים. מעבר לסכנת טביעה, הרי שאתרים רבים לגלישת גלי ענק, כפי שתיכף תקראו, מוקפים בשוניות אלמוגים, סלעים מחודדים וצוקים שמגיעים עד קרקעית הים, ותמיד קיימת סכנה להיות מוטח עליהם ואליהם.

מתוך עשרות האתרים הקיימים בעולם בחרנו בשבעת המפורסמים ביותר והקטלניים שבהם. מאז 1994, קיפחו כמה גולשים מנוסים, אמיצים וזהירים (יחסית) את חייהם בניסיון לגלוש גלי ענק באזורים מסוכנים. אלה המצליחים לשרוד גלי ענק, לעומת זאת, מדווחים על חוויה מעוררת השראה ודתית כמעט בעוצמתה.

מייבריקס, קליפורניה, ארה"ב

מייבריקס, אזור גלישה מפורסם בקליפורניה, ממוקם כשלושה ק"מ מהחוף, צפונית לעיירה בשם הף-מון ביי. הגולשים אוהבים את האזור בחורף, שכן לאחר סופות עזות במיוחד, הגלים מגיעים לגובה של מעל 7.5 מטרים. לחוויה מתווספים סלעים חדים לא רחוק מאזור השבירה, ו"איום סמוי" שמוסיף עוד מימד אקסטרימי: בור עמוק בקרקעית הים השואב אליו מים במהירות מטורפת, ופולט אותם מעלה-מעלה בעוצמה כשהגל נוצר.

העניין במייבריקס התעורר לאחר תמונה שהתפרסמה בעיתון Surfer ב-1990. גולשי גלים מנוסים החלו לנהור אליו וארבע שנים אחר כך, אירע בו המוות הראשון. הגולש המנוסה מארק פו תפס גל של 5.5 מטרים במייבריקס, ולפי ההערכות, נפל קדימה, ראשו נחבט בגלשן, רגליו הסתבכו ברצועת הגלשן ("ליש" בשפה המקצועית) והוא טבע למוות. גופתו נמצאה רק שעות לאחר מכן על-ידי גולשים אחרים באזור.

מקרה המוות האחרון במייבריקס אירע ב-2011. סיאון מילוסקי, גולש אקסטרים מנוסה, טבע שם למוות בשעות הערב של ה-17 במרץ, כשנפרד מחבריו שביקשו לחזור לחוף. הוא נזרק מגל שתפס, נדחף לעומק הים ולא הצליח לטפס חזרה למעלה לפני הגעתו של גל אימתני נוסף.

טיהפו, טהיטי

אזור הגלישה המכונה טיהפו נמצא בפינה הדרום-מערבית של טהיטי. הגלים בטהיפו נשברים כמה מטרים זניחים מעל שונית אלמוגים חדה כתער, ומעל מים רדודים בלבד. לא רק האתגר של גלישה במים רדודים מושכת אליו גולשים, אלא גם צורתו של טיהפו: זהו גל כבד מאוד, אחד הכבדים בעולם; הוא שואב אליו כל כך הרבה מים מהקרקעית, ונשבר במים רדודים כל כך, עד שנדמה כי הגל מגיע משום מקום. וכשהוא מגיע, טהיפו מתקפל לתוך עצמו במהירות במקום המהלך "הרגיל" של גלים, הנשברים מעט קדימה גם אם הם תלולים ועוצמתיים. גובהו בין שניים לשלושה מטרים, אך הוא יכול גם להגיע לשבעה. כאן מסביר אחד מגולשי הגלים המפורסמים ביותר בעולם, ליירד המילטון, מה הופך את טיהפו לגל מיוחד ומסוכן כל כך.

ב-31 באוקטובר, 2008, הגולש יאן וולש תפס את הגל הגדול ביותר של העונה, וסרטון הוידאו שתיעד אותו היה מרשים כל כך, עד שחברת רד בול, שכבר מזמן מיתגה את עצמה כמשקה של ספורטאי אקסטרים, הפכה אותו לקמפיין עולמי של החברה.

טיהפו, טהיטי

תקרת זכוכית קטנה נשברה בטיהפו ב-2005, כשקילה קנלי הפכה לאישה הראשונה לכבוש את הגל האימתני. גם טיהפו גבה את מחיר הדמים שלו, ומאז שנת 2000 נהרגו באזור חמישה גולשים.

"מלתעות", מאווי, הוואי

"מלתעות", בחוץ הצפוני של מאווי, התגלה ב-1975. שלושה בחורים מקומיים גלשו להנאתם באזור, כששמו לב לשינוי קיצוני פתאומי בתנאי הים, וליצירת גלי ענק מסוכנים. הם אלה שהעניקו לאזור את הכינוי, ובחרו בשם "מלתעות" על שם אופיה הבלתי צפוי של התקפת כריש – בדיוק כמו אופיים הבלתי צפוי של הגלים באזור.

"מלתעות", מאווי, הוואי

מדצמבר עד מרץ, גובה הגלים יכול להגיע ל-18 מטרים (כגובה בניין בן 6-7 קומות), מה שהופך את "מלתעות" לאזור עם הגלים הגבוהים ביותר בעולם בכל שנה. לכן, המתודה המקובלת – הגולש מחכה בים כדי לתפוס את הגל באמצעות הגלשן בלבד - בלתי אפשרית פה. הגולשים נגררים עם הגלשן על-ידי סירה או אופנוע, או מוצנחים מעליו ממסוק. כך, הם נמנעים מטיפוס תלול במעלה הגל בעת היווצרותו, נזהרים מהחוף הסלעי, וצוברים מראש מספיק מהירות כדי לתפוס את הגלים בלב ים.

נזארה, פורטוגל

אירופה מיוצגת בכבוד ברשימה זו בזכות גלי הענק הבלתי צפויים שנשברים אל מול חופה של עיירת הקיט הקטנה נזארה. גארת מקנאמרה, גולש אמריקאי מפורסם, שבר בנזארה את שיא העולם כשתפס – ואף שרד – גל בגובה 23.8 מטרים. זהו הגל הגבוה ביותר שגולש הצליח לרכוב עליו אי פעם, וזה קרה ב-2011. ב-2013, מקנאמרה תפס בנזארה גל שנראה אף גבוה יותר, אך הוא מחכה עדיין לאישור רשמי כדי לקבוע אם אכן שבר את השיא הקודם שלו, וקבע שיא עולם חדש.

גארת מקנמרה מנסה לשבור את השיא של עצמו

ב-2013, סיפר מקנאמרה בראיון לנשיונל ג'אוגרפיק על אופיו הבלתי צפוי של הים סביב נזארה: "יש שם משהו מסתורי וקסום מאוד. הגלים לעולם לא נשברים באותו מקום פעמיים, וכל גל שונה מקודמו".

הים בנזארה מספק גלים מפלצתיים בזכות "קניון נזארה" התת-ימי. הקניון נמצא כקילומטר מהחוף, והוא הקניון התת-ימי הגדול באירופה. התוצאה: גלי ענק בלתי צפויים בכל תנאי מזג אוויר. ב-2012, גל בלתי צפוי כזה הרג ילדה בת 5 ואת סבה, שטיילו לאורך החוף.

דאנג'נס, מפרץ האוט, דרום אפריקה

גלי ענק מרהיבים, מים קרים כקרח וים שורץ כרישים – זה מה שמחכה למשוגעים ב"דאנג'נס" – אתר לגלישת גלי ענק בקייפ טאון, דרום אפריקה. בחורף, הגלים מגיעים לגובה של עד 14 מטרים, וכמויות אדירות של מים מתנפצות על השוניות הרבות (והחדות) מסביב.

הגולש הדרום אפריקני גראנט בייקר, סיפר בראיון כי מה שהופך את דאנג'נס לאזור גלישה טוב כל כך הוא לא רק גובה הגלים ועוצמתם המטורפת, אלא גם הלוקיישן – צוקים גבוהים מסביב, מקרקעית האוקיינוס עד לכמה עשרות מטרים מעליו, וכרישים גדולים שהגולש יכול לפגוש בדרך, או כשהוא יורד מהגל. "החוויה כולה", מסכם בייקר, "מותירה אותך חסר נשימה מתחילתה ועד סופה".

גראנט בייקר גולש בדאנג'נס, דרום אפריקה

וודג', חוף ניופורט, קליפורניה

אצל רבים מאיתנו, "וודג'" יעורר בעיקר אסוציאציה ממערכון של "ארץ נהדרת", אך שאלו כל גולש גלים מנוסה על ה"וודג'" (טריז, בעברית) בניופורט ביץ', והוא יפצח בנאום נלהב על גובהו המרשים, עוצמתו המטורפת, וסכנת הסחף יוצאת הדופן שגולשי הוודג' חווים בכל גלישה.

כשגל מתקרב לניופורט מכיוון דרום, הוא יוצר לעתים קרובות גל שני באותם גודל ועוצמה, ושניהם ביחד יוצרים "צוק" תלול של מים במהירות מדהימה – וגל שגבוה באופן ניכר משני הגלים שיצרו אותו. הגל החדש שנוצר הוא בעל תבנית בלתי צפויה, לא מסודרת, ולכן גם נקודת השבירה שלו קשה מאוד לצפייה. התוצאה: גלים מסוכנים מאוד, כשאף גל גדול לא דומה לזה שבא אחריו. החוף שאליו נשברים הגלים מורכב מדיונות חול תלולות, ולכן גם הסחף חזרה לים אלים ומהיר במיוחד, ולעתים קרובות יוצר גל ענק נוסף ובעל כוח עצום שמכה בגולש בגבו.

וודג', ניופורט, קליפורניה

השילוב של כל התנאים הללו מציב את וודג' במקום מפוקפק ברשימת הגלים הקטלניים ביותר. האדם האחרון שטבע באזור היה מציל בחוף, גבר חזק וגולש גלים מנוסה בן 32, שהציל נערה מטביעה אך טבע בעצמו.

פייפליין, אוהו, הוואי

והנה הוא מגיע: הגל המאתגר והקטלני מכולם, זה שאפילו גולשים משופשפים ומקצועיים מפחדים ממנו, ושגבה יותר חיים מכל גל אחר על פני כדור הארץ. הוא ממוקם באוהו, הוואי - מעוז הגולשים העולמי – וגלישת הגלים שם מסוכנת לא רק בגלל גובה הגל אלא גם בגלל שהגל נשבר במים רדודים, והוא עושה זאת על שונית אלמוגים חדה הממוקמת מטר אחד בלבד מתחת לפני הים.

פייפליין, אוהו, הוואי

הגלישה בפייפליין גבתה יותר חיים מכל גל אחר, כולל כמה מהגולשים המנוסים בעולם, ביניהם ג'ושוע נקאטה ב-2008, צלם המים ג'ון מוזו ב-2005, והגולשים מאליק ג'ויו, מוטו ווטאנבה וג'ואקים ויילה בין 2005 ל-2007.