כמו שאתם יודעים בוודאי, הנוכחות האבהית המצומצת בתוך השיחה ההורית בישראל היא משהו שמעסיק אותי מאוד. העדר שיחה של או על הורים ממין זכר אפשר לראות במקומות רבים, אך מאחר והחודש יצאנו בקמפיין להגברת המודעות להדרת אבות בפרסום, אני רוצה לתת גם את הזווית החיובית של הסיפור הזה דרך המשקפיים שלי ולתת לכם דוגמא לשלושה מותגים שמתחילים בשינוי ההסתכלות על הנושא.
אני לא יודע אם אתם מודעים לכך, אבל בלוגרים, עקב החשיפה של הבלוגים שלהם, מקבלים הזמנות על בסיס קבוע לאירועים שונים או לבחינת מוצרים שונים ומצופים לכתוב על כך סיקור לאחר מכן בבלוג שלהם. אני כותב כבר כמה שנים אבל נחשפתי לעניין הזה במלוא הדרו רק בחודשים האחרונים. למה? כי אני גבר שכותב על הורות. אני לא פאקטור ולכן אף אחד לא הזמין אותי אף פעם לשום מקום. אם לומר את האמת, הבלוג שלי אינו בלוג צרכני ואין לי שום כוונה להפכו לאחד כזה, אך כשגיליתי את ההזמנות הרבות לאירועים כאלו ברשת, התחלתי למחות על השימוש בלשון נקבה בלבד והזמנת "אמהות" לאירועים של מותגים בתחום המשפחה.
אחרי כמה חודשי מחאה שכאלו, כנראה שהרעיון שגם אבות הם צרכניים בתחום ההורות חלחל ולפתע התחלתי מקבל הזמנות לאירועים. כאבא. כאמור לעיל, אירועים אלו, על אף שהינם כייף אדיר, אינם כוס התה שלי, ובכל זאת בחרתי ללכת. בחרתי ללכת ל-3 אירועים כאלו כדי לחזק את האדם שהזמין אותי ולהראות כי אבות הם אכן פאקטור, שאכן אפשר לפרסם איתנו, או באמצעותינו, ובעיקר מתוך זווית הראיה שלנו.
אז תנו לי לספר לכם, אבא אחד, עמוק בתוך המונופול הנשי של אירועים בלוגרים זה דבר משעשע. האירוע הראשון שנכחתי בו היה אירוע של חברה בשם Hip Hip המוכרת באינטרנט ערכות ומוצרים מעוצבים לימי הולדת. האירוע היה מדהים, שולחנות יום הולדת as far as the eye can see, וכל אחד מהם מדהים ומרגש בפני עצמו. הגעתי עם גיא, הבכור שלי, שזלל וזלל וזלל והתלהב מכל שולחן שהגיע אליו מחדש.
מבחינתי עם זאת, גולת הכותרת הייתה מבטי הפליאה של חלק מהאימהות הבלוגריות שנכחו במקום או יותר מכך, העובדה שהכרטיסנית לא הכניסה אותי לפני שדאגה לשאול את המארגנת אם גם בני זוג של בלוגריות יכולים להשתתף. הייתם צריכים לראות את המבט על הפרצוף שלה כשגילתה שאני כאן בפני עצמי.
האירוע הבא שהוזמנתי אליו היה קצת יותר מאירוע, הוא היה חגיגה שנמשכה יום ולילה וזכיתי להביא אליה את כל המשפחה שלי. מדובר על חוויה יוצאת דופן שנקראת "מלון מטרנה". אז הסיפור בקצרה הוא כזה – מטרנה, חברת התמ"ל, רצתה לפרגן להורים ויצאה במבצע פינוק ללקוחותיה, קנו תמ"ל-שלחו מספר מזל-השתתפו בהגרלה-ותזכו. הזוכים הוזמנו, על תינוקותיהם, למלון הרודס תל אביב, שם סגרו מטרנה קומה שלמה ואבזרו את החדרים במיוחד לשהות עם תינוק, עד לרמת האמבטיה הקטנה מהפלסטיק בחדר האמבטיה. כשהגיעו האורחים המתינו להם שלל סדנאות ופינוקים דוגמת סדנת בייבי יוגה, מסאז'ים, סדנת "הורים. סדר. כח" של הבנות מ"מאמדיי", סרט, מניקור וכו'. לאורך כל הפעילויות הסתובבו בשטח שלל בייביסיטריות שעזרו ודאגו לתינוקות בשעה שההורים התפנו לפעילויות השונות.
אממה, גם כאן נוכחותו של אבא הייתה מפתיעה וזאת למרות שמטרנה יצאו מגדם לנסות להבהיר שמדובר במלון "הורים" ולא מלון "אמהות". מאחר והגענו באיחור, אישתי נכנסה מיד למסאז' ואני נשארתי עם שלושת החבר'ה. נכנסתי איתם למקום בו שהו ההורים האחרים שהיה מעין ג'ימבורי שהוקם במיוחד. זה היה גדול לראות את הפרצופים של האמהות מסביב מבינות שאני האבא של התינוק שזוחל כאן, רגע, וגם של הילד ההוא שמשחק שם בכדורים ושניה, גם של התינוק השני שזוחל בגלגולים כאן?? 3 ילדים על אבא אחד? מצחיקה יותר הייתה הבעת הפנים של הבייביסיטרית הבכירה שניגשה לקחת את אריאל שהחל לבכות ואני הקדמתי אותה והרמתי אותו. פיה ועיניה נפערו ממש כשהיא שאלה את הבייביסיטרית הסמוכה "זה... אבא? זה האבא שלו?" כלא מאמינה שיתכן שאבא אשכרה יגיע עם הילדים שלו למיזם שכזה לא כל שכן גם ידאג להם. מיותר לציין שלאורך כל השהות היו בטוחות שאר האמהות שאני כזה בר מזל שאישתי הביאה אותי איתה...
לאירוע השלישי כבר הגעתי מתורגל. זה היה למעשה האירוע הראשון שהוזמנתי אליו והאירוע בו הזמנת אבא, לדעתי הייתה האמיצה ביותר. בניגוד לאירועים האחרים שהיו אירועים גדולים יותר עם מספר גדול יותר של בלוגרים, לאירוע הנוכחי הוזמנו מספר מצומצם מאוד של בלוגרים כך שההימור על הזמנת אבא היה מוחשי בהרבה, במיוחד בהתחש בעובדה שמדובר בעסק פרטי וקטן ולא בתאגיד עם תקציבי שיווק גדולים. האירוע היה אירוע של חברת "baby cakes", למי שלא מכיר (באמת יש מי שלא מכיר?) מדובר בחברה המעצבת ממוצרים לתינוקות דוגמת מגבות, חיתולים, בגדי גוף וכו', מתנות לאחר הלידה בצורת עוגת קומות גדולה ומרשימה. אחרי ששמעתי שהם עובדים עם מספר בתי שיקום וארגונים חברתיים לטובת ייצור המוצרים שלי, היה ברור לי איך ולמה הם היו הראשונים להכניס גם אבות כאג'נדה חברתית למערך הפרסום שלהם.
מיותר לציין שגם כאן הייתי מוקף באימהות בלוגריות שהגיעו לטעום, לראות, לשמוע (וגם לקבל מתנות). אבל לפחות הייתי היחיד שקיבל חולצת "super dad" המשווקת כחלק מאריזות המתנה למי שרוצה לפרגן גם לאב הטרי (וכמובן שמיד דיברתי עם ליהי, הבעלים, על כך שחולצת הסופר דאד של "סופר דאד", היא מגניבה בהרבה)...
אז אחרי חודש בו הגעתי לשלושה אירועי מפרסמים, החלטתי שלמרות שהיה כיף, הבלוג שלי הוא ככל הנראה לא הפלטפורמה המתאימה לעניינים מעין אילו, אבל אני בהחלט מחזק את ידיהם של משרדי השיווק והיח"צ וממליץ מאוד לפנות לעשרות אבות בלוגרים פעילים שאני רק יכול לתאר לעצמי שיהיו שמחים לעזור לכם ולהכניס את האבהות לשיח ההורי על הדרך.
מתוך ההבנה שאם אנחנו לא ניקח צעד פעיל להשוואת התמונה בעולם השיווק והפרסום, הקמנו בסופר דאד מיזם שמטרתו לייצר פלטפורמה שיווקית שתציג הן אבות ואמהות באופן שווה ואנחנו מזמינים הורים מרחבי הארץ להשתתף. כן, כן, גם אתם יכולים! אז אם ברצונכם לפעול לקידום ההורות הישראלית וגם לקבל מאיתנו פינוקים על הדרך, אתם יותר ממוזמנים לשלוח מייל אל omri3003@gmail.com ולהצטרף!
