"במשך שנים בעלי לקח על עצמו את הטיפול בילדים", כתבה כאן בימים האחרונים יאנה חודריקר כנפו. "שנים התמודדתי עם הדילמה - 'מה חשוב יותר?' ונשברתי לבסוף. אין מה לעשות, עם כל הכבוד לבעלי ואני באמת מעריצה אותו על מסירותו לבית ולילדינו, אין כמו אמא בבית. אפשר לסייע לה, לקחת חלק מתפקידה, אבל אי אפשר להחליפה ולכן, הנשים הן אלו שעומדות בפני הבחירה ולא הגברים".

רציתי להגיב, באמת, אבל חשבתי שאולי הגיע הזמן למשהו גדול יותר. אתם שומעים אותי מדבר על הנושאים הללו חדשות לבקרים וטוענים (חלקכם) כי אני יחיד במערכה. חשבתי לנצל את ההזדמנות כדי להראות לכם שלדעותי שותפים עוד מספר רב של גברים ואבות וש"אמיתות" חשוכות על אפליה מגדרית מקומן באופן מובהק איפה שהוא במאה ה-19. באמצעות קבוצתפאפאזון הידועה לשמצה באבותיה המעורבים, הקמתי פאנל שמעתה, מדי פעם, ניתן לו להשמיע את קולו בפינה שתקרא "אבות מגיבים ל..." אז הנה לכם - אבות מגיבים ל... יאנה חודריקר כנפו.

אין אין אין כמו אמא

טוב, אז ברור שהאנטגוניזם המלווה את הכתבה מתחיל כבר בכותרת. "נכון, אין כמו אמא!" אומר ינון רטיג. "מה זה אומר, שכמו אבא יש בשפע? הילד שלי לא יוכל לחיות בלי אמא, אבל אותי יכול להחליף כל אחד עם קצת זיפים?"

תשובתנו ברורה, כמובן שלא (ינון, אתה יכול להיות רגוע), אך בהמשך הקריאה מתברר לנו שהדברים לא כל כך פשוטים. "התחלתי לקרוא את הכתבה", ממשיך ינון. "ולא הבנתי לאן זה הולך... המשכתי לקרוא והבנתי שהבעיה היא חוסר שיוויון במקום העבודה... רגע. לא. הבעיה היא שבשביל קריירה היא צריכה לוותר על להיות עם הילדים! לא? אה... שגברים בעמדות מפתח נפגשים אחה"צ? שאמא זה יותר טוב מאבא? מה? רגע..."

שוביניזם - דווקא מאשת קריירה

מאחר ואנחנו בדרך כלל לא מבינים מה נשים רוצות ולמען הסר ספק, החלטנו לנסות לענות על כל שלל הטענות שעומדות תלויות כנגדנו בכתבה. הרי אנחנו רגילים להיות אשמים.

את הפרדוקס הראשון מבטא ימי בר נהדר. "חודריקר-כנפו תוקפת תחילה את אי-השוויון המגדרי ואחר כך מצדיקה אותו", אומר בר. "היא למעשה מזינה את המעגל שאותו היא חווה" ואם לא די בכך, "עצוב שהשוביניזם מגיע דווקא מאשת קריירה", מוסיף מתי אלשטיין. "עם בן זוג ששותף מלא בגידול הילדים. אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?" כי בפועל, "אין פה שום עניין של 'אמא יש רק אחת'", אומר מאיר כהן. "אם יש לך בעל נפלא ונהדר ואבא למופת והחלטת שבכל זאת את רוצה לעזוב הכל ולחזור הביתה, אז זו בעייתך האישית". למעשה, מוסיף חוזה כרמלוס, "מה שביקשת, זה מה שקיבלת. ביקשת גבר עוזר, קיבלת עוזר. לו ביקשת שותף, היית מקבלת שותף, אך נראה שגם לא את זה את מבקשת, אלא להיות מנהלת".

אישה יותר טובה בבית?

"את כותבת כי בעלך נתן לך את כל התמיכה שבעולם, אז מדוע נשברת לבסוף?" תמה יואב כהן-מלמד. "עולה כי נכנעת לקודים חברתיים בעצמך והרי בדיוק על זה התרעמת במשפט, "זהו מועדון סגור רק לוי.אי.פי, אשר מקפיד לשמר את זהותו בכל כוחותיו" ויש גם פתרונות קורקטיים לעניין: "קצת מגוחך לטעון שאישה 'יותר טובה' בבית ולהתלונן באותה נשימה על חוסר שוויון במקום העבודה. אולי כדאי שתפסיקי לראות סרטים של קארי בראדשו" (רונן אלטשולר). או במילים אחרות, להתרעם מחד ולפעול לשימור המצב, שלא לומר החזרת הגלגל אחורה מאידך, זו חוכמה קטנה מאוד.

האמת שכל זה לא היה אישיו, אילו רק הייתן נותנות גם לנו לנסות להשתלב בעולם הקריירה הנשי. "אני ניסיתי את מזלי בעולם המקצועות הנשיים", מעיד על עצמו אוהד סגל. "אבל לא עברתי את המיונים למלכת היופי. אני לא יפה מספיק?"

מי האמא אצל זוג הומואים?

אבל צחוק בצד, יאנה, אנחנו בעיקר שואלים את עצמנו, "על מה את מבססת את המסקנה שלאמא אין תחליף ולאבא יש? מתוך מה שאת מספרת, זה נובע מהניסיון הפרטי שלך, אותו את מנסה להחיל על הכלל" (ימי בר) ואם לא די בכך, מוסיף כפיר מייבר, "ההתייחסות בכתבה הזו היא לתחום מאוד צר של משפחות קרייריסטיות - זו לא חזות הכול. יש גם משפחות אחרות. הבחירה היא משפחתית, לא מגדרית. יש מי שקמים ועוזבים את החיים האלה, בדיוק מהסיבות הללו" וכל זה בלי להזכיר במילה מגזר שלם של מגדלי ילדים. "גם אם נכון שאין כמו אמא בבית", אומר יניר מזרחי, "מי האמא לילדים לזוג הומואים?"

ואם לסכם את זה, מה שאנחנו אומרים הוא שהימים שבהם אמרו לנו שאנחנו לא שווים בבית, פסו מהעולם. אף אחד לא ימכור לנו את זה יותר, בדיוק כפי שלא ימכרו לך שאת תפקיד השיווק שלך יכול היה גבר לבצע בצורה טובה יותר, רק כי הוא גבר.

ואחרי שאמרנו את כל זה יקירתנו, השורה התחתונה מצטמצמת לכדי שאלה קצרה: "עד שאתן לא תתחילו לתת אמון בגבר שיהיה מסוגל להישאר עם הילד בבית (ואנחנו מסוגלים), איך אתן מצפות שתהיה לכן קריירה?" (אשר יזדי). החיים הם גלגל ובאופן בהיר למדי, כפי שמבשר לנו הפוסט-פמיניזם, לעולם לא יהיה שיוויון בעולם העבודה עד שלא יהיה שיוויון בעולם המשפחה.