מיכאל בן ה-6 לקח שתי בובות, הושיב אותן על האסלה, צעק: "אתן מלוכלכות, עסוקות בפיפי שלכן. לכו מכאן!" וזרק את בית הבובות. זה היה בטיפול הראשון שלו, אליו הגיע בהמלצת הגננת. בגן הוא היה אלים ולא היו לו חברים. בבית, בכה בקלות ולעתים היה אלים. בנוסף, הוא סבל מהרטבת לילה.

מהי הרטבת לילה?

מדובר בתופעה הנובעת מחוסר יכולת לשלוט בהטלת שתן בזמן השינה או מאיבוד שתן לא רצוני בתקופה בה אמור הילד להגיע לשליטה מוחלטת בשלפוחית השתן. רוב הילדים נגמלים מהרטבת לילה בין הגילאים שנה וחצי לשנתיים וחצי, אך אצל מספר רב של ילדים, הבעיה נמשכת שנים. כשמדובר בהרטבה אחרי גיל ארבע או על נסיגה לאחר גמילה, יש לבדוק ולשלול סיבה רפואית. במידה ונשללה סיבה רפואית, בתחילת טיפול רגשי, יש לבדוק אם ההרטבה קשורה לשינויים משמעותיים בסביבת הילד או בקיומם של אירועים מלחיצים או טראומתיים.

עוד ילדים בסדרה:

כללי עשה

  1. התייחסו לילדכם בכבוד! במקרים רבים, ההרטבה מביכה את הילד כפי שהיא מביכה מבוגרים.
  2. בדקו שהסיבה להרטבה אינה רפואית.
  3. אם ההרטבה מתמשכת, גם אם היא על רקע רפואי, יש לשים לב לשינויים לרעה בהתנהגות, בביטחון העצמי או ביחסים עם הסביבה ולפנות לטיפול רגשי תומך.
  4. קחו חלק פעיל בטיפול הרפואי והרגשי. בלעדיכם הטיפול לא יהיה יעיל.
  5. תמכו בילדיכם והיו סבלניים כלפיהם. עודדו אותם ואמרו שהרטבה היא חלק מתהליך הגדילה וזכרו שברוב המקרים היא תחלוף.

כללי אל תעשה

  1. אל תזלזלו בהשפעת ההרטבה על ביטחונו העצמי של ילדכם.
  2. כשילדכם מתעורר במיטה רטובה, אל תענישו אותו ואל תאמרו משפטים כמו: "אתה מתנהג כמו תינוק", "בגיל שלך, אתה לא מתבייש", "אתה עצלן" וכו'. ילדכם לא שולט בסוגריו ומשפטים כאלה רק מגבירים את תחושת חוסר הערך שלו.
  3. זכרו שאתם לא לבד. סביר להניח שמישהו מבני משפחתכם סובל או סבל מאותו הקושי. בשל הבושה לא נוטים לדבר על הנושא. יתרה מכך, יתכן מאוד שבבית ספרו של ילדיכם יש עוד ילדים שמתמודדים עם אותו הקושי.
  4. אל תתייחסו לבעיה בצורה מוגזמת. הפיכתה לנושא מרכזי בבית, תאריך את קיומה ותקשה על הגמילה.
  5. אל תתייאשו. על מנת שתכנית טיפולית - רפואית ונפשית יצליחו, יש צורך בהתמדה ואורך רוח.

עוד עצה אחת

קחו כיסא נוח וצפו בילדיכם משחקים. כשהם משחקים, מחליפים דמויות או נותנים תפקידים לצעצועיהם, הם מספרים דרכם על עולמם. אם משהו נראה לכם חשוד, שאלו בעדינות את הדמות במשחק, לא את הילד, מה היא צריכה או מה קרה לה?

הסוד של מיכאל

כשמיכאל החל את הטיפול, הוריו לא ייחסו משמעות להרטבה, אולם עבורו היה זה נושא מרכזי וטעון ובמהלך הטיפול עסק בו במשך תקופה ארוכה ושיחק משחקי בובות שהתרחשו בשירותים. בעזרת הדמויות בשירותים חקר מיכאל את הסוד הגדול שהסתיר. מדוע זה קורה לו, האם זו אשמתו, האם הוא טיפש וחסר יכולות כפי שהרגיש, האם זו הסיבה שהוריו רוצים לעבור לארץ אחרת?

בכל מפגש נתן מיכאל למטפל תפקיד במשחק, באמצעותו היה מעלה המטפל צורות חשיבה או רגשות נוספים שאיתם ניתן להתבונן על מצבו. כך לדוגמא, הבובה שעשתה את צרכיה הביעה בעזרת המטפל את הבושה שהיא חשה, את הקושי לתפקד בגן בשל נדודי השינה שנבעו מפחד לעשות פיפי בלילה, את העצבנות שנבעה מחוסר שינה ואת תחושת הפחד שאולי בגלל הקושי שהיא יוצרת לא ירצו אותה.

ביטוי רגשותיה של הבובה, אותם ביטא המטפל, אפשרו למיכאל להבין את החוויה שלו. מיכאל לא הבין מדוע הוא עושה את צרכיו ולא ידע מה מלחיץ אותו. הוא התנהג באלימות, כיוון שלא היו לא אמצעים אחרים להתמודדות. כשמיכאל הפסיק להאשים את עצמו, הוא החל להתפנות לנושאים אחרים. על ידי ציור ובניה תיעל מיכאל את זעמו, השתמש באנרגיות שלו לצרכים חיוביים, למד להכיר את כישרונותיו הרבים ויצר להנאתו. ההרטבה והאלימות פסקו, בטחונו העצמי התעצם והוא התפנה ליצירת קשרים חיוביים עם בני גילו.

כתבה: אורית אלקלעי , MA, אם ותרפיסטית באמנות, מטפלת באופן פרטני ובקבוצות. כל השמות במדור בדויים.