"אין לנו כיתה ומחנכת, אבל זה לא שאנחנו כל הזמן בבית עם אמא. יש לנו כל מיני פעילויות בכל מיני ימים. השבוע למשל בחוג מדע שאני רשומה אליו עבדנו על לייזרים, שהמורה שלנו הביא איתו ועשינו איתם כל מיני ניסויים. נגיד, השפרצנו מים על הקרן לייזר ואז ראו את הקרן. בכל שבוע יש גם יום שאני נוסעת לסיור לימודי. כל פעם זה בנושא אחר. למשל, אומנות, אילוף כלבים, ניפוח זכוכית. החודש היה לנו סיור על קומדיה דל ארטה, שזה הצגות שעושים בהן כל מיני דברים ומאלתרים".

עוד סיפורים בסדרה:

המשפחה שלי

----------------

אני: רעות חייט, בת 8.

אמא: שרית חייט (45). אמא נמצאת איתי ועם אחותי רוב היום, מלמדת אותנו וגם מסיעה לפעילויות.

אבא: רימון חייט (44), מפתח מערכות מידע ויועץ משכנתאות. אבא חוזר מהעבודה בערך בשעה שבע בערב בדרך כלל. הוא מלמד אותי מתמטיקה ואנגלית ועוד דברים. אני אוהבת ללמוד איתו.

אחות: אביב, בת 7.

משמעות השם שלי: רעות זו חברות.

ארוחה משפחתית: הרבה פעמים אנחנו יושבים יחד כל המשפחה לארוחת ערב, כשאבא חוזר מהעבודה. אני מאוד אוהבת שכולם יושבים יחד ואוכלים.

הבית שלי

----------------

הישוב: פתח תקווה.

החדר: אני בחדר ביחד עם אחותי. אני אוהבת שאנחנו יחד, אבל לפעמים זה קצת מעצבן.

המטלות שלי בבית: אין דברים שאני חייבת לעשות, אבל אני כן צריכה לעשות. למשל, להוריד את הצלחת, לסדר את החדר, להוריד כביסה. אני אוהבת לעזור להכין אוכל.

בית הספר שלי

----------------

אני לא הולכת לבית הספר ולומדת בחינוך ביתי. אבא מלמד אותי מתמטיקה ואנגלית. אני לומדת אנגלית גם מסרטים. למשל, אני צופה ב"בית קטן בערבה" בלי תרגום ולומדת מילים. לקרוא ולכתוב בעברית אני לומדת אצל מורה פרטית. אני אוהבת ללמוד איתה, כי היא מלמדת תוך כדי משחק. נגיד, אנחנו משחקות לפעמים רביעיות שורשים - עם שורשים של מילים. זה עוזר לי ללמוד. או שאנחנו קוראות ספר ועובדות על משלים.

סדר יום: אמא לא מעירה אותי. אני מתעוררת בבוקר מתי שאני רוצה. יש ימים שיש לי פעילויות וחוגים, אבל יש גם ימים שאנחנו עושים דברים בבית.

מה עושים בחינוך ביתי? יש כל מיני פעילויות שאני רשומה אליהן בכל מיני ימים בשבוע, באופן קבוע. למשל, יש יום שאני הולכת לחוג של שלוש שעות ביער אשתאול, שנקרא "שומרי הגן". אנחנו לומדים שם להסתדר לבד בטבע. למשל, לבנות מחסה וכל מיני דברים. להתגנב, למצוא עקבות של חיות. אנחנו לומדים לזהות כל מיני צמחים שאפשר לאכול ולהכין משחות ריפוי מצמחים. פעם בחודש יש לי שיעור ארכיאולוגיה במוזיאון לארכיאולוגיה בכפר סבא. זה חוג של שלוש שעות. בהתחלה מסבירים לנו כל מיני דברים ואחר כך אנחנו עושים דברים בעצמנו, כמו יצירה או פעילות כלשהי, שקשורה למה שהסבירו לנו. למשל, למדנו על יוסף וכתונת הפסים ולמדנו למדנו לארוג בנולים שיצרנו.

המקצוע שאני הכי אוהבת: דרמה. זה שיעור שנקרא יצירתרון. אנחנו עושים עבודות לפי נושאים. למשל, צופים בסרט ואז אנחנו עושים ממנו הצגה או מציירים אותו או עושים כל מיני יצירות קטנות.

אוהבת ללמוד? לא.

הזמן הפרטי שלי

----------------

חוגים: אני לומדת טיסו – אקרובטיקה אווירית, אומנויות לחימה וגם לנגן על פסנתר.

אוכל: אני אוכלת הרבה פירות. אין אצלנו בשר בבית ואנחנו אוכלות ביצים ממישהי שמגדלת תרנגולות בחצר.

טלוויזיה: אין לנו בבית. לפעמים אני רואה אצל סבא וסבתא.

מחשב: יש לנו מחשב ולפעמים אני רואה בו סרטים.

אחר הצהרים: כשאין חוגים אני משחקת בדרך כלל בבית עם אחותי ולפעמים אנחנו קופצות בטרמפולינה שבחצר.

הכי אוהבת לעשות עם אמא: יצירה. למשל, בזמן האחרון אנחנו עושות כרטיסי ברכה מיוחדים.

הכי אוהבת לעשות עם אבא: לקרוא סיפור ולשחק שחמט וכל מיני דברים.

הכי אוהבת לעשות עם אחותי: לשחק משחקי דמיון עם בובות ואביזרים וגם פליימוביל. יש לנו משחקים די קבועים של פליימוביל שאנחנו ממציאות.

הורים צריכים להיות יותר חברים או יותר מחנכים? יותר חברים.

החבר/ה הכי טובה: אלונה, בת 8, שהיא גם בחינוך ביתי. היא היתה איתי בחוג סיורים. וגם מור - פעם היתה בחינוך ביתי ועכשיו היא בבית ספר.

הרגע הכי כיפי שהיה לי: בשנה שעברה, כשנסענו לירושלים וראינו שלג - וזה היה לי די מיוחד.

החלומות שלי

----------------

כשאהיה גדולה: אני רוצה להיות גננת, כי נחמד להיות כל היום עם ילדים.

לגדול או להישאר ילד לנצח? לא יודעת, כי לא ניסיתי להיות מבוגרת.

ההמלצה שלי לספר: "לאסי שובי הביתה", כי הוא סיפור די כאילו דרמטי כזה.

טקס שינה: אבא משכיב אותי לישון עם סיפור ואחרי זה הוא קצת שוכב איתנו במיטה ואנחנו מדברים. קשה לי להירדם וגם אחרי שהוא הולך זה קשה לי. אני מאוד רוצה לישון לפעמים ואני לא מצליחה. פעם זה תסכל אותי ועכשיו אני כבר מצליחה להירדם.

תחקיר לכתבה: סיגל קפלן .

* * *

מכירים ילדה או ילד שמתאימים לפרויקט 100 ישראלים קטנים? ילדים שחיים במקום מעניין, שאורח חייהם ייחודי או שיש להם סיפור מעניין? ספרו לנו עליהם.

שלחו אלינו במייל את פרטי הילד/ה (שמות ההורים, כתובת מייל וטלפון) ונשמח להכירם ולבדוק אם אפשר לפרסם את סיפורם.