"אני גרה עם ההורים שלי והאחים שלי בבית שעשוי מבוץ, בתוך חווה. אנחנו מגדלים כל מיני חיות וגם צמחים, שההורים שלי קוטפים ושמים בתוך מכונה וסוחטים את המיץ מהעלים, ואז שמים בצנצנות ויוצאות מזה תרופות שמרפאות אנשים. למשל, אם כואבת לך הבטן, אז אפשר לעשות תה מצמח שוש".

עוד סיפורים בסדרה:

המשפחה שלי

---------------

אני: אלה אורן, בת 6.

אמא: גלי אורן (40), מנהלת את חוות יתיר, המפיקה תמציות מרפא מצמחים שגדלים בחווה.

אבא: נועם אורן (41), מנהל עם אמא את החווה.

אחים ואחיות: סהר, בת 15, אביב, בן 12, אמיתי, בן 9.

ארוחה משפחתית: כל יום, בצהריים, כולם אוכלים ביחד. אני אוהבת שכולם יושבים ביחד ומדברים ואני שמחה שיוצא לנו כל יום כמעט לאכול יחד.

הלידה שלי: נולדתי בבית שלי בלילה. זה נחמד שנולדתי בתוך הבית שלי.

משמעות השם שלי: אלה זה עץ וגם אלה.

הבית שלי

------------

הישוב: חוות יתיר היא חווה מבודדת ומרוחקת מכל ישוב. הישוב הכי קרוב אליה הוא מיתר.

הבית: בנינו את הבית שלנו בעצמנו מבוץ. מערבבים את הבוץ עם הקש ואז מניחים אותו על התבנית. יש בבית שלושה חדרי שינה, מטבח וסלון. השירותים הם אקולוגיים, בלי מים ונמצאים במבנה שמחוץ לבית.

החדר: יחד עם שני האחים שלי, אביב ואמיתי. אחותנו הגדולה סהר בחדר לבד.

בית הספר שלי

-----------------

אני לומדת בבית הספר האנתרופוסופי בבאר שבע. כדי להגיע לביה"ס אמא מסיעה אותי לישוב מיתר ומשם יש הסעות לבאר שבע. עד כיתה א' הייתי בחינוך ביתי ואהבתי הרבה יותר להיות עם אמא בבית, מאשר ללכת לביה"ס. אני לא אוהבת את ביה"ס ולא רוצה בכלל ללמוד. הייתי מעדיפה לרכוב על סוסים.

מה מיוחד בביה"ס שלי? אנחנו לומדים הרבה יותר תוך כדי משחקים וכיף. למשל, כשאנחנו לומדים אות, אז אנחנו לא רק כותבים אותה, אלא גם מציירים אותה, מכינים אותה מבצק או יוצרים אותה בתנועה. יש אצלנו הרבה סיפורים ושירים והרבה עבודת ידיים, כמו ציור, סריגה, מלאכה, נגינה ואוריתמיה (אומנות תנועה). שפות כמו אנגלית וערבית אנחנו לומדים תוך כדי תנועה ושירים ודיקלומים.

המקצוע שאני הכי אוהבת: מלאכה. אנחנו מכינים למשל מסרגות. כל אחד מקבל שני מקלות והוא צריך לשייף אותם, לחדד אותם ולשים בסוף חרוז.

הכי אוהבת בביה"ס: לשחק בהפסקות. אני משחקת עם החברות שלי, כליל ותמר.

יהיה לי יותר כיף ללמוד אם...יהיה בבית הספר שלי חוג סוסים.

הזמן הפרטי שלי

-------------------

אחר הצהריים: אני משתעממת. בדרך כלל בבית או בדיר – משחקת עם הגדיים. הייתי רוצה שיהיו יותר חברות שגרות קרוב אלי. לפעמים ההורים מקפיצים אותי לחברות שגרות רחוק יותר. בחווה יש רק את האחים שלי ואני אוהבת לשחק איתם. אני גם מציירת הרבה. אנחנו עוזרים לפעמים לאבא ואמא בעבודה בחווה. בתקופה שהיינו בחינוך ביתי עזרנו יותר. עבדנו בגינה, בקטיף, באיסוף, בגיזום של עצים, זריעה, קציר, מסיק זיתים.

חוגים:קפוארה במיתר.

הכי אוהבת לעשות בעולם: לרכוב על סוסים.

הכי אוהבת לעשות עם אמא: לשטוף את הבית.

הכי אוהבת לעשות עם אבא: לרכוב על סוסים.

מאכל אהוב: פנקייק.

הכי אוהבת לעשות עם האחים והאחיות: לשחק קלפים – ראש כרוב. עם סהר אני אוהבת לצייר ועם הבנים – לשחק כדורגל.

טלוויזיה: אין לנו בבית. אנחנו צופים רק כשאנחנו אצל סבא וסבתא.

מחשב: אני משחקת לפעמים. לא הרבה.

החבר/ה הכי טוב: תמר, כי היא נחמדה.

המטלות שלי בבית: להאכיל את הכלבים והחתולים והאווז ואת הסוסים.

חיות: יש לנו לול תרנגולות, אווזים, חתולים, כלבים, סוסים, גדיים.

הורים צריכים להיות יותר חברים או יותר מחנכים: יותר חברים.

מתי כועסים עלי? כשאני אוכלת בפה פתוח.

החלומות שלי

----------------

כשאני אהיה גדולה אני רוצה: לגור בחווה, כמו עכשיו ואני לא יודעת מה אני רוצה לעשות.

לגדול או להישאר ילד לנצח? יותר כיף להיות ילדה.

ההמלצה שלי לספר: "ג'ני ומועדון החתולים". אני הכי אוהבת שם שג'ני מצטרפת למועדון החתולים, אני אוהבת את הסיפור הזה כי יש בו כל מיני דברים שכיף לשמוע.

טקס שינה: מקריאים לי סיפור ואז אמא שוכבת לידי ואני מלטפת אותה.

* * *

מכירים ילדה או ילד שמתאימים לפרויקט 100 ישראלים קטנים? ילדים שחיים במקום מעניין, שאורח חייהם ייחודי או שיש להם סיפור מעניין? ספרו לנו עליהם.

שלחו אלינו במייל את פרטי הילד/ה (שמות ההורים, כתובת מייל וטלפון) ונשמח להכירם ולבדוק אם אפשר לפרסם את סיפורם.