מוצא עצי הפאפאיה במרכז אמריקה, אך כיום נפוץ גידולם בכל האזורים הטרופיים והסובטרופיים החמים שבעולם. היקף הייצור השנתי של פרי הפאפאיה בעולם הוא מעל ל- 5 מיליון טון. ישראל נמצאת על גבול האזור האקלימי בו ניתן לגדל פאפאיה בהצלחה, בעיקר בגלל החורף הקר. הפאפיאה נפגע מנזקי צינה כבר כאשר הטמפרטורה בלילה יורדת מתחת ל-5 מעלות צלסיוס. נזק חמור, עד כדי תמותה, נגרם על ידי קרה שבה יורדת הטמפרטורה מתחת לאפס. לכן, באזור החוף יש להגן על חלקות הפאפאיה מפגעי החורף.
בוטניקה ותנאי גידול
הפאפאיה (ששמה המדעי קריקת הפאפאיה Carica papaya) היא צמח רב שנתי (הדעות חלוקות לגבי הגדרת הפאפאיה כעץ, בגלל ענפיה החלולים) בעל קצב צימוח נמרץ ואורך חיים קצר יחסית (כ-5 שנים). בצמחים שריבויים וגטטיבי, הפרחים הראשונים מופיעים כבר בגובה של 10-20 ס"מ מעל פני האדמה ועל כן ניתן לקבל פירות ראשונים כבר מגובה נמוך.
בישראל, כאמור, מגדלים את הפאפאיה כעצי זכר וכעצי נקבה בנפרד, שונה מרוב המקומות בעולם, בהם מגדלים צמחים הרמפרודיטים. הפירות נישאים רק על עצי הנקבה, כאשר עצי הזכר משמשים לצורכי הפריה בלבד. לעיתים נוצר בקצה תפרחת זכרית פרח הרמפרודיטי, שחונט פרי קטן. רוב המטע מתבסס על צמחי הנקבה ואילו צמחי הזכר, המהווים בין 5-10%, מפוזרים במטע בין צמחי הנקבה. ההאבקה נעשית כנראה על ידי הרוח. במטעים מסחריים אין מסתמכים על האבקה טבעית ומבצעים האבקה ידנית, על מנת לוודא כי היבול שייתקבל יהיה מרבי. ההאבקה הידנית מתבצעת ע"י קטיפת פרחי זכר, ויצירת מגע בין האבקנים שבהם לבין הצלקת שבמרכז הפרח הנקבי הפתוח. ההאבקה כזו אינה דרושה בדרך כלל בגינה הביתית, למעט במקרים בהם העצים הנקביים מרוחקים מהזכריים. הפרחים הזכריים קטנים בהרבה מהפרחים הנקביים, והם מופיעים בתפרחת ובה פרחי זכר רבים. פרחי הנקבה גדולים, ומופיעים לרוב כבודדים או בזוגות ובשלשות, אך לא יותר מכך. אם לא מבצעים ההאבקה ידנית מתקבל לעיתים פרי קטן, חסר זרעים (פרתנוקרפי). מרגע ההאבקה ועד לקבלת פרי עוברים בין 4 - 5 חודשים, בהתאם לזן ולעונה. צמח הפאפאיה גדל בדרך כלל על ענף מרכזי אחד ואינו מסתעף, אלא אם הוא נחתך. הצמח יכול להגיע בתנאים טובים לגובה רב (תוך שנה ל -2.5 מטר). הפרחים יופיעו ויהיו תקינים כל זמן שתנאי מזג האוויר מתאימים - טמפרטורות חמות של מעל 20 מעלות צלסיוס ביום ומעל ל- 15 מעלות בלילה . מטעי הפאפאיה בישראל גדלים אך ורק בחממות המכוסות בפלסטיק, השומר על הצמחים מרוחות ומקרות. בחודשי השנה החמים מסירים את הפלסטיק, אך משאירים רשת המונעת כניסה של חרקים שונים, אשר עלולים להעביר מחלות לצמחים. מדובר בעיקר במחלת וירוס - P.R.V. papaya ringspot virus מחלה קטלנית אשר עלולה לגרום לתמותת העץ. כאשר העץ מגיע לגובה הגג בחממות, חותכים אותו ומחדשים את גידולו. מדללים ומשאירים בין 3-2 ענפים ראשיים אשר יישאו את היבול החדש. ניתן לגדל את צמח הפאפאיה גם כצמח נוי, בגלל חזותו האקזוטית ויופיו המרהיב. יש לדעת כי לא ניתן לגדלו בכל אזורי הארץ, וגידולו מוגבל למקומות בהם הטמפרטורות מתאימות, כלומר אין קרות ורוחות חזקות אשר יכולות להפיל את העץ. לפיכך, כדאי לגדלו ליד קיר או במקום מוגן מרוחות. הפאפאיה יכול לגדול ברוב סוגי הקרקעות, פרט לקרקע גירית מאד. יש לזכור כי מוכרחים לשתול גם צמח זכר לצד צמחי הנקבה בגינה וזאת בכדי להבטיח מקור לאבקה.ריבוי
ברוב מדינות העולם בהן מגדלים פאפאיה, הריבוי נעשה על ידי זרעים. שיטה זו אינה מקובלת בארץ, היות ומקבלים צמחים לא אחידים ואין שמירה על זהות צמחי הזן המקורי.
בישראל הריבוי הווגטטיבי נעשה בשתי דרכים: 1. ריבוי על ידי השרשת ייחורים מצמחים מבוררים, אשר נועדו אך ורק לצורכי ריבוי. ההשרשה מתבצעת בתנאי ערפל על מנת לשמור על לחות העלים. 2. ריבוי באמצעות תרבית רקמה. שיטה זו נהוגה במינים רבים, וייתרונה הגדול הוא בכמות הגדולה של שתילים שניתן לייצר בפרק זמן קצר. לגינה הביתית אפשר להכין שתילים מזרעים, פשוט על ידי זריעת זרעים שמוציאים מפרי. ניתן להשיג שתילים מוכנים במשתלות, כמו משתלת אוהד בהוד השרון, משתלת ולך משה בגן השומרון ומשתלת ברק במושב שחר.הרכב הפרי ושימושיו
משקל פרי הפאפאיה נע בין 300 ג' ל-1.5 ק"ג, והוא בריא מאוד ובעל ערך תזונתי רב. הפרי גם דיאטטי, בכל 100 גרם פרי רק כ- 30 קלוריות לערך. הפרי מכיל כ- 10% פחמימות, כ- 0.5% חלבונים, וכ- 0.1% שומנים. כמו כן, הפאפאיה מכילה ויטמינים רבים, והוא עשיר במיוחד בוויטמין A. הפרי מכיל גם את האנזים פפאין, אשר משמש בתחומים רבים: לריכוך בשר, לייצור תרופות נגד כאבים שונים ולתרופות נגד בעיות עיכול. הפפאין משמש גם כחומר בתעשיית הקוסמטיקה.
הפרי נאכל כפרי טרי ברוב המקומות בעולם וכך גם בישראל. כמו באכילת מלון, מוציאים את הזרעים, מקלפים את הקליפה ואוכלים. המדד לקטיף הינו שינוי של צבע הפרי מירוק לכתום ב- % 20 - 50 משטח הפנים של הפרי. ישנם מקומות בעולם, כגון תאילנד, אשר השימוש בפרי הוא בעיקר כירק בתוך סלט. ניתן להכין מהפרי ריבות, מיצים למיניהם ועוד.זנים בעבר ובהווה
בשנות השבעים והשמונים נערכו מספר תוכניות בירור של פאפאיה בארץ. הזנים אשר בוררו באותה תקופה: זני 'סלע', 'ירדן', 'ניצן', 'שירה' ועוד, התגלו כבעלי חסרונות בולטים כגון חיי מדף קצרים, פוריות נמוכה, פרי גדול מדי וטעם לא מספק. בשנת 1991 החלה תוכנית השבחת פאפאיה במינהל המחקר החקלאי, כשצוות המחקר כלל גם את החתומים על מאמר זה.
לאחר מספר שנים של עבודה בוררו מספר זנים, כאשר התוצר המצטיין ביותר מעבודת טיפוח זו הוא הזן 93-1279-1 , שקיבל את השם ‘Paradise’. זן זה עולה באיכותו על מרבית הזנים הגדלים בארץ ולאחרונה הוגש לרישום במועצה לזכויות מטפחים. הזן ‘Paradise’ מצטיין באיכות טובה מאוד, ללא ריח דוחה, במראה יפה, מוצקות פרי וטעם משובח. הזן מצטיין גם בפוריות גבוהה ובחיי מדף ארוכים. כיום זן זה נכנס לגידול במטעים המסחריים ונראה כזן מבטיח ביותר. בשלב זה הזן אינו מופץ לגינות ביתיות, עד לסיום תהליכי רישומו.
