הסוג קליאנדרה, כולל כ- 200 מינים של שיחים ועצים בעלי ערך גנני רב, מרביתם מהאזורים הטרופיים.
קליאנדרה קליפורנית, Calliandra californica, מוצאה בדרום קליפורניה, מאזור מדברי, מה שמסביר את עמידותו של הצמח ליובש. השיח ירוק עד, והוא מגיע לגובה ולרוחב של כ- 1.5 מטר, בעל צימוח זקוף ואוורירי. העלים בצבע ירוק כהה, מנוצים פעמיים, והעלעלים קטנים.
הפרחים ערוכים בקרקפות כדוריות וממנה בולטים האבקנים הארוכים שצבעם אדום. הפריחה הבולטת שאנו רואים, הם בעצם אבקנים. בתנאי הארץ, הפריחה חלה כל השנה. ציפור הצופית - הציפור הקטנה, בעלת המקור הארוך, נמשכת לפרחים אלו, ובזכות פריחתם הממושכת ניתן לראות כיצד משפחה של צופיות - הזכר, בעל הצבע הכחול-מטאלי והנקבה בצבעי חום-אפור - מתבססים בגן. הצמח עשיר מאוד בצוף, ותמיד נראה את הדבורים מלקטות מהפרחים צוף. זהו אחד המינים המומלצים לדבוראים לשתילה למרעה דבורים.
בשנת 1990 הבאתי זרעים של קליאנדרה קליפורניקה מגן בוטני בקליפורניה. הזרעים הונבטו במשתלת קק"ל בגילת, ואח"כ נשתלו במספר חלקות תצפית. בחוות הבשור, בכניסה לאתר החממות, נשתלו מספר צמחים והם פורחים שם במרבית חודשי השנה. בצומת איתן, דרומית לקריית גת, נשתלו צמחים אשר קיבלו השקיות עזר בשנתיים הראשונות מהשתילה (נשתלו ב- 1997) ומאז הם גדלים ללא תוספת מים.
עוד מצמחי הגן של סימה:
- ברוכים הבאים לישראל - איקלום צמחים
- היביסקוס קליפורני - מעוג ימי
- פריחה בוורוד - טבבויה איפה
- פריחה בכחול לבן - עפרית הכף
- תמיד מעניין - ברונפלסיה גביענית
- יפה בלבן - מכבדן לבן
- לא צמאים אף פעם - תבטיה הרדופית
- יפה וחסכונית - קסאלפיניה יפהפיה
תנאי גידול
מתאים לשתילה בכל אזורי הארץ, מהצפון ועד הדרום, כולל ירושלים ומצפה רמון, בשמש מלאה ובקרקע מנוקזת. כמו צמח מדברי, הוא עמיד לטמפרטורות גבוהות ונמוכות. קיטום קבוע של הענפים מעודד צימוח לאורך הענף, ובכך מתקבל שיח מלא ועשיר יותר.
בפניקס שבאריזונה, מרבים לשתול קליאנדרה קליפורנית באיי תנועה ובגינון ציבורי, ושם גוזמים את השיחים לצורת כדור, ואז הפריחה מתרכזת במעטפת. מומלץ לשתול בגן בשילוב עם צמחי נוי בעלי דרישה דומה למים, כגון: לויקופילום (Leucophyllum), קסלפיניה, פרובסקיה ועוד.
מתאים לשתילה במסלעות, בשיחיה, באדניות, באיי תנועה, ובשולי הגן. ריבוי הצמח נעשה רק בזרעים, ואותם יש לאסוף מהשיח בשלב בו תרמילי הפרי הופכים צבעם מירוק לחום, והקשוות מתחילות להיפתח. זרעים שייאספו בשלב מוקדם יותר, עלולים לא לנבוט, ואילו בשלב מאוחר יותר, הקשוות נפתחות על השיח והזרעים מתפזרים. לפיכך, כדאי לאסוף זרעים אחת למספר ימים. הזרעים נובטים ללא כל טיפול תוך 3 ימים בלבד. לאחר נביטת הפסיגים, מופיעים זוג עלים אמיתיים וזה השלב להעתקה. הם בעלי קצב גידול מהיר ביותר ופורחים לאחר כשלושה חודשים משתילתם בקרקע.
_____________________________________________
סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי
