גם בעלי האצבעות הירוקות בינינו, עומדים לא אחת חסרי אונים מול צמחי בית ש"מתאבדים" באמצע הסלון. לפעמים זהו צמח שקיבלנו במתנה, ולפעמים עציץ יפהפה שבחרנו בעצמנו בחנות הפרחים או במשתלה.
אמונה רווחת, היא שצמחי בית פשוט אינם מצליחים לשרוד תקופה ארוכה - שמעתי אנשים שאף מגדילים וטוענים שזו קונספירציה של מגדלי הצמחים, שמשתילים מנגנוני השמדה עצמית בעציצים שהם מוכרים לנו. האמת, סטיטסטית זה נשמע כמעט מוצדק. להערכתי, לפחות 85 אחוזים מהצמחים שאנחנו מגדלים בבית, לא יגיעו לשנת חייהם השנייה.
לפניכם מורה נבוכים קצר לטיפול נכון בעציצים ולמניעת טעויות נפוצות:
1. נכנס צמח חדש לביתכם? יש לנסות ולהבין אותו ככל שניתן.
צמח שנכנס הביתה, כמוהו כאורח מארץ רחוקה - אם נרצה שיהנה ויאריך ימים בשהותו עימנו, חשוב לדעת מה התנאים שהוא מקבל בארץ מולדתו. רוב צמחי הבית הנמכרים כיום, הם צמחים טרופים הגדלים בארץ מולדתם, מתחת חופת עצים ביערות נוטפי גשמים חמים ולחים. צמח כזה יסבול לרוב בתנאי יובש ובחשיפה לשמש ישירה מעל שעה ביום. רצוי לספק לו פינה מוארת במיוחד ולחות רבה, אותה ניתן לייצר בהתזה או באידוי מדי פעם בסביבתו. עם זאת, לא כל צמחי הבית הגיעו מהאזור הטרופי, ויתרה מזו, גם בין הטרופים קיימת לא מעט שונות בין הסוגים. חפשו באינטרנט, גלשו לאתרים של משתלות ויצרנים, שם לרוב תמצאו מידע אמין די בקלות.
2. מחקרים מוכיחים בוודאות שרוב צמחי הבית מתים מעודף אהבה, או ליתר דיוק מעודף השקייה.
אחד האתגרים העיקריים שעומדים בפני המגדל הביתי הוא ללמוד להשקות טוב יותר. על מנת שצמח יוכל להרוות צמאונו, הוא זקוק לתערובת של מים ואוויר בקרקע. כשהאדמה רטובה לגמרי ומושקית בדחיפות, נוצרת הצפה - מולקולות המים דוחקות את בועות האוויר החוצה מן האדמה והצמח למעשה מת מהתייבשות (כן, קראתם נכון), כי השורשים לא מסוגלים למשוך את המים לתוכם כשאין אוויר באדמה.
בהשקייה נכונה נשקה בעודף, כלומר כמות מים כזו שתיצור נגר מים החוצה מן התחתית (על מנת לשטוף את האדמה ממלחים), ולאחריה לא נשקה שוב עד שהאדמה כמעט יבשה לגמרי. כך נאפשר לצמח לצרוך את מי ההשקייה, ובנוסף נעודד התפתחות השורשים בחיפושם אחר המים.
אז כל כמה ימים להשקות? יש להתאים את דחיפות ההשקייה לתנאי האור, החום וצריכת המים של הצמח. פעמים רבות אני נשאל: "תגיד לי כמה בדיוק להשקות צמח זה או אחר?" ובכן, התשובה היא שאין תשובה לשאלה הזו. כמות ההשקייה צריכה בכל מקרה להיות לפחות עד לנגירת מים מתחתית העציץ, אך המרווחים בין השקייה להשקייה תלויים בצריכת המים של הצמח ובתנאים הסביבתיים – סוג הקרקע, כמות האור שהוא חשוף אליה, הטמפרטורה, וכמובן עונות השנה. שווה תזכורת: מוכרים עכשיו במשתלות מדי לחות לעציצים.
זהו אביזר פשוט בתכלית ולא יקר, שיעשה מהפכה בדרך להשקייה ללא התלבטויות. המחוג מגיע ל"יבש" - ואז משקים. אין פשוט מזה, ואפשר לנייד אותו כך בין כל העציצים בבית ולדעת מי צמא, ומי עדיין לא.
3. בעיה נוספת נפוצה מאוד היא התחתית.
זו שאתם משתמשים בה לתחתית העציץ על מנת לשמור על הרצפה מרטיבות. מדובר ללא ספק באחת הבעיות הגדולות ביותר בגידול צמחי בית. אם תסתכלו היטב על הצלחת הזו, ותראו עליה סימנים לבנים כמו אבקה שהתקשתה - מדובר פשוט במלח, שמקורו ממי ההשקיה והדישון. לאחר ההשקייה, כשהצלחת מתמלאת במים והעציץ יושב ומשכשך במים, שורשי הצמח שלכם עושים אמבטיה במי מלח מרוכזים וזה, כמו שאתם בטח מבינים, מאוד לא בריא לו. אם ניתן, רצוי לגדל ללא צלחת בכלל. אם אין ברירה, צריך לשטוף את הצלחת מדי פעם ולהוריד ממנה את שאריות המלח, או יותר פשוט - למלא את הצלחת בשכבה של אבנים קטנות כלשהן (חצץ/טוף דק), ועליהם להניח את העציץ. כך תבטיחו ששורשי הצמח שלכם לא יורדים לשחות בים המלח.
4. גידול צמחים בתרבות מים - להלן הידרופוניקה.
לכאורה נשמע הזוי - לגדל צמחים במים, זה סותר בדיוק את כל מה שאנו יודעים על צמחים. אבל בשימוש נכון ומדויק בשלב ההקמה של עציץ הידרופוני, אנו מייצרים מנגנון סגור, אך אידיאלי, עבור הצמח. בהידרופוניקה אנו יוצרים מיכל שתילה אטום, שותלים שתילים שגודלו אף הם בהידרופוניקה, או לחילופין שתילים רגילים ששטפנו את שורשיהם מאדמת השתילה, ושותלים אותם בדרך כלל בטוף דק שטוף היטב מאבק. בתוך הטוף אנו שותלים גם מדיד בגובה מדוייק, כך שהשקיית המקסימום תגיע לקצוות שורשי הצמח.
כאמור, המיכל כולו אטום ומים אינם נוזלים לשום מקום. ההשקייה הופכת לפשוטה מאוד - כל שנותר הוא לעקוב מדי פעם אחר ירידת המים, כאשר נראה במדיד כי המים מגיעים עד לקצהו החתון של העציץ, רק אז למלא עוד מים עד למקסימום. הידרופוניקה הינה השיטה הנקייה, הפשוטה והמוצלחת ביותר לגידול צמחי בית. ואם אתם ממש זקוקים לעוד, אפשר להוסיף גם חסכנית במים.
5. צמחי בית זקוקים ל"מזון" יותר מצמחי גן.
בגינה המערכת ההאקולוגית כולה נרתמת, ולמעשה מייצרת מזונות לצמחים. השלשולים, העלים הנרקבים, ואפילו האבק הנישא ברוח, מדשנים את הגינה במידת מה, כך שגם אם לא נוסיף מזון לא יווצר שום נזק. בעציץ המוגבל מאוד בשטחו אין לצמח מקורות טבעיים לאספקת מזון, לכן חשוב להקפיד על דישון נכון, רצוי בדשן בשחרור איטי. אלו גרגירים הנמסים ומשחררים מנות קטנות של דשן במגע עם מים, כך שאפשר להוסיף מהם כל כמה חודשים. חשוב לזכור לא לדשן בחורף. צמח המקבל מזון בחורף עלול להינזק כיוון שרוב הצמחים בחורף נמצאים בסוג של תרדמה.
6. רוב צמחי הבית יסתדרו יפה מאוד גם במרפסת מוגנת מרוחות ומשמש ישירה.
כל עוד הטמפרטורה אינה צונחת מתחת ל-15מעלות, כך שניתן בקלות לגדלם בחוץ במשך כל הקיץ. לקראת הסתיו הכניסו אותם בחזרה הביתה, ובאביב, אם תרצו, תוכלו להוציאם שנית.
7. למגדלי צמחים בבית יש לפעמים נטייה להקשר לצמח והם חוששים לגזום ו"להכאיב" לצמח.
תשכחו מזה - הסירו ענפים , עלים או גבעולים שמתו או שנראה שסובלים ממחלה. אל תעשו זאת בתלישה, אלא השתמשו במזמרה או מספריים. חלקים חולים בצמחים לא יבריאו מעצמם, אלא רק יגרמו עוד נזק לחלק הבריא בצמח.
8. אמונה רווחת היא שאסור לישון בחדר עם צמחים כיוון שהם משחררים פחמן דו חמצני.
זה נכון בתנאי שאתם ישנים בחדר אטום עם כ-20 צמחים גדולים. עם או בלי קשר, לא כדאי להעמיס את הבית בצמחים. מספר קטן של צמחים, שכל אחד מהם בריא ומטופח, יעשה הכי טוב את העבודה ויעניק לבית את האווירה הנכונה.
9. רוצים צמח בריא? יש להתעניין בשלומו של הצמח בקביעות.
להיות חבר, לבדוק את הקרקע, את העלים, את הגבעולים. האם יש סימנים ראשונים לבעיה? מחלה? מזיקים? בעולם הצמחים, כמו ברפואה, בעיה שמטופלת בתחילתה, ניתן לפתור ביתר קלות. בעיה שהוזנחה הופכת לרוב לבלתי הפיכה, לכן כדאי לשמור על ערנות.
10. בכל זאת משהו לא הצליח והצמח ז"ל? צמח נבול בבית עושה רע לנשמה.
הוציאו אותו אחר כבוד אל ערימת הקומפוסט וגשו מיד לרכוש אחד אחר, יפה יותר.
