מאת איתי כ"ץ
הבוגר: עומר בן צבי (31)מחלקה: צילום, ויצו חיפה
מנחים: עמית זולר וראובן קופרמן
בן צבי נולד וגדל בקיבוץ עין חרוד מאוחד, בעמק יזרעאל, ומאז תחילת הלימודים מתגורר בחיפה. עבודת הגמר מציירת את המתנחלים כגיבורים, בעיקר סביב פינוי התנחלויות לאורך השנים - מימית ב-1982, דרך נצרים בהתנתקות וכלה במאחז מעלה רחבעם - ועוטפת אותם בהילה שעדיין אינה מנת חלקם בציבוריות הישראלית, בוודאי לא בחלק המרכזי והשמאלי של המפה.
"אני מתמודד עם דרכי הייצוג וההצגה של ההתיישבות היהודית באיו"ש, רצועת עזה וסיני. אני תוהה מה הוביל לדה-לגיטימציה של התיישבות זו בארץ ישראל", מתאר בן צבי את עבודתו. "באמצעות פירוק והרכבה של הנוף, הבתים והאנשים, אני מייצר מגרש משחקים, לבחינת אופני ייצוג עכשוויים. האם קיימת בשיח האמנותי האחדה של הספקטרום האנושי, הנקבעת על פי הטריטוריה בלבד? הגדרה זו, מטבעה, מכלילה ומשטחת ציבור ופרטים, על פי נ.צ. המגורים שלהם או כל קריטריון אחר. הם המתנחלים, האנשים שמעבר לקו.
"המציאות הביאה לצורך בחיפוש אחר אבני שפה חדשות, ייצוגים חזותיים ואינטר־טקסטואליים, שיאפשרו יצירה של דרכי ביטוי ומחשבה חלופיות. בכל אחת מן העבודות קיים אלמנט מודולרי, הבא לייצג ניידות ושינוע, יכולת ניתוק והעברה, ריבוי ושכפול. העבודות הן בעלות ממד אינטראקטיבי ומזמינות את הצופה להיות מעורב במהלך יצירת העבודה או הריסתה. לתפישתי, מכיוון שכל אחד מאיתנו כבר מעורב בסוגיה, שיתוף הצופה מטיל עליו אחריות לתוצאות".
פינוי ימית: צפו בעבודה
כמי שבא מאחת מספינות הדגל של ההתיישבות העובדת, אתה רואה במתנחלים המשך לעין חרוד?
"אני מסכים כי עין חרוד הייתה אחת מספינות הדגל, אם לא הבולטת שבהן, להתיישבות העובדת בישראל הציונית. התפישה שלפיה 'היכן שיש יישוב שם קו גבול עובר', היתה ועודנה נכונה בעיניי. טרום הכרזת העצמאות, סימונה של הטריטוריה הישראלית נקבעה לפי היישוב היהודי. אך לאורך השנים, חל מפנה בדומיננטיות של ההתיישבות, מהקיבוצים לכיוון הדתיים-לאומיים. אני מרגיש כי הערכים הציוניים-התיישבותיים ניטעו בי בחינוך בבית (הפרטי והקיבוצי). את מה שאני רואה בחלוצים של ראשית המאה ה-20, אני רואה היום ביושבים בכל יישוב שהוא ספר. כמו החלוצים, גם הם אוחזים בקרקע. אני מודע לזה שלפעמים הדברים האלה נשמעים רוויי פאתוס ואפילו יש שיגידו אנכרוניסטים, בעייני הם אמת צרופה".
פינוי מעלה רחבעם, צפו בעבודה:
מה הניע את עבודת הגמר?
"העבודה התחילה לפני כמעט שנתיים. באותה תקופה חזר הדיון סביב אופציית נסיגה מהבקעה כחלק מהסכם, והתגובה הכמעט אוטומטית שלי הייתה התנגדות. אבל, אז הבנתי כי אני לא באמת מכיר, לא את האנשים ולא את המקומות, אז התחלתי להסתובב. מאז אני משתדל לבקר (ממש לא מספיק לצערי הרב), להיפגש, לצלם ולהכיר.
ואתה הופך אותם למשהו קצת שונה מצילומים.
"העבודה מורכבת על סמך צילומים: משחק ה'שחור ופתור' נבנה מצילומי נוף שלי בברוש-הבקעה ואש-קודש שבחבל בנימין; קוביות העץ מונחות לפי צילום לוויין של אש קודש; בעבור עוגיות ארץ ישראל שרטטתי את קו המפה הפיזי, ובאמצעות מדפסת תלת-ממד יצרתי קורץ-עוגיות; ההדמיות נבנו על סמך הסתכלות בצילומים של אירועי פינוי (ימית, נצרים ומעלה רחבעם), והרכבה שלהן לכדי מעין 'סצנת-על' לכל אירוע.
לאן פניך אחרי הלימודים?
"לעסוק באמנות, ליצור, להציג, לכתוב ואולי אף לעסוק באוצרות. בדרך ללמוד תואר שני באמנות (M.F.A.) ולחזור לאקדמיה כאיש הוראה".
