The Green City Hotel Vauban - מלון ירוק בעיר פרייבורג. תכנון: Barkow Leibinger, צילום: Zooey Braun
תחום המלונאות בארץ אינו מאופיין בבנייה ירוקה. בניגוד לבנייה למגורים, ענף שבו חלה בשנים האחרונות התעוררות מבורכת של הבנייה המקיימת, בתחום המלונאות לא מצליח הנושא לחלחל, אף שבתי המלון הם צרכני אנרגיה משמעותיים.
ב-2015 אין עדיין ולו מלון ישראלי אחד שעבר הסמכה לתקן הבנייה הירוקה, אם כי על פי מכון התקנים, שני מלונות נמצאים כעת בתהליך - האחד בנתניה, האחר בתל אביב. המצב מפתיע, בין היתר משום שבענף המלונאות מי שבונה את הבניין הוא גם זה שבדרך כלל גם מתחזק ומנהל אותו, ואמור להיות לו אינטרס בבנייה ירוקה, שתוזיל את התפעול ותגדיל את הרווחים.
בין המלונות הירוקים בעולם יש כאלה שהם ירוקים לכל דבר אך נמנעים מלהחצין זאת, ולא ברור לנו למה: קחו לדוגמה את "קראון פלאזה" בקופנהגן, שנראה כמו כל מלון אחר, אבל מצטיין בצריכת משאבי טבע באמצעות מערכת גיאותרמית לקירור ולחימום בשילוב מערכת סולארית.
מלון קראון פלאזה בקופנהגן, מלון ירוק שאינו מבליט את היותו כזה. צילום: מאתר המלון
מנגד, קיימים מלונות שהופכים את הנושא הירוק לא רק לסוגייה תכנונית ותפעולית אלא גם לערך מיתוגי. שניים כאלה הם The Green City Hotel Vauban (שנפתח ביוני 2013) ומלון ויקטוריה מרשת Best Western - מלון היסטורי ששופץ תוך התייחסות מקיפה לצריכת האנרגיה. שניהם נמצאים בעיר פרייבורג שבגרמניה, שחרתה על דגלה את הבנייה הירוקה, ושעליה כברכתבנו כאן בעבר.
The Green City Hotel Vauban הוא מלון שלושה כוכבים בן 48 חדרים המתוחזק על ידי Freiburger Stadtbau GmbH - ארגון ללא מטרות רווח. הוא נמצא בכניסה לשכונת ואבון, שנבנתה בשנות ה-90 של המאה הקודמת ומהווה מודל מוצלח לשכונות ירוקות. משרד האדריכלות Barkow Leibingerתכנן את הפרויקט אחרי שזכה בתחרות תכנון, בה נדרשו המתמודדים לתכנן מבנה שיכלול מגורים, מסחר ומלון; אלא שההצעה הזוכה הפרידה בין מבנה המגורים לבית המלון. החלוקה לשני בניינים עם גן קטן ביניהם אפשרה לחבר את המבנים לסביבתם ולשפר את תנאי האור והאוורור הטבעיים. השימוש בשפה עיצובית אחידה ובקווי חזיתות המשכיים מייצרים את הקשר בין שני המבנים הסמוכים.
בניין אחד הוא מלון, והאחר משמש למגורים ולמסחר. העיצוב מחבר ביניהם. צילום: יעל גלעד
תוכנית המתחם. באדיבות Barkow Leibinger
הן מבנה המגורים והן המלון משלבים קונסטרוקציה מבטון, המשמשת גם כמסה תרמית (ברצפה, לדוגמה), עם מערכת טרומית מבודדת ממסגרות עץ למחיצות הפנים. בחזיתות השתמשו בזכוכית מבודדת ובמסגרת מעץ אורן אורגון. לטענת המתכננים, השימוש בחזית מבודדת מאפשר עמידה בתקן הגרמני המחמיר ואף משפר את המצב ב-15%.
חלונות עץ בעלי בידוד תרמי ואקוסטי משופר. תכנון: Barkow Leibinger, צילום: Zooey Braun
צריכת האנרגיה של המלון נמוכה מהתקן בכ-60%. החימום והקירור נעשים באמצעות מערכת המשולבת בקיר מחצלות של תעלות מים פנימיות. חלק מצריכת האנרגיה מתבצע על ידי מערכות של אנרגיה מתחדשת, כמו תאים סולאריים על גג הבניין.
כדי לשפר את הבידוד האקוסטי ולהקנות הצללה חלקית, חופו החזית הצפונית וחזיתות הצד של שני המבנים בלוחות עץ אנכיים מבחוץ. בחזית הדרומית ובאלה הפונות לגן נעשה שימוש בצמחים מטפסים עונתיים, המצלילים את החזיתות בחודשי הקיץ ומאפשרים ניצול של קרינת השמש בחורף הקר.
החזית הדרומית מוצללת על ידי צמחים מטפסים עונתיים. תכנון: Barkow Leibinger,
צילום: Zooey Braun
הצללה באמצעות מטפסים והגנה אקוסטית על ידי פרופילי עץ אנכיים. תכנון: Barkow Leibinger, צילום:Ina Reinecke
לאורך החזית הדרומית, הנהנית מקרני השמש, מוקמו החללים הציבוריים שבקומת הכניסה - הלובי, חדר האוכל ואולם ההתכנסות - ואילו לאורך החזית הצפונית, הקרה יותר, נמצאים המטבח ומשרד הקבלה.
חדר האוכל הפונה דרומה ונהנה משפע אור טבעי ומקרני שמש מחממות. צילום: Zooey Braun
הריהוט במלון עשוי עץ מקומי מהיער השחור הסמוך. המלון גם נותן עדיפות לשימוש במוצרי מזון מקומיים. אשר לתנאי האכסון - האורחים מתבקשים להימנע מלהחליף מגבות מדי יום, שכן הדבר מכביד על עלויות התחזוקה וצריכת האנרגיה. למלון יש גם אג'נדה חברתית, שמתבטאת בהעסקת עשרה עובדים עם מוגבלויות. הבניין מרשים בעיצובו, אך נשמעים גם קולות הטוענים שלא שולבו בו מספיק מוטיבים ירוקים, למרות שמו המחייב.
עיצוב פנים של חדרי המלון. שימוש בעץ מקומי. תכנון: Barkow Leibinger,
צילום: Zooey Braun
המלון הירוק הנוסף בעיר, ויקטוריה, זכה בפרסים רבים בגרמניה ומחוצה לה על המחויבות האקולוגית שלו. מבחוץ התקשינו להבחין בייחוד כלשהו, אבל ברגע שנכנסנו ללובי נתקלנו בשילוט המסב את תשומת ליבם של המבקרים לתכנון המקיים. במסגרת השיפוץ הוחלפה מערכת החלונות לכזו שמצוידת בבידוד תרמי ואקוסטי. המים הקרים נשאבים ממעמקי הקרקע באמצעות מערכת צינורות, ומשמשים לקירור המלון כולו. לצורך החימום משתמשים כאן בדלק העשוי פסולת עץ. המערכת היעילה מאפשרת למלון לעמוד בתקן הפליטה הפחמנית.
צינורות הגז של מערכת החימום במלון ויקטוריה. המערכת מאופסת מבחינת פליטה פחמנית
ההנהלה טוענת שהחשמל לכל 66 החדרים מגיע מארבע טורבינות רוח קטנות ושדה סולארי קטן על הגג, שנגיש לאורחים ומציע להם מקום למנוחה ולפנאי (בכך הוא לא משמש רק כמתקן טכני, אלא גם כאטרקציה). בכניסה אליו נחשפים המבקרים למידע עדכני על תפוקת המערכות. שאר תצרוכת החשמל של המלון - כ-70 אלף קילוואט - מסופקת בזכות שותפותו בפארק רוח סמוך. כדי לעודד הימנעות משימוש ברכב פרטי, האורחים מקבלים כרטיסים לנסיעה חופשית במערכת התחבורה הציבורית ומוזמנים להשתמש באופניים של המלון.
גג טכני ליצור אנרגיה חלופית שגם פתוח לאורחים. צילום: גלית שיף
גם המעקה תורם לייצור אנרגיה, כך שהשטח מנוצל באופן מירבי. צילום: גלית שיף
ובחזרה לארץ, שגיא אלוני ואנני גלר בלבן מחברת הניהול AVIV AMCG ערכו בדיקה בעבור משרד התיירות בנוגע להחזר ההשקעה הירוקה בתחום המלונאות. העבודה התבססה על הערכה ספקולטיבית לגבי מלון ריץ-קרלטון שבהרצליה ומלון מגדל המשופץ בירושלים. הבודקים בחנו את האפשרויות להחזיר את ההשקעה ואת צפי הרווחיות, אילו יישמו בתי המלון האלה סעיפים מהתקן לבנייה ירוקה (שהיו מקנים להם כוכב אחד).
הבדיקה העלתה שבמקרה של המלון החדש, ההשקעה הנדרשת בתכנון וביישום עקרונות הבנייה הירוקה עתידה להחזיר את עצמה תוך שנה אחת בלבד, ולאחריה לייצר חיסכון שנתי של כ־5.1 מיליון שקל. במקרה של המלון המשופץ, החזר ההשקעה עתיד להתרחש כעבור ארבע שנים, והחיסכון השנתי הצפוי הוא של כ־130 אלף שקל: הרבה פחות מאשר במלון החדש, אבל עדיין סכום לא מבוטל. העבודה התבססה על עמידה בסטנדרטים מינימליים ולא לקחה בחשבון אפשרות למינוף מיתוגי כמו שקורה בשני המלונות בגרמניה. בהקשר זה, ראוי לציין את מלון ניר עציון במורדות הכרמל, שמשתמש כבר שנים במערכת גיאותרמית לחימום ולקירור וחוסך כ-20% מהוצאות האנרגיה השוטפות.
מערכת גיאותרמית לחימום וקירור במלון ניר עציון. צילום: יעל גלעד.
אנחנו מקוות שהגורמים הרלוונטיים יקראו את הנתונים וישתכנעו. לנו כבר יש חשק לתכנן מלון ירוק, ואם לא לתכנן מהתחלה אז לבצע התאמות (Retrofit). בעבר כבר הצענו להפוך את "חוות הברון" הנטושה במורדות הכרמל למלון אקולוגי המשתלב בסביבה הטבעית במקום לפצוע אותה, והרעיון נראה לנו רלבנטי מתמיד גם עכשיו.
בתמונה העליונה: חוות הברון כיום. בתחתונה: ההצעה לשפץ אותו כמלון אקולוגי. הדמיה: גלעד-שיף אדריכלות
