האצטדיון האולימפי בלונדון. שנתיים אחרי המשחקים - והחגיגה בעיצומה. צילום: Dusanka Popovska

אולימפיאדה היא תמיד הזדמנות למדינה המארחת: לעשות "שרירים", להפגין עוצמה ויוקרה ולמשוך מיליוני תיירים. אחרי השקעה חסרת תקדים באולימפיאדה הסינית (כ-40 מיליארד דולר!), והרושם העז שהותירה אולימפיאדה שנהנתה בין היתר מכוח אדם זמין וזול, החליט הוועד האולימפי של לונדון לא לנסות להתחרות בקודמתה. בשונה מהמקובל, הוחלט לרכז את המאמצים במיתוג האירוע כ"משחקים האולימפיים בני הקיימא" הראשונים, ולנצל את תנופת הבנייה הצפויה לטובת העיר ותושביה ב"יום שאחרי". הנה כוחה של אדריכלות טובה עם מחשבה תחילה.

>> כך תוכנן הכפר האולימפי תוך מחשבה קדימה: כל המתקנים

הכפר האולימפי תוכנן במשך שבע שנים, כאשר המטרה הגדולה נפרטה בהדרגה לתוכנית הנוגעת במגוון רחב של היבטים אקלימיים וסביבתיים. במקום לחשוב רק על אותם שבועיים של משחקים, רוכזה תשומת הלב מלכתחילה בחיים שאחרי האולימפיאדה, מתוך כוונה למנף את המשאבים להתפתחותה של העיר. כיום, שנתיים אחרי, משמח לראות שהחזון הפך למציאות, ושלא ככפרים אולימפיים אחרים, שהפכו עם השנים ל"פיל לבן" וזוכים לשימוש נדיר, הכפר האולימפי בלונדון, שנקרא היום "פארק המלכה אליזבת", שוקק חיים.

שפע של פינות משחק לילדים ברחבי הפארק. צילום: גלית שיף

הפארק רחב ידיים ומטופח, ופתוח לציבור בחינם. ההגעה באמצעות התחבורה הציבורית נוחה, ובין חמשת המבנים שנותרו מהאולימפיאדה - בריכת השחייה, אולם הרכיבה על אופניים, האצטדיון, אולם האגרוף ומגדל התצפית - משובצים אין ספור מסלולי הליכה ורכיבה, פינות ישיבה, קיוסקים וגני משחקים. ביום שבו ביקרנו במקום נראה שהציבור הרחב, גם תיירים אך בעיקר מקומיים, מצביע ברגליים ומודה על המרחב העירוני החדש שנוסף להנאתם.

בין המתקנים האולימפיים מתקני משחק לדור הספורטאים של המחר (ברקע מגדל התצפית הידוע לשמצה). צילום: גלית שיף

כך נראו האצטדיון ומגדל התצפית בזמן האולימפיאדה (צילום: gettyimages)
כך נראו האצטדיון ומגדל התצפית בזמן האולימפיאדה (צילום: gettyimages)

קיוסקים ופינות ישיבה מוצלות בפארק. צילום: גלית שיף

פינת משחקים לילדים משברי ענפים ממוחזרים. מעניין - האם מכון התקנים בארץ היה מאשר?

הבחירה באתר, בפרוורסטרטפורד שבמזרח העיר, נעשתה כדי לנצל את ההשקעה האדירה בתשתיות ובתחבורה ציבורית לטובת פיתוח איזור תעשיה שומם, שהוזנח במשך שנים וסבל מזיהום קרקע ומי נהר חמור.

בתקופה ההקמה, על מה שהיה אתר תעשייה שומם ומזוהם (צילום: gettyimages)
בתקופה ההקמה, על מה שהיה אתר תעשייה שומם ומזוהם (צילום: gettyimages)

המתחם הפנוי איפשר להקים פארק קומפקטי, שמרכז בקרבה יחסית את כל מתקני האולימפיאדה, לרבות מגורי הספורטאים. במידת האפשר נעשה שימוש והסבה מחדש של אתרים קיימים, כדוגמת מגרשי הטניס של ווימבלדון ואצטדיון וומבלי. כל המבנים תוכננו כך שיוכלו לשמש בצורה זו אחרת למטרה קבועה בתום התחרות, ומתקנים אחרים, כמו אתר הרכיבה על סוסים ואולם הכדורסל, הוקמו באופן זמני, פורקו אחרי המשחקים ושונעו למיקום אחר.

מפת הפארק האולימפי. בוורוד מודגשים מבנים שנותרו ב''יום שאחרי'' בצורה מלאה או חלקית

כך הוקם אולם הכדורסל הזמני (בהרצה לאחור ניתן לדמיין את פירוקו בתום המשחקים):

הבעיה הגדולה של אירועים בקנה המידה הזה היא הצורך במבנים בעלי שטח גדול במיוחד והצורך לעמוד בדרישות ובאילוצים מקצועיים, שאינם מתאימים לחיי השגרה ולעלויות התחזוקה השוטפות. החשיבה לטווח הארוך הביאה את המתכננים לספק פתרונות יצירתיים. כך, לדוגמה, מבריכת השחייה שתיכננהזהאה חדידהוסרו בתום המשחקים שני אגפים צידיים, שהכילו אלפי מקומות ישיבה לצופים (מ-17,500 כסאות צומצם מספרם ל-2,500). אם יהיה צורך בעתיד ניתן יהיה להחזירם. בבריכה עצמה, שמשמשת היום את הקהל הרחב כמו גם נבחרות מקצועיות, יש רצפות ניידות שמאפשרות לשנות את עומקה בהתאם לצורך.

מבנה הבריכה האולימפית בתכנון זאהה חדיד, לאחר שהורדו שני אגפי המושבים בצדדים. צילום: Dusanka Popovska

הבריכה האולימפית היום - שפע של אור טבעי וחלון לשמי העיר. צילום: גלית שיף

האצטדיון, שאירח בזמן האולימפיאדה 80,000 איש, נמצא בימים אלו בשיפוצים לצורך צמצום שטחו, ומוקדם עדיין לאמוד את הצלחתו לתפקד בימי שגרה. המבנה תוכנן כך שחלקו התחתון קבור כקערה באדמה ובכך צומצמו עלויות ההקמה. רוב האדמה שנחפרה נוקתה, ונעשה בה שימוש מחודש בשטח הפארק. החלקים העליונים של האצטדיון, שבחלקם מפורקים בימים אלו, עשויים פלדה בשילוב צינורות גז. מעטפת הבד שעטפה את המבנה פורקה ומוחזרה למגוון שימושים, ביניהם הצללה חיצונית לבית ספר לאוכלוסיות חלשות בריו דה ז'ניירו, שתארח את האולימפיאדה הבאה.

טיילת לאורך הנהר המטוהר, האצטדיון שבימים אלה עמלים על הקטנתו, ומבט על מגדל התצפית

ה-Velodrome - מבנה איקוני לרכיבה מקצועית על אופניים, בתכנוןHopkins Architects, נחשב למבנה הכי בר קיימא במתחם. הוא משתמש באור ובאוורור טבעי באופן שמייתר את הצורך במיזוג אוויר ומצמצם את השימוש בתאורה מלאכותית.

ה-Velodrome, המבנה הכי בר קיימא בפארק, בתכנון Hopkins architects. צילום: גלית שיף

הגג האליפטי הקעור משמש לאיסוף מי גשם, שלטענת המתכננים, מצמצמים את צריכת המים בכ-70%. הגג בעל המפתח הרחב עשוי רשת מתיחה (כדוגמת מחבט טניס), המחליפה את קורות הפלדה המקובלות. כך קוצר זמן הבנייה באופן ניכר. פליטת הפחמן של המבנה ב-15% מההערכות המוקדמות. לצד המבנה יש אתר חיצוני לרכיבה אתגרית, הפתוח לקהל הרחב.

Velodrome: מבט מבפנים על תקרת הכבלים המתוחים. אור טבעי מסונן חודר דרך הגג

פתחי אוורור כחלק אינטגרלי ממעטפת ה-Velodrome. צילום: Dusanka Popovska

ואחרון חביב: על פי המחלקה האחראית על תכנון ארוך טווח של האזור (The London Legacy Development Corporation), מגורי הספורטאים יתפתחו לחמש שכונות מגורים המונות כ-8,000 יחידות דיור ומוסדות חינוך חדשים. כבר כיום ניתן לראות סימני חיים בבניינים.

מגורי הספורטאים מוסבים לשכונות מגורים חדשות. הכושר בילד אין

הביקור בפארק הפך יום שמשי בלונדון ליום נפלא, מרחיב לב ומעורר השראה. במדינתנו שלנו קשה לדמיין הפקה בקנה מידה של אולימפיאדה, אבל אולי את החשיבה לטווח ארוך כבסיס לכל תכנון באשר הוא נצליח לאמץ?

>> תמונות מרהיבות של המתקנים היצירתיים של אולימפיאדת לונדון: אולם הכדורסל, המטווחים והבריכה

>> האצטדיון, הוולדרום ומגדל התצפית מעורר המחלוקת