הבית הזה נבנה ביישוב הקהילתי עדי שבעמק יזרעאל בתחילת שנות ה-90, והוא משתרע על פני 240 מ"ר (גודל המגרש 500 מ"ר). בעליו החדשים - הורים לנערה ולשני ילדים קטנים - התגוררו ביישוב בבית שכור, והתלבטו אם לבנות בית חדש או לרכוש בית קיים ולשפץ אותו. אחרי שהחליטו על האפשרות השנייה, נותר בידיהם אחרי הרכישה תקציב שיפוץ בסך כ-550 אלף שקל. בשלב הזה הם פנו למעצבת הפנים ענבר מנגד וביקשו את חוות דעתה. הם לא הגיעו אליה במקרה: מנגד התגוררה בעבר בעדי, ועיצבה בתים לרבים מתושביה של שכונת ההרחבה שבו.
סגנון העיצוב שמאפיין את מנגד הוא מודרני, אבל הלקוחות ביקשו בתחילה עיצוב בסגנון מרוקאי. "זהו סגנון שאני פחות מתחברת אליו", היא מספרת, "ולכן הפרויקט היה אתגר מיוחד. התחלנו לאסוף חומרים, אבל בשלב מסוים הרגישו בעלי הבית שזה צבעוני מדי עבורם. הבעל, עולה חדש מאנגליה, רצה לשלב בבית פריטי ריהוט כבדים שאופייניים למולדתו, ואילו האישה נטתה לכיוון פחות כבד. ביחד הגענו לסגנון פרובאנסלי, שמאופיין בשימוש בחומרים טבעיים".
נכס משמעותי אחד יש לבית: נוף מרהיב. כדי לנצל אותו בצורה מיטבית החליטה מנגד לייצר פתחים רחבים ככל הניתן. בסלון שבקומת הקרקע אוחדו שלושה חלונות קטנים לחלון אחד, ובחדר המשפחה שבאותה קומה נוצר חלון אחד משני חלונות שהיו שם קודם לכן.
המעצבת גם החליפה את האלומיניום הלבן המקורי, שבו הייתה חלוקה פנימית לקוביות בגודל 20 על 20 ס"מ, באלומיניום מינימליסטי בגוון אפור, ללא חלוקה.
תשתית האינסטלציה חודשה, מערכת החשמל שודרגה והנישות הרבות שהיו בבית יושרו. קומת הכניסה רוצפה בגרניט-פורצלן דמוי עץ טיק, וקומת חדרי השינה חופתה בפרקט למינציה.
לפקח על הילדים מהסלון
החלוקה הפנימית של החדרים נותרה כשהייתה. מימין לדלת הכניסה יש שירותי אורחים ומקלט, ומשמאל לדלת נשאר חדר המשפחה, שבו מוקמו מסכי טלוויזיה ומחשב. כך ההורים, כשהם נמצאים במטבח או בסלון, יכולים לפקח משם על משך הזמן שהילדים מבלים מול המסכים. שלוש מדרגות יורדות ממפלס הכניסה למפלס נמוך יותר, שלאורכו נמצאים המטבח (מימין), פינת האוכל (במרכז) והסלון. האדנית הבנויה שהייתה במרכז המדרגות בוטלה, והמדרגות הורחבו על חשבונה.
שטח המטבח הוגדל על חשבון מזווה שבוטל. המטבח תוכנן בצורת האות ר' וכולל ארונות נמוכים בגוון שמנת עם משטח אבן אפור. במרכז יש "אי" עם משטח מעץ אגוז. ארונית ירקרקה נתלתה על קיר שכוסה בלבנים בגוון טבעי. בחלק העליון של הקיר הותקנו על גבי שלושה חלונות קטנים שהיו במקור משרביות, שהופכות בלילה לגופי תאורה. המעצבת רכשה אותן במפעל דקובריק בצפון, המעסיק אנשים עם מוגבלויות.
פינת האוכל מורכבת מפריטים שהגיעו מהבית הקודם: שטיח צבעוני, שולחן עגול מעץ וכיסאות עץ שנצבעו בשמנת. משני צידיה היו נישות שבוטלו: האחת הפכה למזווה שנסגר בתריס עץ; והאחרת, שבה הייתה דלת שהובילה אל המרפסת המקורה שבחוץ, הפכה לחלון קבוע שמשמש רקע לקמין.
בסלון ספה פינתית בצבע טבעי ושולחן קפה מעץ, שהגיעו מהבית הקודם והוצבו מול דלת זכוכית רחבה שמובילה אל דק שנוסף בשיפוץ, ושמתחבר אל המרפסת המקורה. שבע מדרגות מובילות אל החצר האחורית.
ספרייה על הגשר
אל קומת חדרי השינה מוביל גרם מדרגות מעוגל, שחופה בפרקט. בקומה זו לא שונתה חלוקת החדרים, אבל נעשו בה כמה שינויים. אחד מהם בולט על חלק מהגשר שמוביל לכיוון חדר השינה של ההורים: הוא הורחב, והוצבו בו ספריות עץ. מעקה הזכוכית הוחלף במעקה בנוי, ומעל מאירה מנורת קנים ("ביתילי").
באגף ההורים בוטל חדר הארונות, והוחלף בשני ארונות בגדים, שלו ושלה. המיטה הוצבה במרכז, מול חלון שפונה לנוף וש"נדחף" בשיפוץ החוצה. מתחתיו נוצק ספסל מבטון, ועליו הונחו כריות שהובאו מהבית הקודם. לצד הארונות מובילות דלתות מאלומיניום אפור אל המרפסות שמקיפות את החדר.
חדר הרחצה של ההורים נשאר במקומו, אך הופרד מאזור השינה באמצעות דלתות זכוכית. הרצפה חופתה באריחי קרמיקה מעוטרים בגוני כחול, והקירות באריחים לבנים. על ארון "מרחף" מעץ אלון מבוקע הונח כיור לבן, ומעליו ברז שיוצא מהקיר.
בחדרי הילדים הוצבו רהיטים בסגנון כפרי. בחדרם של הבנים שתי מיטות, ארון בגדים ושולחן עבודה בצבע שמנת עם ספרייה תלויה:
בחדרה של הבת מיטה מעץ אגוז שמעליה נתלתה כילה, ושולחן עבודה מעץ צבוע בשמנת.
רצפת חדר הרחצה המשותף חופתה באריחי גרניט-פורצלן בגוון מוקה, כשבמרכז יש "שטיח" קרמיקה בגוני כחול וחום. קיר האסלה הסמויה חופה באריחי פסיפס בגוונים טבעיים. כדי לחסוך בעלויות, ארון הכיור המקורי לא הוחלף, אלא שופץ ונצבע בשמנת.
- שיפוץ: "אבי חן שיפוצים"
- מרצפות וכלים סניטריים: "טופולסקי"
- מטבח: "סמל"
- לבנים ודק: "בריק ועץ"
- נגרות: "נגריית שי אלי מזר"
- תאורה: "סוהו ריהוט ותאורה חיפה"
עוד עיצוב פנים שמתייחס לנוף:
>> בית חדש במושב היוגב שבעמק יזרעאל
>> ובית מול מרחבי המדבר במושב אשבול
