1. ''ביג במבו''
דאג ומייק סטארן הם תאומים אמריקאים שבשנים האחרונות רואים לא מעט עולם בזכות מיצבי החוץ שהם יוצרים תחת השם ''Big Bambu''. את הקריירה האמנותית שלהם התחילו כצלמים, ובעבודותיהם בלט השימוש בסמלים מהמזרח הרחוק. ההצלחה הגיעה כשעברו מהדו-ממד תלת-ממד, ולא סתם תלת-ממד, אלא כזה שממדיו עצומים - לא בכדי קוראים לו ה"ביג במבו". המיצב - שנבנה והוצג על גג מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק, על צמרות עצים ביפן, ברומא ובביאנלה ה-54 בוונציה - נפתח אתמול לקהל הישראלי בגן הפסלים במוזיאון ישראל, בירושלים.
7 שבועות עבדו עליו האחים סטארן, יחד עם 25 מטפסי הרים מרחבי העולם. 10 אלפים מוטות במבוק הובאו מג'ורג'יה במכולות, ובעזרת 80 קילומטרים של מיתרים לטיפוס הרים הם נקשרו יחד ל.. מה, בעצם? יש שיקראו לו מיצב אמנותי שמשלב פיסול ואדריכלות, יש שיקראו לו אורגניזם, ובכל מקרה מדובר ביצור/יצירה מרשים, תוצר הטבע ועבודה קבוצתית יום יומית מפרכת, שאפשר לא רק להתבונן בו מבחוץ, אלא גם להיכנס ולטייל בתוכו.
"art in action, אמנות בפעולה", אומרים האחים, ומדברים על המתח שבין כאוס לסדר בטבע, על יצירה שנוצרת ללא תוכנית מסודרת, על דינמיקה שמתפתחת תוך כדי עבודה. אך נדמה שבעיקר מדובר בחוויה כיפית לכל המשפחה, מעין גן שעשועים ענק, שבו אפשר לשוטט בעשרות מטרים של שבילי הליכה בגבהים שונים, ולראות את העיר, ואת המוזיאון, מזוויות חדשות.
באוקטובר יפורק המיצב, למעט חלק אחד, דמוי סליל די-אן-איי, שיישאר חלק מגן הפסלים הירושלמי. יתר מוטות הבמבוק יחצו שוב ימים, בדרך ליעד הבא.
2. ג'יימס טורל
ב-1982 היה מוזיאון ישראל בין
מרכזי האמנות הראשונים מחוץ לארצות-הברית שהציגו תערוכה מיצירותיו של ג'יימס טורל (
James Turrell)
– אמן אמריקאי שחוקר את האור כתופעה, כאיכות וכחומר. 32 שנים אחרי, המוזיאון הירושלמי שוב מעלה תערוכה מיצירותיו. העבודות המוצגות בה נבחרו מתוך רטרוספקטיבה נודדת שאירגן מוזיאון לוס אנג'לס לאמנות, ובהן מיצבי אור, דימויים מוקרנים, מודלים פיסוליים, הדפסים ורישומים המייצגים שלבים מרכזיים בהתפתחותו האמנותית של טורל. בתערוכה יוצגו גם עבודות נייר שיצר טורל וכן צילומים ותרשימים של עבודתו המפורסמת "מכתש רודן". התערוכה, שאותה אוצרת ריטה קרסטינג, כבר נפתחה, והיא תוצג במוזיאון עד 31 באוקטובר.
3. הגיליון הרפואי של ירושלים
במוזיאון מגדל דוד בירושלים
מוצגת התערוכה "ירושלים: גיליון רפואי", המתארת את ההיסטוריה של העיר בראי הרפואה והאמונה. התערוכה מציגה תרופות שהומצאו בעיר, פריטים מבתי החולים הראשונים שהוקמו בה וכן תעודות, תמונות ופריטים אחרים הקשורים לנושא. לצד אלו מוצג "ארון התרופות הירושלמי" מימי התנ"ך ועד ימינו, ובו תרופות מסורתיות, כלי רפואה שהושאלו ממנזרים ירושלמיים וחפצים ייחודיים כמו מכשיר הרנטגן הראשון שהגיע לעיר, ערכות רפואה צבאיות, מרשמים ומחברות טיפולים.
בין היתר מוצג אוסף של תווי ספר (אקס ליבריס) של רופאים, רוקחים ומדענים ירושלמים, שסימנו את הספרים היקרים ללבם, ושרבים מהם עוצבו בקפידה: הדימויים והאייקונים שהם בחרו לשלב באקס ליבריס מעידים על האופן בו תפסו את תפקידם ואת מקומם בחברה - לא מעט מהם, למשל, השתמשו בדימויים שמציגים אותם כמחזיקי ומצילי חיים. את התערוכה אוצרת ד"ר נירית שלו-כליפא, והיא תוצג עד אפריל 2015.
>> לעמוד התערוכה
4. כחול-לבן מהולנד
במאה ה-17 התבססה בעיר דלפט (Delft)
שבהולנד טכניקה לייצור כלי חימר לבנים המעוטרים בכחול. בתחילה זה היה ניסיון לחקות את כלי החרסינה הסיניים, אבל בהמשך עלתה רמתם של הכלים שיוצרו בהולנד, וטכניקת דלפט רכשה אופי עצמאי. תור הזהב של אריחי דלפט החל לקראת אמצע המאה ה־17 ונמשך אל תוך המאה ה-18. בשנים האחרונות מתעורר עניין מחודש באריחים העתיקים, והם נעשו פריטי אספנות נחשקים ברחבי העולם. התערוכה "דלפט כחול-לבן", שאצר ד"ר דורון לוריא ומוצגת במוזיאון תל-אביב,
חושפת זיקות מפתיעות ומעניינות שהתגלו ב-50 השנים האחרונות בין האריחים ההולנדיים לאמנים ישראלים, בהם יאיר גרבוז, רפי לביא, נורית גור־לביא ומיכל רובנר. 11 אמנים צעירים יצרו במיוחד עבור התערוכה אריחי דלפט בסגנון עכשווי. התערוכה תוצג עד 18 באוקטובר.
>> לעמוד התערוכה
5. זו אינה צלחת
במרכז לקרמיקה עכשווית שבבית בנימיני (העמל 17 תל-אביב) מוצגת התערוכה הקבוצתית "זו אינה צלחת" (פרפראזה על יצירתו של רנה מגריט), המבקשת לבחון מגוון יחסים ומפגשים בין איור לקרמיקה, בין שימושיות לאמנות, בין דו-ממד לתלת-ממד, בין סיפור לעיטור ובין המציאות לדימויים המייצגים אותה. הרעיון הוא שספל קרמיקה הוא אובייקט תלת-ממדי, שאפשר להחזיק ביד, למזוג לתוכו מים ולשתות, ואילו איור הוא מסמן חזותי - אפשר לאייר דמות שמוזגת מים לספל ושותה, אבל מספל מאויר אי אפשר לשתות. התערוכה, שתוצג עד 28 ביוני, נותנת לכך פרשנויות שונות. האמנים המשתתפים: עינת פלד, יעל בוגן, גלית סופר-מזרחי וגלעד סופר, מיכל בוננו, ג'ודית אשר, נעמה בנזימן (שגם אצרה), תמר פייקס, חנה מילר, נתן הלפרן וסבטלנה פיירמן.
>> לעמוד התערוכה
6. ניק קיוזאק
לפני מספר שבועות הגיע לארץ האמן האמריקאי ניק קוזיאק (Nick Kuszyk),
המכונה RROBOT ומציג בשנים האחרונות בגלריות ברחבי ארצות הברית. עבודותיו, המשלבות משטחי צבע בוהקים, גרמי שמיים ודמויות רובוטיות, מתפרשות גם על בניינים. במהלך ביקורו בישראל הוא הוזמן לחלל של הגלריה Saga TLV ביפו (רבי פנחס 4ד', מתחם "הרובע") והחל ליצור עבודות מקוריות, בשיתוף פעולה עם אמנים מקומיים. התערוכה "It Is and It Isn’t" תהיה פתוחה לקהל בחודש הקרוב. סאגה הוא חלל ללא מטרות רווח, שמיועד לאמנות רחוב וגרפיטי, ויעבוד בעיקר במתכונת שבה הקהל מוזמן להיות שותף ועד לתהליך היצירה - האמנים שיציגו גם יעבדו בו תקופה, מעין סטודיו זמני שלהם.
>> לראיון עם קוזיאק
7. עיר עוטפת אור
בעיר העתיקה בירושלים מתקיים בימים אלה פסטיבל האור הבינלאומי השישי, שמרכז מיצבי אור שונים, בהם מגדל קלפים מואר עם דמויות תנ"כיות, מגדל אור בגובה 17 מטר, שיירת פילים מוארים על חומות העיר, חרציות מוארות ועוד. משתתפים באירוע 17 אמנים בינלאומיים, שמציגים בו את מה שמגדירים המארגנים כ"מיטב היצירה האמנותית בתחום האור בעולם". יש גם שיתוף פעולה עם המחלקה לעיצוב תעשייתי של בצלאל, שבמסגרתו יציגו סטודנטים גופי תאורה שיצרו. מי שמתעניין, כדאי שיזדרז, מכיוון שהפסטיבל נסגר ביום חמישי הקרוב (19 ביוני).
>> לאתר הפסטיבל
8. מאחורי הפרגודים
התחלנו את הסקירה במוזיאון ישראל, ונסיים אותה עם תערוכה נוספת שמוצגת בו בימים אלה - "מאחורי הפרגוד היפני" - שמציגה אוסף פרגודים שציירו אמנים יפנים בין המאה ה-17 למאה ה-20. הפרגודים, שאחדים מהם מתפרשים לאורך שמונה מטרים, שימשו כקירות זזים באדריכלות היפנית המסורתית, שהעדיפה למעט בקירות קבועים, לטובת חלל גדול אחד בבית. בהתאם לכך היוו הפרגודים חלק חשוב בחלל הבית היפני. בתערוכה, שתוצג עד הסתיו, ניתן לצפות בפרגודים ללא מחיצות ומכל הכיוונים, ממש כפי שחוו אותם תושבי הבתים ביפן. הפרגודים המוצגים שייכים לאוסף גיטר-יילן מניו-אורלינס שבארצות הברית, הנחשב לאחד מאוספי האמנות היפנית החשובים במערב.
>> לעמוד התערוכה
