לקראת חופשת הקיץ החלטתי לבקר הפעם בחווה צרפתית בעמק הלואר, לנשום אוויר אירופי כפרי. כמו תמיד בבלוג הזה, הבית לא נראה כמו הקלישאה שעולה בדמיון כשחושבים על בית בכפר צרפתי. את פנים החווה עיצב ז'אן-לואי דניו (Jean-Louis Deniot) אחד המעצבים המוערכים בצרפת, עבור משפחתה של אחותו וירז'יני, שהיא אמא לילדה קטנה ומנהלת עסקיו. העיצוב כפרי ועם זאת מתוחכם (לא מתוחכם מדי, כפי שמעיד דניו עצמו). שילוב נבון של טקסטורות, חומרים, רהיטים ואביזרים מסוגים ומסגנונות שונים, יצר בית נעים באווירה כפרית ומאוד מאוד אישית. נתחיל עם מראה החצר, שמכניס אותנו ישירות לאווירה הפסטורלית של חיי הכפר:

לפני כמה שנים רכשה יוז'יני בעמק הלואר, כ-200 קילומטרים מפריז, חווה פעילה שהשתרעה על פני כ-28 דונמים וכללה מבנים שלא שופצו מאז שנבנו במאה ה-18. 90% מהשטח הבנוי, או יותר נכון ההרוס, שימשו את החווה; רק העשירית הנותרת שימשה למגורים. השיפוץ היסודי של המבנים הצעיד אותם אל המאה ה-21. רק הקירות החיצוניים הושארו, וכל החומרים שאפשר היה להציל בתהליך ההריסה שימשו כחומרי גלם לבנייה החדשה. השיפוץ שילב ישן וחדש בכל דבר: אריחי טרה-קוטה ישנים שולבו ברצפה, שתחתיה הותקנה מערכת חימום עכשווית למהדרין; פתחים חדשים נפתחו בקירות והותקנו בהם דלתות שנבנו במיוחד (אך ללא הגילופים והקישוטים האופייניים לאזור); קורות עץ בתקרה נשארו חשופות כדי לשמור על האווירה הכפרית; ובחדרי הרחצה הותקנו פריטים ישנים עם צנרת חדשה.

הבית "הולבש" בשילוב מרתק של חפצים מרחבי העולם - אוסף אישי שנרכש בידי בני המשפחה, שנוסעים הרבה במסגרת עבודתם. בקומה הראשונה, שבה הייתה פעם אורווה, חלל פתוח בשטח של כ-83 מ"ר, שבו סלון, פינת אוכל ומטבח.

החלל הגדול מואר בשפע של אור טבעי, שנכנס דרך פתחים גדולים משני צדיו. כדי שייראה יותר נעים וחמים, קירותיו נצבעו בחום שוקולד. אביזרים ופריטי טקסטיל בהירים שוברים את המאסה הכהה וגורמים לכל להיראות קל יותר.

האח ממרכזת את החדר, והשילובים הרבים יוצרים יחד חלל הרמוני ומרתק. אין סטים ואין פריטים שחוזרים על עצמם: אפילו בפינת הישיבה כל רהיט ייחודי. הרצפה היא שילוב של אריחי טרה-קוטה בגוונים שונים, על השולחן אגרטל טרה-קוטה בעיבוד אחר, מהאי איביזה. הקמין הלבן "מתחבר" לשטיח ולווילונות הבהירים, ומעליו מראה מ-1940.

שולחן האוכל עגול, ומעליו מנורה בגוון מוזהב, שקורץ למראה שמעל האח.

פלטת העץ העגולה של השולחן מונחת על רגל עץ עבה מתאילנד, מהמאה ה-19. סביבו כסאות משנות ה-40 של המאה הקודמת ועל האהיל הייחודי, שנקנה בשוק הפשפשים בלוס אנג'לס, חתום C. Jeré.

ארון שדלתותיו זכוכית משאיר את מרכז הבמה לכלי השולחן שבתוכו.

המטבח, כמו מטבח כפרי אמיתי, עוצב ללא יומרות או קישוטים, בקווים פשוטים ובשילוב של כהה ובהיר. שימו לב לחלון המקושת שמציץ מעל הארון הגבוה. כלי הזכוכית הירוקים נמצאו באסם החווה והם מהמאה ה-19.

מתוך הסלון נכנסים לשני חדרים שמחוברים בצורת רכבת - האחד חדר עבודה וספרייה והשני חדר אורחים שמוקדש לז'אן-לואי, המעצב ואחיה של בעלת הבית.

מבט מתוך חדר העבודה והקריאה אל הסלון ופינת האוכל.

החדר הזה מעוצב בסגנון כפרי וגברי מאוד: טפטים בדוגמת משבצות סקוטיות, כמחווה לסבתו של בעלה של יוז'ני, שחיה שם, שטיח ממרוקו ומראה בסגנון נאו-קלאסי מעל קמין מאבן מחוספסת.

השולחן בפינת הישיבה עוצב בידי ארווה ואן דר סטראטן (Herve Van Der Steraeten), אחד המעצבים הבולטים היום הצרפת.

מבט אל הספרייה (למעלה) ולחדר הבא (למטה).

מחדר העבודה/ספרייה נכנסים לחדרו של ז'אן-לואי.

עיצוב החדר החל מכן השרטוט העתיק שבפינה. גוני החום הם רקע למיטה בעיצוב מזרחי, שמשמשת כמרבץ בשעות היום. את הרהיטים השחורים, שמכניסים כובד לפינות שונות של החדר, מאזן שטיח בהיר.

על שולחנות הצד בפינות הונחו פריטים שונים, שהופכים את החדר לאינטימי ואישי.

גם בחדר הרחצה בקומת הכניסה שילוב של ישן חדש וטקסטורות שונות.

בקומה העליונה שלושה חדרי שינה, שני חדרי רחצה וחדר טלוויזיה. הנה אנחנו עולים:

הישורת של גרם המדרגות משמשת לתצוגה של פריטים שנאספו במשך השנים. בחירת החומרים והצורות היא דוגמה מצויינת למה שמעצבים מכנים "grouping" - מילה שאין לה תרגום מדוייק לעברית (מקבץ, אולי?) - שילוב של חומרים, מרקמים וצבעים קרובים, כשלכל פריט ייחוד משלו. אבן, מתכת בגוונים שונים וצמחים יבשים, כששני הפמוטים השחורים "ממסגרים" את כל הפינה.

חדר השינה של בעלי הבית מואר ולופטי. כאן, בניגוד לקומה הראשונה, העץ וצבע הקירות רכים והרצפה בהירה.

המיטה הגדולה היא גרסה מודרנית למיטת אפיריון בסגנון לואי ה-14. את חופת היוטה שמעל המיטה עשו בעלי הבית בעבודת יד: הם פרמו את שולי הבד עד שקיבלו את התוצאה הרצויה. כיסוי המיטה והריפודים בחדר נבחרו בגוונים אפורים שכל כך פופולריים היום, אך בהירים מספיק כדי לשמור על קלילות האווירה.

שולחן עבודה ישן ומחוספס מעץ ליד שידה מודרנית מהמאה ה-20 ושטיח בסגנון מרוקאי.

פינת קריאה נוחה ליד החלון ופסל של תרנגול, שאולי מזכיר לישנים שצריך לקום.

בחדר הרחצה הצמוד ריהוט ואביזרים בסגנון רטרו.

על הרצפה אריחי טרה-קוטה משושים, שבמקור היו בקומת הכניסה. האמבטיה העתיקה מוקמה כך שאפשר יהיה לראות ממנה את מרחבי החווה.

חדר אורחים עם שתי מיטות נחושת שמעליהן נתלו שרטוטים ישנים של פרטי בניין. כמו בכל חדרי הבית, גם כאן שילוב של מרקמים שונים בגוונים חומים וטקסטיל בהיר.

חדר הרחצה השני בקומה קטן, עם ארון ישן ואמבטיה חדשה:

אל"ף בי"ת: אז מה למדנו מהבית הזה?

- ל"כפרי" צורות רבות.

- יש דבר כזה כפרי עם נטיות אורבניות.

- גלובליזציה עיצובית, כבר אמרנו?

ציון : 4.6 מתוך 5 במדד מצל"ח (מדד צביה ל-wow וחלושע'ס)

עיצוב : Jean-Louis Deniot

צילום : Xavier Bejot

>> בואו לראות עוד בתים מרהיבים בבלוג של צביה קגן