ביקור ברחוב טורטונה

מאת רונית כפיר

יום ראשון במילאנו, אחרי טיסת לפנות בוקר, ועדיין בסופו, מאוחר בלילה. הרגליים כואבות, וברור שלא הספקנו לראות ולו פסיק ממה שיש לעיר הזו, וליריד הזה, להציע.

התחלנו את היום רק לקראת אחר הצהריים בסיבוב באזור רחוב טורטונה שבדרום-מערב העיר (Zona Tortona), שמתחיל ממש ליד תחנת הרכבת (דבר אחד שזכרתי הוא הגשר הירוק שחוצה את הפסים), ברחוב צר ומלא חנויות קטנות, שנפתח אל רחובות העיר הגדולים שבהם חללי תצוגה של חברות גדולות.

בין החצרות הפנימיות, חנויות עיצוב קטנות עם פטנטים חביבים:

התיקים שלObag מיוצרים מפלסטיק של קרוקס, עם אפשרויות להתקין בטנה מבדים מגוונים ולבחור ידיות מסוגים שונים: חבלים, רצועות עור או בד. חנות צבעונית ומשמחת עם אחלה לוקיישן, ותיקים שמתאימים מאוד לים: אפילו יש להם גרסה עם חור למזרן, וקל מאוד לשטוף, כמובן...

בהמשך הרחוב מציגים גופים מסחריים גדולים יותר, ולפעמים התצוגה מרשימה יותר מהמוצגים. גופי התאורה של לומיו (Lumio) מקשטים חלל תצוגה של בגדים (שעד כדי כך לא עניינו אותי, ששכחתי את שמם...).

גוף תאורה דמוי ספר של Lumio

הגופים נפתחים כמו ספר, עם דפי נייר, ואפשר להציב אותם בכל מצב פתיחה. בחלל הם מוצגים תלויים מהתקרה בשלל שלבי פתיחה:

ספרי תאורה של LUMIO

בהמשך הרחוב מצאנו את ביתן התצוגה של חברת Mooi, שמצטיינת בתצוגות מרשימות, ולא איכזבה גם השנה:

הרהיטים וגופי התאורה של מוי מוצגים באזורי ישיבה, כשכל אחד מהם נתמך בצילום בגודל כמעט מלא של מאסימו ליסטרי, צלם ארכיטקטורה איטלקי. הצילומים כולם הם של חללים קלאסיים של ארמונות וספריות מרשימות, שמדגישים דווקא את הנטייה של מוי לכיוון פחות קיטשי: רהיטי עץ רבים בסגנון שנות החמישים (דברים שהזכירו לי את קסטיאל As Is, האמת) וחומרים פשוטים - שידות שמשלבות בדים מתוחים ועץ גושני. בחלל תעשייתי מרשים מוצגים בערבוב פריטים קלאסיים ומוכרים עם רהיטים חדשים, שדווקא לא מביאים בשורת עיצוב אלא זורמים עם כולם. את גוף התאורה המפורסם של הסוס השחור והמוזהב מחליף כלב שעשוי דווקא מחבלים. החומרים פשוטים יותר, אבל עדיין הכל יושב בצורה פשוט מושלמת יחד, וכמובן מאוד מאוד נוח.