שנים רבות חלפו מאז שימש המבנה שבתמונות כאורווה וכמעון למשרתים. הוא נבנה ב-1887 בוושינגטון, בירת ארצות הברית. היום הוא בית מגורים לכל דבר, ביתם של בני זוג שמתפרנסים מתחביבם - שיפוץ עתיקות ומכירתן. אחת לזמן מה הם משפצים גם מבנים ישנים ומעניינים וגרים בהם תקופה. עד לפני שנתיים, למשל, הם התגוררו במכבסה ישנה לשעבר. אלא שאז, בטיול לילי באחת משכונות העיר, הם ראו את הבניין הזה - וראו כי טוב. השכונה היא מהסוג שבעבר נודע לשמצה והפך למבוקש וטרנדי, והשניים החליטו להשקיע ולשפץ את המבנה, תהליך שארך כשנה. לבית שתי קומות, כ-78 מ"ר כל אחת, והן מעוצבות עם הרבה כבוד לעבר ולמבנה, אבל מותאמות בדיוק רב לצורכיהם של הדיירים החדשים. הנה הם:

דלת הזזה מאסיבית, מהסוג התעשייתי, מקבלת את פני הבאים לבית. הקומה הראשונה, רובה ככולה, מיועדת לאירוח, ובמרכזה שולחן ארוך במיוחד, שסביבו יכולים לשבת 14 סועדים:

מטבח גדול בצורת האות ר' מוקם בצמוד לקירות. שולחן עץ בהיר וגבה רגליים, ולצדו שני שרפרפים עגולים תעשייתיים ממתכת, משמש לארוחות קלות וכפינת עבודה. קשה להתעלם מלוחות העץ המחפים את התקרה החשופה, שיחד עם האלמנטים המתכתיים - תעלות אוורור, צנרת חשופה ועמודים תומכים - מקשטים את החלל, משווים לו מראה תעשייתי, ועדיין - כזה המכבד את העבר שלו.

שולחן האוכל מורכב מפלטת עץ שמונחת על בסיס ישן ומשומש, ממתכת עם פיתוחים. בצמוד לקיר הסמוך ממוקמת שידת מגירות גדולה, שבסיסה מתכת וחלקה העליון פלטת עץ, זהה לזו של השולחן:

היושב בראש השולחן זוכה לראות לא רק חלקים מהמטבח ואת מדפי האחסון הפתוחים, אלא גם את החצר האחורית של הבית.

במבואה קיר מחופה טפט, כיסא לדיירת השלישית בבית וקונסולה ישנה שעליה מונחת מראה ועל מדפיה ערימת כריות הודיות, שמוסיפות במקרה הצורך מקומות בפינת הישיבה.

מימין לפינת האוכל אפשר לראות את קצה של פינת ישיבה המשמשת לאירוח.

מדרגות עץ שנצבעו אפור (מימין) מובילות לחצר האחורית של הבית:

שלל חומרים חולקים את החלל הגדול. למשל, משטחי עבודה משיש וממתכת, קיר לבנים חשופות ומדפי עץ:

בסמוך לפינת האוכל ממוקמת פינת ישיבה ובה כורסאות עור, בר מלא כל טוב (מימין) ומעמד תלוי לבקבוקי יין (על הקיר, מול הבר). שטיח בגוון בהיר תוחם את הפינה ומבדל אותה מהחלל. מימין לה - דלת המובילה לשירותי האורחים. בכל אזור של החלל הפתוח חיפויי קירות שונים: טפט במבואה, לבנים חשופות טבעיות בפינת הישיבה ולבנים צבועות באפור במטבח.

רצפת שירותי האורחים עשויה אריחי פסיפס קטנים, והקירות צבועים בטקסטורה דמויית בטון חשוף. שלל תמונות מעטרות אותם ובמעלה החלל נבנו מדפים המשמשים לאחסון.

הקומה העליונה היא קומת המגורים של בעלי הבית. רצפת העץ נצבעה בכחול ובלבן, בדוגמה גיאומטרית. הריהוט כהה וכבד, אבל הרצפה הצבעונית הבהירה והאור החודר מהחלונות - כולל אלה שנפערו בגג - מרככים את המראה הכללי. מאחורי הפרגוד נמצאת פינת השינה.

כמו בקומה התחתונה, גם כאן מגדיר שטיח בהיר את פינת הישיבה.

הקומה היא חלל גדול ופתוח, והמיטה מוסתרת מאחורי פרגוד.

ליד הפרגוד שולחן עגול,פינה נוספת בחלל. מיטת העץ הכפרית מפתיעה בצבע האדום שבו נצבעה.

מול המיטה שידה לבנה עם ידיות ממתכת, ומעליה מראה במסגרת מוזהבת:

מחדר השינה יש יציאה למרפסת, שממוסגרת בקונסטרוקציית מתכת ורצפתה עשויה קורות עץ. גם כאן, בחוץ, פינת הישיבה תחומה בשטיח.

מדרגות מתכת מובילות מהקומה השנייה לחצר האחורית של הבית:

תוכנית קומת הכניסה: מימין לדלת הרחבה מדרגות שמובילות לקומה העליונה. מול הכניסה פינת אוכל עם שולחן גדול ושידות משני הצדדים, מוקפת במטבח בצורת האות ר'. מול היציאה לחדר האחורית פינת ישיבה, שבגבה שירותי אורחים וחדר כביסה.

תוכנית הקומה השנייה: פינת ישיבה, פינת שינה שממנה דלת יציאה למרפסת, פינת עבודה, חדר ארונות וחדר רחצה.

ולסיום - כך נראתה הכניסה למבנה, ''לפני'':

אל"ף בי"ת: אז מה למדנו מהבית הזה?

- אקלקטיות היא האהבה של בני הבית הזה, אבל היא לא מילת קסם עבור כל אחד.

- שטיח הוא פיתרון נהדר לתיחום פינה, ובמקרה של הבית הזה - שלוש פינות ישיבה.

- לא רק קרמיקה: אפשר ליצור דוגמה גיאומטרית גם על רצפת עץ צבועה.

ציון: 3.8 מתוך 5 במדד מצל"ח (מדד צביה ל-wow וחלושע'ס)

עיצוב:Bennett Frank McCarthy Architects