לא פעם כתבתי על סריקה תלת-ממדית ועל התוצרים שהיא יכולה להביא לעולם, והנה חברה שנקראת 3D Ultrasound יצרה את המוצר השערורייתי הבא: הדפסה תלת-ממדית של עובר, על-פי סריקת אולטרה סאונד. המוצר לא הצליח לגייס את הכסף שהחברה רצתה בו, באתר גיוס המונים. אפשר לראות את זה בקמפיין ה Indiegogo שלהם.
הרבה הורים לעתיד מסתובבים עם תמונת אולטרה סאונד של העובר שעתיד להיוולד להם, לחלקם אפילו יש סרטי וידיאו, והם מציגים אותו לראווה ומתמוגגים מעצמם. כיצד יכול המוצר הדי-יקר הזה לשמש את אותם אנשים רגשניים? אבא שלי אמר לי פעם, "בחיים אנחנו מפסידים הכי הרבה כסף כשאנחנו שמחים מאוד או עצובים מאוד", וכנראה שעדיף להפסיד כסף כשאנחנו שמחים. התינוק התלת-ממדי יכול לבוא באיזה צבע שתרצו: בהיר, בינוני או כהה עור, ובסופו של דבר תקבלו אותו בקופסה חמודה.
אני כבר מדמיין את הפנאט שבבעלותו סורק רנטגן, שיסרוק כל יום, אפילו כל כמה שעות, את העובר (ואולי יסרטן אותו תוך כדי) בשביל ליצור סרטון Stop motion של גדילת העובר עד שהוא יוצא החוצה. למה לא לנצל את האובססיביות האנושית לצילום, ולהמיר אותה לצילום לפני שהדבר נוצר, או פשוט תוך כדי שהדבר נוצר?
בסופו של דבר, אין כמו להחזיק את התינוק בידיים תוך כדי שהוא בבטן שלך, לא? אני חושב שכדאי להתמיד בסריקות העוברים לאורך זמן, ולפתח בובת צעצוע שאפשר לשחק איתה ולחתל אותה.
אולי הגזמתי עם הציניות, אבל הרבה דברים שהופכים כיום למוצרים אינם צריכים להיות מוצרים. תינוק הוא יצור חי ולא סחורה. יש לנו אינסוף פיתויים לקנייה אינסופית של כל דבר אפשרי, אז עכשיו גם צריך לקנות לתינוק בובות של עצמו כשהיה קטן כדי שישחק עם עצמו ויהיה נרקיסיסט? נראה לי שעדיף בלי ההמצאה הזו.