בקיץ האחרון חשבו בני משפחת הירשפלד שאין להם ברירה, ושעליהם לעזוב את סלעית: הבית שבו גרו בשכירות בשלוש השנים האחרונות נמכר, ולמגינת לבם הם לא מצאו אחר. כשעברו למושב, שנמצא שני קילומטרים ממזרח לקו הירוק ופונה לגבעות הגדה, התאהבו בנוף. "חור קסום", קוראת לו גלית הירשפלד, אם המשפחה, מעצבת פנים ומלבישת בתים שמגיעה מעולם התיאטרון והטלוויזיה. ואז, צלצול טלפון פתאומי שינה את התמונה.
על הקו היה אחד מתושבי סלעית, שהציע לה להפוך את החלל הריק שנמצא תחת ביתו ליחידת דיור. אלה היו כ-200 מ''ר חסרי קירות ששימשו כמגרש גרוטאות מקורה. בעל הבית הקציב 200 אלף שקלים להסבה: 140 אלף הושקעו בבניית המעטפת – רצפה, קירות, תשתיות חשמל, אינסטלציה וביוב, דלתות וחלונות; כ-60 אלף שקלים הושקעו בבניית המטבח, בחיפויים ובכלים סניטריים בשני חדרי הרחצה, בארונות ובתאורה ה"טכנית" (כל מה שאינו מנורות דקורטיביות). לרשותה של הירשפלד עמדו חודשיים וחצי מתחילת העבודות ועד סוף השכירות בדירה הקודמת. התמורה למאמץ הייתה חוזה שכירות לטווח ארוך, במחיר נוח.
לא רק מסגרת הזמן והתקציב הגדירו את הפרויקט, אלא גם נתוני החלל: אמנם הוא גדול, אבל בחלקו נחפר מתחת לאדמה והתקרה נמוכה (2.4 מטרים בלבד). חלק הארי של הקירות נטול חלונות ואוורור, והירשפלד נדרשה למצוא פתרונות יצירתיים כדי להחדיר כמה שיותר אור פנימה. בניגוד לנטייה המקובלת לצבוע חללים חשוכים בלבן ובשאר גוונים בהירים, כאן בולט השימוש בצבע (גם כהה) וברהיטים ישנים: חלקם רהיטי וינטג' קנויים, אחרים נאספו על הדרך, ויש שעוברים עם המשפחה מבית לבית כבר שנים.
הירשפלד גרה מאז ומתמיד בשכירות, ומאמינה ש"גם בית שכור יכול להיראות מדהים". היא אם לבן 13 ולתאומים בני חמש וחצי, בן ובת, ובנוסף לעיצוב פנים היא מתפרנסת כארט-דיירקטורית של תוכניות טלוויזיה. ברזומה שלה תכנון ועיצוב הסטים של "יום האם", אולפן המונדיאל, "סופר נני" ועוד. "בטלוויזיה אני מגשימה חלומות של תסריטאים ובמאים, ובונה לשחקנים סביבת עבודה נוחה. זה עולם בדיוני, שבסוף היום נכנס לקופסאות וחוזר לחנויות. בעולם האמיתי אני מגשימה חלומות של אנשים אמיתיים, והיצירה לא נארזת בסוף התהליך", היא אומרת.
כדי לחלק את החלל הריק והמלבני היא נעזרה בחברתה הטובה, מעצבת הפנים שלי עופר-רק. יום למחרת המדידות שעשו, היא קיבלה מעופר-רק תוכנית, ויומיים אחר כך כבר שכרו קבלן ופתחו בעבודות.
המעצבת חילקה את הבית לשניים: בחלקו הקדמי, שפונה לכיוון הנוף ונהנה מחלונות, מוקמו המטבח, חדר השינה של ההורים, שני חדרי ילדים, פינת עבודה קטנה וחדר רחצה. בחלק הפנימי יותר, שנחפר באדמה מתחת לבית ולכן הוא נטול תאורה ואוורור טבעיים, מוקמו מחסן, חדר העבודה של הירשפלד, פינת טלוויזיה, חדר ארונות וחדר הרחצה של ההורים (ראו תוכנית למעלה).
מרכז הבית קיבל אופי ''לופטי''. עמודים תומכים מגדירים אזורים שונים בחלל הפתוח (צילום: גדעון לוין 181 מעלות)
במרכז הבית, בחלל גדול שקיבל אופי של לופט, מוקמו הסלון ופינת האוכל. העמודים התומכים מגדירים בו פינות ואזורים, וכחיזוק לאופיו הושארו בו אלמנטים מבטון חשוף, הרצפה עשויה בטון מוחלק והחלונות מוסגרו בפלדה אפורה. כל אלה משמשים רקע לרהיטים ולפריטים שהירשפלד אספה במשך השנים. התקרה הנמוכה הכתיבה שימוש מדויק במנורות תקרה צמודות ולא גדולות ("קרני תכלת"), וכדי להכניס אור לחלקים הלא מוארים של הבית נבנו הקירות הפנימיים כך שאינם מגיעים לתקרה, אלא מסתיימים בחלונות זכוכית בחלקם העליון.
המטבח הוא החלל המואר ביותר: יש לו רק קיר אחד. מכיוון אחר הוא פתוח לסלון ושני קירותיו שגובלים עם החוץ עשויים זכוכית, מהתקרה כמעט עד לרצפה. קירות הזכוכית הם המקור העיקרי של אור ונוף לחלל המרכזי הפתוח, ובשניהם נקבעו דלתות כניסה לבית, אחת משביל הכניסה והשנייה מרחבת הבטון מול הנוף. במרכז המטבח הוצב ''אי'' שכולו מגירות אחסון לבנות. בצדו הקרוב לחלון מוקמו כיריים, ובצד הקרוב לסלון מקומות ישיבה. על האי הונחו שתי פלטות עץ שחוברו ונצבעו בגוון אגוז ("איקאה"), ומעל נתלו שלוש מנורות עם אהילי חרס ("vintagemania").
''אי'' מגירות לבן ומדפים תעשייתיים במטבח (צילום: גדעון לוין 181 מעלות)
במקום ארונות מטבח הוצמדו לקיר מדפים תעשייתיים ("אשר חרמון"), שממסגרים גם את המכשירים החשמליים. במרכז הוצב כיור כביסה "פרי סטנדינג" (מנותק) מחרס לבן. יחידת המדפים, 2.80 מטרים אורכה, עלתה 1,500 שקל. את המטבח משלימים משטח עבודה מבוצ'ר ("איקאה"), מדף עץ בהיר שהוזמן אצל נגר ומוט שחור לתליית סירים. על הקיר מעל המשטח שורה אחת של אריחי חרסינה תכולים, שפורקו מבית ישן ועלו חמישה שקלים לאריח ("vintagemania"), עם סיומת של קרניז גבס ("שירן") שרוסס בצבע.
בין הסלון לפינת האוכל (צילום: גדעון לוין 181 מעלות)
הסלון מתוחם באמצעות שני עמודים תומכים רחבים, שמפרידים בינו לבין פינת האוכל, שבה הוקף שולחן עץ ישן בכסאות בסגנון אימס ("אייטמס"). פינת הישיבה מורכבת מרהיטים ישנים: "הספה התחילה את חייה בחיפה, אצל הורים של חברה. ההורים הורישו לה, היא הורישה לי", מספרת הירשפלד, "הספה אצלנו כבר 12 שנה". הכורסה ושני הכסאות נקנו בשוק הפשפשים לפני שנים (הפרויקט הבא הוא ריפודם מחדש, היא אומרת). שולחן הקפה נקנה ב"וינטג'מאניה" וכך גם שולחן הצד, שעליו יצרה הירשפלד קומפוזיציה משלושה אגרטלים ובובת צבי ("אלמנטו"). על אחד העמודים התומכים שנצבעו בשחור גרפית נתלה אוסף פריטים ותמונות קטנות, שמוסגרו במהלך השנים (תמיד ב"גלריה מיצג").
בעומק החלל, מאחורי פינת הישיבה הסלונית, הוגדרה פינת טלוויזיה באמצעות קיר שעליו הודבק טפט בדוגמת מעוינים ("דקורום", גני יהודה). ספה ישנה רופדה בבד אפור, ושני הדומים מרוקאיים חודשו ורופדו גם הם באפור. מעל הספה נתלה מדף עץ צר שעליו הונחו מיניאטורות. מסך הטלוויזיה הונח על חלק מארון שפורק.
פינת המשפחה: טפט בדוגמת מעוינים, ספה והדומים שרופדו מחדש באפור ומיניאטורות על מדף צר (צילום: גדעון לוין 181 מעלות)
חדרי השינה נמצאים משני צדי הבית: בין פינת הטלוויזיה לכניסה לאגף ההורים הוצב ארון ישן, שהירשפלד קנתה בסוף יום צילומים בבית הסתדרות הפועלים ברמת גן. את הכניסה לחדר ההורים וחדר הרחצה הצמוד אליו מגדיר טפט כהה עם דוגמה של ציפורי פלמינגו (גם הוא מ''דקורום''), שבמרכזו נתלתה מסגרת ישנה, מוארת באמצעות מנורה תלויה.
טפט כהה בעומק החלל, עם דוגמת ציפורי פלמינגו, מסמן את הכניסה לחדר ההורים (צילום: גדעון לוין 181 מעלות)
במרכז חדר ההורים מיטת עץ שנקנתה לפני שנים ב"פרימיטיב" ושתי שידות צד שאינן תואמות. מעל המיטה נתלתה תמונת גובלן גדולה, בין שתי מנורות תלויות שעיצב טורד בונטייה (Tord Boontje) ושנקנו בחו"ל ב-20 דולר כל אחת. מול המיטה שתי כורסאות אדומות ("שנקנו ורופדו לפני המון שנים בשוק הפשפשים, ופארו בתקופה האדומה שלנו את הסלון. הן כבר היו בדרך להימסר כי נמאס לי מהן אבל ברגע האחרון קבלו עדנה, בגלל החיבור שבין האדום לגובלן"). ביניהן מפריד ארגז נדוניה שעובר במשפחה. את החלון הגדול מסתיר וילון וואל קליל ולבן ומאחוריו מסך גלילה ("רקוטקס", בני ברק). מחדר הרחצה של ההורים אפשר להיכנס לחדר שירות וארונות, שיש לו כניסה נוספת, מהחלל המשותף המרכזי.
אגף הילדים נמצא בצד השני של הבית, מאחורי פינת האוכל. את חדרו של הבן הגדול, חובב ספורט מושבע ואוהב הפועל קטמון ירושלים, מעטר אוסף צעיפים של קבוצות כדורגל, שמשתלשלים ממוטות וילון. עוד בחדר שולחן כתיבה על רגלי חמור, ספרייה לבנה קובייתית ("איקאה") וארון לוקרים מפח ("המדף") שמשמש כארון בגדים. את האור הבוקע משני החלונות הגדולים מסננים וילונות גלילה בצבע אפור כהה ("איקאה").
וילונות גלילה אפורים, רהיטים פונקציונליים ואוסף צעיפי כדורגל בחדרו של הבן המתבגר (צילום: גדעון לוין 181 מעלות)
חדר התאומים, בן ובת בני חמש וחצי, מואר באמצעות חלון בקיר אחד, וחלון ברום הקיר השני, שמעביר אור מחדרו של אחיהם הגדול. בפינת השינה שתי מיטות איקאה שהוצבו מקבילות זו לזו, וביניהן מזוודה ישנה מלאה בובות, שמעליה מאירה מנורת וינטג'. מעל כל מיטה מוסגרו שתי תמונות מתוך ספר ילדים שהיה של הירשפלד בילדותה (''הידד, אני קורא!'', הוצאת מ.מזרחי, 1967). הכריות על המיטות היו בעבר בסלון המשפחתי, ומצאו כאן את מקומן החדש.
חדר התאומים: הכריות היו פעם בסלון המשפחתי, התמונות לקוחות מספר ילדים ישן (צילום: גדעון לוין 181 מעלות)
יתר רהיטי החדר כולם וינטג': שולחן הכתיבה נלקח מהסט של "יום האם", מזנון ישן שנאסף ברחוב משמש כשידת צעצועים, ובמרכז ארון גדול וישן בן שש דלתות. שתי הדלתות האמצעיות שלו פורקו כדי לא להכביד על מראה החדר: המדפים שנחשפו משמשים כספרייה, ומאחורי הדלתות שנשארו בצדדים מאוחסנים בגדי הילדים. במרכז החדר נותר מרחב גדול למשחק, סביב עמוד תומך שחופה בלוחות OSB (לוחות זולים משבבי עץ), שעליהם מודבקים ציורים ותמונות.
שולחן כתיבה מהסט של ''יום האם'' וארון בגדים ישן ששתיים מדלתותיו הוסרו וחלקו האמצעי משמש כספרייה (צילום: גדעון לוין 181 מעלות)
שני חדרי הרחצה בבית רוצפו באריחי גרניט-פורצלן מעוטרים בדוגמה באפור-לבן ("זהבי עצמון"). אריחי חרסינה לבנים בגודל 20 על 20 ס"מ מחפים את הקירות עד לאמצע גובהם והיתר נצבע באפור. ארונות הכיור בצבע אלון טבעי, עם משטח וכיור לבנים ("איקאה"). בחדר הרחצה של הילדים גונב את ההצגה קולב ישן מעץ, שעליו תלתה הירשפלד לבבות מקרטון.
שני חדרי רחצה זהים כמעט (צילום: גדעון לוין 181 מעלות)
אחד החללים הפנימיים הוא הסטודיו של הירשפלד. היא יושבת עם הפנים לכיוון חלון מוארך שנפתח בקיר, כדי שתראה כמעט את כל פינות הבית. מדפים תעשייתיים מאלומיניום משמשים מאחוריה כספרייה, וממשיכים כמדפי אחסון במחסן, בחלקו השני של החדר.
חלון פנימי מחבר בין חדר העבודה ליתר הבית (צילום: גדעון לוין 181 מעלות)
מאחורי פינת האוכל אירגנה הירשפלד פינה נוספת עם חפצי חן. על הקיר מושכת את תשומת הלב תמונה צבעונית של קוף – עבודה דו צדדית על קרטון (בגב התמונה קוף שונה) – מסדרת הקופים של קרן שפילשר. זו יצירת האמנות הראשונה שנתלתה בבית, שאותה קיבלה הירשפלד במתנה ליום הולדתה ה-40.
עבודה מתוך סדרת הקופים של קרן שפילשר (צילום: גדעון לוין 181 מעלות)
>> לאתר של גלית הירשפלד.
>> דירתם של נגר ומעצבת בחיפה
>> דירתה השכורה של מעצבת תפאורה וחלונות ראווה
