לאורך כל ההיסטוריה, האנושות נעה בין תפישות פשוטות לבין תפישות מסובכות יותר. תחום המובייל אינו יוצא דופן. אם במכשירי "נוקיה" ישנים יכולנו לנוע בין רשימות על מסך שחור-לבן מפוקסל ולשחק סנייק, עכשיו אנחנו עובדים עם גריד צבעוני של אייקונים שטוחים, שמסתירים מאחוריהם המון אפשרויות. מאחורי האייקונים האלה מסתתרים עוד אייקונים, וסביר להניח שמאחוריהם מסתתרת רשימה. האנושות, אם כן, החליטה לשקף דברים גדולים יותר באייקונים ותמונות, בהתאם לקלישאה ש״תמונה שווה אלף מלים״.
 פרימיטיביות חסרת היררכיה בעבר הרחוק nokia

פרימיטיביות חסרת היררכיה בעבר הרחוק nokia

כשלוקחים נשימה וסופרים את כמות המכשירים שניסו עלינו, בני האדם, אפשר רק להעריך את המחויבות והקושי שביצירת משהו שבאמת עובד.

ציר הזמן של נוקיה לאורך השנים

ציר הזמן של נוקיה לאורך השנים

מה אנחנו עושים כשאנו צריכים לסדר כמות גדולה של תמונות וטקסטים? ובכן, שם יצרנו את המגזינים. בעוד שספרים מוקדשים בעיקר לטקסט, מגזינים ועיתונים אימצו את שילוב סוגי המדיה. כיום, במחשב, אנו מוצאים את עצמנו עם שלל מדיות - טקסט, תמונה, וידאו, סאונד ועוד - אבל נראה שהמחשבה שיצרה גריד והיררכיה בעיצוב הפרינט הגיעה רק בצורה חלקית לאינטרנט, ובייחוד למובייל.

אחד המוצרים היותר מבריקים בעיתונות המובייל הוא flipboard, שיישם את העקרונות הגרפיים ויצר בכל דף אלמנט גדול, אלמנט בינוני ואלמנט קטן. האלגוריתם שלו דואג לכך שיהיה לנו מעניין לדפדף, והוא משנה באקראי את הגריד על פי חוקים מוסכמים: בכל פעם האלמנט הגדול נמצא במקום אחר וכל הגדלים משתנים, אם כי שומרים על עצמם בתוך מערכת שתוכננה מראש.

חלוקה של אלמנטים ב flipboard

חלוקה של אלמנטים ב-flipboard

איך זה קשור לדף הבית המרכזי שלנו, כלומר למסך הראשון שאנחנו רואים בטלפון הנייד? יש שני מסכים שאנו רואים יותר מכל מסך אחר בטלפון הנייד שלנו: מסך הנעילה ומסך הטלפון. שניהם הפכו לשדה הקרב הנוכחי של כל השירותים שאותם התקנו על גבי הטלפונים שלנו. בדיוק כמו שחנות רוצה שניקח הביתה שקית עם הלוגו שלה, כל אפליקציה רוצה להגיע לשטח רחב ככל האפשר ולחשיפה מרבית במכשיר שבו אנו משתמשים הכי הרבה במהלך היממה.

אז מה מחכה לנו כיום במסך הבית? אותם אייקונים. מדובר בטבלה ארוכה של תיקיות, שהן בעצמן עוד טבלאות. אפל הציגה בשעתו את הרעיון של חיפוש אפליקציה, ובהמשך שידרגה את זה ל"סירי" שיכולה לפתוח חלק מהאפליקציות. למה אני צריך לדעת בכלל שמדובר אפליקציות? אם תשאלו אנשים שמשתמשים באייטיונס או במק איפה הקבצים שלהם, רבים מהם יגידו לכם שאין להם מושג - הם פשוט מחפשים אותם בעזרת spotlight, מנוע החיפוש של המחשב.

קונספט התיקיות היה תלוש מהמציאות, אבל ברגע שהתרגלנו לרעיון של תיקיות-בתוך-תיקיות-בתוך-קבצי-זיפ-בתוך-עוד-משהו, צעדנו לקראת מצב שאינו נחוץ לחלק מהמשתמשים.

היכן נחבא הידע הזה, שצברנו בסידור תוכן במגזינים ברשת, ובכלל במערכות ההפעלה ובטכנולוגיה? רובו פשוט לא שם, והעובדה שעיצוב נכנס באיחור אופנתי לתחום משקפת את התוצאות שאנחנו רואים היום. למזלנו, אנחנו בדרך הנכונה.

השוואה בין מסכי בית במערכות הפעלה לסמארט פון

השוואה בין מסכי בית במערכות הפעלה לסמארטפון

במסך הנעילה המצב השתפר פלאים. אנחנו מעודכנים על מה שפיספסנו כשלא הסתכלנו על הטלפון, ואולי גם כמה תזכורות ויומן. המצב הזה משתנה לאט לאט, וייתכן שנוכל לעשות בטלפון שימוש אישי אמיתי, כשהוא יזהה אותנו בעת ההדלקה ויאפשר לנו לעשות פעולות מסוימות.

אני מעריך את כפתור הזיהוי הנפלא שאפל מיקמו באייפון 5S, אבל הייתי רוצה שהמסך יזהה אותי ויתן לי כבר בפעולה את התוצאה (לדוגמה, לענות להודעה) מבלי שאצטרך לעבור כמה שניות של לחיצה על הכפתור, שבמילא מבטל את מה שהיה במסך הנעילה.

cover לאנדרואיד היא, לפי שעה, האפליקציה הכמו-קונטקסטואלית היחידה שבאמת עשתה את העבודה בעבורי.

משתלט לך על מסך הנעילה ומאפשר לך תנועה מהירה cover

משתלט על מסך הנעילה ומאפשר לך תנועה מהירה. cover

Cover מאפשרת הצצה לאפליקציות כקיצור במסך הנעילה של הפלאפון

Cover מאפשרת הצצה לאפליקציות כקיצור במסך הנעילה של הטלפון

היא טובה לי, בעיקר כי היא משתלטת על מסך הנעילה ומשאירה את מסך הבית שלי נקי וכמו שאני מכיר אותו - כי אף אחד אחר עוד לא הצליח לסדר אותו כמו שצריך. היתרון הנוסף של Cover הוא היותה מצוידת בפרופילים בהתאם למיקום שלי (פרופיל בית, עבודה, בדרך, באוטו וכו׳). כל פרופיל מתפקד כמערכת חדשה שמסתכלת על השימוש באותו מקרה: בדרכים נשתמש יותר במפה ובאפליקציות תקשורת, ובבית סביר להניח שנצפה בתוכניות ובתכנים אחרים שדורשים תשומת לב יותר עמוקה.

cover יוצרת פרופילים בהתאם למיקום שלך

cover יוצרת פרופילים בהתאם למיקום שלך

לפני כמה שנים, אנדרואיד הציגו את הקונספט של ווידג׳טים, שהם ייצוג גדול יותר של האפליקציות בתוך המסך הראשי: נגני מוזיקה, שורת תחזית ושעה, ציוצים אחרונים בטוויטר וכן הלאה. אבל אז הגיעה פייסבוק שאמרה למשתמשים שלה (לפני כולם, ותקנו אותי אם אני טועה): ״אנחנו ניצור את facebook home”, מערכת שתיקח את האפליקציה שבה אנו מבלים 90% מהזמן החופשי שלנו (נכון לאז) ותעניק לה את הנראות שהיא צריכה. הרעיון של מארק צוקרברג היה פשוט: מדוע שתצטרכו להיכנס לאפליקציה הכי שימושית שלכם? תנו לה להשתלט לכם על הטלפון, וממנה כבר תוכלו להמשיך לשאר השירותים שמעניינים אתכם.

על אף הכישלון החרוץ והדירוגים המזוויעים שהאפליקציה קיבלה, הרבה סטארט-אפים השכילו להבין מה פייסבוק ניסתה לעשות. אני אדלג ברשותכם על הרבה שלבים של התפתחות, הבנה ואבולוציה, אבל בסופו של דבר כך נוצרו Cover, Google Now, Aviate שנקנו על ידי Yahoo!, ועוד רבים וטובים.

עמוס ולא מועיל - Widgets

עמוס ולא מועיל - Widgets

פייסבוק HOME לאנדרואיד - רעיון טוב, כישלון חרוץ

פייסבוק HOME לאנדרואיד. רעיון טוב, כישלון חרוץ

ועדיין, דף הבית שלנו הוא עדיין מקבץ של שורות וטורים עם אייקונים, ממש כמו אותם אתרי לינקים שהוקמו בראשית ימיו של האינטרנט, לפני מנועי החיפוש. כשמדובר במכשיר נייד, שהשטח שהוא מכיל מוגבל, נראה לי קצת מגוחך להיצמד לתפישה הזו לאורך זמן.

זה בדיוק מה שכל אותן חברות שהוזכרו למעלה מנסות לשנות. בין אם מדובר באפליקציות קונטקסטואליות למיקום של המשתמש, או בדברים פשוטים יותר כמו האפליקציות שהשתמשנו בהן לאחרונה, התפישה משתנה: לכל דבר יש מקום, גודל ורלוונטיות שונה, בהתאם לסיטואציה.

מסך הבית משתנה בהתאם לסדר היום שלך aviate

מסך הבית משתנה בהתאם לסדר היום שלך. aviate

aviate מסדרת אפליקציות לפי סוג וגם ממליצה על נוספות

aviate מסדרת אפליקציות לפי סוג וגם ממליצה על נוספות

Aviate, שנקנתה לאחרונה על ידי YAHOO,! לוקחת לטעמי שליטה מוגזמת במקצת על הטלפון הנייד. היא יוצרת דרך ניווט חדשה מבלי לאפשר למשתמש לנווט בדרך המוכרת לו.

Aviate מכירה מקומות ושואבת מידע מ Foursquare כדי לתת לך טיפים

Aviate מכירה מקומות ושואבת מידע מ-Foursquare כדי לתת טיפים

מוטורולה לוקחת חומרה ומנצלת אותה לטובת המשתמש. נכון שאפשר לקנות כיסוי אייפון בהתאמה אישית, אבל מה עוזרת לנו התמונה של הלו קיטי? כן היה עוזר לנו לצייד את הסלולרי באלמנטים שונים, בהתאם לסיטואציה. לדוגמה, סוללה יותר גדולה כי אנחנו יוצאים לטיול, או מצלמה יותר טובה כי טסנו לחו״ל ומתחשק לנו לצלם הרבה. בעוד שכל החברות בנו במכשירים שאי-אפשר אפילו להחליף להם סוללה אם הם יפלו פעם אחת ויישברו, מוטורולה בחרה לשכור את שירותיו של המעצב שהגה את Phone Bloks, שהיה הקונספט הראשוני לטלפון נייד מודולרי. צפו:

היצרנים המובילים בהתאמת תוכן ללקוח הם אלה שמציעים לו הרבה תוכן. מאחר שעודף המידע מעייף אותנו, הצרכנים, מנסות חברות הענק – כמו אמזון, אפל (אייטיונז) או כלי תקשורת חדשותיים כמו BBC –לחשוף אותנו מדי פעם למוצרים חדשים. חדש הוא רווחי מבחינתן, ואם הוא גם איכשהו אל המשתמש – זו בכלל חגיגה. ניקח לדוגמה את BBC. שירות השידור הבריטי פיצל את שירותיו לעשרות אפליקציות (כולנו יודעים שאפליקציה מצליחה מבוססת על המודל שיש לה דבר אחד ספציפי שהיא עושה, וזהו), כך שיש אפליקציות כמעט לכל ערוץ: אפליקציה לשמיעה ברדיו, אתר מותאם לסלולר, לרשת, לטאבלט, לטלוויזיה - ובעצם לכל אפשרות שהיא, כך שהם כיסו את כל האפשרויות. ניתן להתווכח אם זה טוב או לא, אפשר גם למצוא הרבה חורים במערכת כה מסועפת, אך בסופו של דבר כל לקוח בוחר בפלטפורמה שנוחה לו: האחד מעדיף לקרוא חדשות באפליקציה, השני באתר, והשלישי ברשת החברתית.

אנו נמצאים בתקופה שבה טכנולוגיה לבישה תתחיל להיות דומיננטית יותר. בהתאמה, מעצבים וטכנולוגים מבינים שטבלאות הן לא ייצוג גרפי גמיש מספיק כדי להתאים לכל הפלטפורמות הקיימות. לכן, מוצרים ארכאיים ייאלצו לבחור באחד משני הכיוונים הבאים:
1. או שיקימו עשרות צוותים ויתחזקו עשרות שירותים שמותאמים לפלטפורמה.
2. או שיחפשו דרך אחרת לייצר מערכת גמישה שתתאים את עצמה למשתמש, על בסיס שימוש והיררכיה.

גם חומרה יכולה להיות קונטקסטואלית לסיטואציה - פרוטוטייפ של Motorola

גם חומרה יכולה להיות קונטקסטואלית לסיטואציה. אב-טיפוס של Motorola

גם חומרה יכולה להיות קונטקסטואלית לסיטואציה - פרוטוטייפ של ZTE

אב-טיפוס של ZTE

אני עצמי מנסה יום-יום ליצור מערכת כזו, ומרתק לצפות מהצד באתרים שנאבקים כדי להתאים לכל הפלטפורמות (חלק פורשים מהמירוץ) ובמערכות לבישות כמו המשקפיים של גוגל, שמנסות ליצור ממשקים אחרים שעשויים להתבסס על שיטות קלט שונות. האם בעתיד נפסיק להקליד? יכול להיות, אבל הדרך עד אז עדיין ארוכה ומרתקת, וכל עוד יכולת הקלט שלנו מוגבלת, נמשיך כנראה לראות מערכות שמנסות לסכם בשבילנו את החיים. אנחנו נתמכר אליהן, כי הן הופכות את החיים שלנו לקלים ולמובנים יותר.

גם חומרה יכולה להיות קונטקסטואלית לסיטואציה - פרוטוטייפ של ZTE

גם חומרה יכולה להיות קונטקסטואלית לסיטואציה. אב-טיפוס של ZTE