תל אביב הגיעה לפריז: דירת נופש בעיר האורות בהשפעה ישראלית

האדריכל יוסי פרידמן הגשים ללקוחה חלום, ועיצב לה דירה מהודרת ברובע המארה הנחשק במרכז פריז. במרכז הסלון עומד דלפק בית מרקחת מרשים, שהוצל מערימת זבל ברחוב הרצל ומולא באוסף נדיר של בקבוקי זכוכית ירוקים שיוצרו בצרפת במאה ה-19

צביה קגן פורסם: 07.01.14 10:04

תגיות:

בעשור האחרון אנחנו עדים לדירות רבות בישראל, שעוצבו למען תושבי חוץ. הסיפור שלנו הפעם הוא הפוך: אנחנו מבקרים בדירה בפריז, שעוצבה בידי אדריכל ישראלי. פרופ' יוסי פרידמן, אדריכל ומרצה בכיר בחוג לעיצוב פנים במכללה למינהל, נענה לבקשתה של חברה ולקוחה אמריקאית ותיקה שלו, שהחליטה לקנות דירת נופש בפריז. רק חצי יום עמד לרשותו כדי למצוא את דירת חלומותיה, והמשימה הסתיימה בהצלחה: בבוקר של הטיסה חזרה לארץ הוא הבחין בצילום של דירה שאהב, בחלון ראווה של משרד תיווך. הוא המתין שהמשרד ייפתח, קרא ללקוחה להגיע, היא התלהבה והעסקה נסגרה מיידית. לא פלא: זו דירה יפהפייה בבניין מהמאה ה-17, באחד הרחובות הנחשקים ברובע המארה שבלב העיר.

הדירה - 108 מ"ר עם גלריה, בזכות תקרה שגובהה 5 מטרים ו-25 ס"מ - נמצאת בקומה האמצעית של מבנה מהסוג המכונה "הוטל פרטיקולייר"(Hotel Particulier): בית אחוזה עירוני שבקומה הראשונה שלו היו חללי העבודה, כמו מטבח, מכבסה וארוות, בקומה השנייה והמרשימה היו חדרי האירוח והמגורים (ולכן התקרות והחלונות בה גבוהים במיוחד), ובקומת הגג היו חדרי המשרתים.

מדרגות בעלות הדר ישן מובילות לקומה השנייה. כיאה למבנה, גם עיצוב הפנים של פרידמן עשיר ומרשים:

דלת הכניסה נפתחת למבואה צנועה עם קונסולה כהה בקווים נקיים ושתי מנורות מרשימות שמרמזות על מה שמחכה בסלון. מימין למבואה החלק הפרטי יותר של הדירה - חדר השינה וחדר הרחצה - ומשמאלה הסלון, המטבח והמדרגות שמובילות לחדר האורחים שבגלריה. כך נראה ממנה הסלון:

הגלריה נבנתה מעל אזור המבואה, אך הסלון נהנה ממלוא גובה החלל, שמודגש בזכות החלונות הצרפתיים, הווילונות הארוכים ויצירות האמנות שנתלו לגובה הקיר (את חלקן קנה פרידמן במכירות פומביות בארץ). בחדר פינת אוכל, פינת ישיבה ובר יוצא דופן עם אוסף נדיר בהיקפו של אופלינים ירוקים (אופלינים הם כלי זכוכית בצורות ובצבעים שונים, שנופחו בצרפת במאה ה-19 וייצורם הופסק בתחילת המאה ה-20). הבחירה להציב את הרהיטים באמצע החדר משאירה את החלונות חשופים ומאפשרת לכמות מרבית של אור להיכנס פנימה. המוקד של החדר הוא, ללא ספק, הבר.

סיפור הבר המרשים יובא מיד, אך קודם שימו לב לצבעים הנייטרליים סביבו, שנבחרו כרקע לירוק ולזהב הבולטים שלו.

מעשה שהיה כך היה: יום אחד טייל פרידמן ברחוב הרצל בדרום תל אביב (לא הרחק מבית מגוריו). הוא נזעק כשהבחין שכל תכולתו של בית המרקחת הוותיק קרינקין, השני שנפתח בתל אביב הקטנה, נזרקת למכולת זבל. פרידמן קיבל החלטה מהירה, התערב ולקח את כל פריטי הריהוט - שנבנו לפי הזמנה במילאנו בשנות ה-30 של המאה הקודמת - למכללה למינהל, שבה הוא מלמד. את הדלפק, שלא התאים לבית הספר לעיצוב פנים, העביר לדירה הפריזאית, וכך מה שנולד באירופה חזר לאירופה. דלפק הזכוכית המהודר, עם קישוטי הנחושת והשיש השחור, הפך בסלון הביתי לבר שמכיל, במקום תרופות, את אוסף כלי הזכוכית.

פרידמן החל לאסוף אופלינים ירוקים לפני ארבעה עשורים. כשהעביר את הדלפק לפריז החליט, בעצה אחת עם הלקוחה, למלא אותו באוסף יוצא הדופן. כך חזרו כלי הזכוכית לארץ מוצאם.

עיצוב הפנים של הסלון משלב ישן וחדש, כשהחדש משמש כרקע נקי לישן המקושט. הטלוויזיה נתלתה בין קונסולה מוזהבת עתיקה לעבודות אמנות עם מסגרות מוזהבות, והיא משתלבת בתצוגה הכללית של התמונות על הקירות. שולחן הקפה השחור והכריות על הספה הותאמו לחלקים הכהים של הבר, כדי ליצור מכנה משותף לפינת הישיבה.

ליד החלונות הוצבו כסאות שאפשר לקרב לשולחן האוכל הגדול, בזמן סעודה רבת משתתפים. בתוך כל היופי הזה הונחה על השולחן קופסה קטנה בשחור-לבן מתבקש.

פינת האוכל והספה נרכשו בחברה האמריקאית "רסטוריישן הרדוור" (Restoration Hardware), שמתמחה במיחזור ושחזור רהיטים.

דלתות הזזה מזכוכית חלבית מפרידות בשעת הצורך בין מבואת הכניסה והמטבח לחלל האירוח. המטבח הצמוד לסלון קטן, אך נוח ומצוייד בכל המכשירים והכלים הדרושים לבשלנית שאוהבת לארח:

גם כאן נעשה שימוש בצבע השחור וגם כאן מוצג אוסף כלים, בשחור-לבן הפעם, של המותג האיטלקי הנערץ והמושמץ "פורנסטי". גלריית האורחים ממוקמת מעל המטבח ולכן התקרה בו נמוכה מזו שבסלון:

מבט מפינת הישיבה אל המדרגות המתפתלות והגלריה.

את גרם המדרגות הלולייני - מדרכי עץ כהה שעוטפים מוט כסוף - מלווה לגובה נישה עם אוסף אופלינים כחולים.

ליד מעקה הגלריה הצופה אל הסלון הוצב כיסא שעיצבה אמנית הפסיפס הישראלית לורי רקאנטי. הנצנוץ המוזהב של הכיסא מתחבר עם מסגרות התמונות והנחושת של הבר בחלל למטה.

זה חדר האורחים:

הגלריה פתוחה בחלקה אל הסלון, וכוללת נישות אחסון ומיטה מפנקת לאורחים. קורות העץ המקוריות של התקרה נחשפו, ומראן משווה לחדר אווירה של עליית גג של פעם.

חדר השינה של בעלת הבית נמצא למטה: ארון שצופה במראה מגדיל את תחושת המרחב, והצבעים הנייטרליים, המונוכרומטיים, יוצרים חלל הרמוני. נגיעות של שחור "ממסגרות" את המיטה ומוסיפות דרמה. גם כאן, כמו ביתר חלקי הבית, פריטי אמנות מתקופות ומקומות שונים, שנאספו במשך השנים.