כאן במנילה לא הרגשנו שום דבר. מוקד הרעש, שחוזקו היה 7.1 בסולם ריכטר, אירע כ-620 ק"מ מעיר הבירה ובעומק של כ-20 ק"מ מתחת לאדמה. רעידת האדמה שהיכתה ביום שלישי בערים סבו ובוהול במרכז הפיליפינים הביאה למותם של כ-70 בנ אדם, מאות פצועים, ומאות נעדרים. המספרים הללו בוודאי יגדלו בימים הקרובים. במדינת האיים למודת אסונות הטבע, הכאב האנושי כבד, אך הפעם – מעבר לכך – יש גם כאב תרבותי והיסטורי.
כ-10 כנסיות עתיקות והיסטוריות, חלקן זכר לשנים הראשונות של הכיבוש הספרדי והחדרת הדת הקתולית במאה ה-16, ניזוקו קשות או נהרסו כליל, ובמדינה קתולית אדוקה כמו הפיליפינים - הנזק התרבותי הוא בל יתואר. אחת מהן היא ה"באסיליקה מינורה דל-סנטו-נינו” (Basilica Minore del Santo Nino), העתיקה מכולן.
העתיקה ביותר באיים: הבסיליקה מינורה דל-סנטו-נינו. באדיבות ביורן סבואנו
הבאסיליקה העתיקה מזווית קדמית. באדיבות האתר פאנורמיו
הבסיליקה מהצד. באדיבות מייק גונזלס
ה"באסיליקה מינורה דל-סנטו-נינו” בעיר סבו נפגעה קשות ברעידה, ומגדל הפעמון שלה נחרב לחלוטין. הכנסייה נבנתה בשנת 1565 בנקודה שבה נמצא הפסלון "סנטו נינו דה-סבו" באותה שנה. לפי ההיסטוריונים, מדובר באותו פסלון שהעניק חוקר הארצות הנודע, פרדיננד מגלן (האירופאי הראשון שהפליג באוקיינוס השקט, ונתן לו את שמו) לאשתו של שליט סבו, ראג'ה הומבאבון (Rajah Humabon). כך נראית הכנסייה היום, לאחר רעידת האדמה:
הבאסיליקה לאחר הרעידה. באדיבות חוזה פארוגיה
שאריות של מגדל הפעמון. באדיבות אי-בי-אי טיימס
כנסייה אחרת שניזוקה קשות היא כנסיית "סאן פדרו" בעיירה לובוק (Loboc). מדובר בכנסייה השנייה הכי עתיקה באזור העיר בוהול (Bohol), שנבנתה ב-1602. היא החזיקה מעמד באינספור טייפונים והצפות במשך השנים, אך רעידת האדמה בחוזק 7.1 הכריעה אותה הפעם.
לפני הרעידה: כנסיית סאן-פדרו בלובוק. באדיבות פינאיי06
לפני: הכנסייה מהצד. באדיבות פרנציסקו פאגארס
לאחר הרעידה: כנסיית סאן-פדרו קרסה. באדיבות האינקויירר
גם פלא טבע נסדק
בוהול ידועה בפלא הטבע שלה, “ גבעות השוקולד " (Chocolate Hills). מדובר ב-1,776 גבעות, המגיעות לגבהים שבין 30 ל-50 מטר (הגבוהה ביותר מגיעה ל-120 מטר) ומשתרעות על שטח של 50 קמ"ר לערך. הגבעות היוצאות דופן הן כמעט סימטריות, בצורת קונוס או כיפה, עשויות מאבן סיד ומכוסות בדשא. הן נוצרו לפני מאות אלפי שנים מהתרוממות של מרבצי אלמוגים בתהליך ארוזיה (שחיקה9 ארוך. בעונה היבשה, ובשל השמש היוקדת, הדשא מתייבש והגבעות משנות את צבען מירוק לחום, שמאוד דומה לצבע שוקולד. לפני כמה שנים אף היו "גבעות השוקולד" מועמדות לרשימה המתוקשרת של "שבעת פלאי הטבע". השבוע, ברעידת האדמה העוצמתית, גם "גבעות השוקולד" רעדו, חלק ניזוקו ואף קרסו לחלוטין. ראו בתמונות למטה.
גבעות השוקולד של בוהול. באדיבות הבלוג דאניז
מבט אווירי על הרים של שוקולד. באדיבות פי-199
גבעה ממבט קרוב: אבן סיד מתחת לדשא. באדיבות האתר לאקבאייפיל
כשהן ירוקות: הגבעות בעונה הגשומה. באדיבות "דה-פיליפיניס" בלוג
ובעונה החמה, כשאפשר לאכול אותן: הגבעות בצבע שוקולד. באדיבות מנגו טורס
לאחר רעידת האדמה:
לאחר הרעידה: כביש גישה לגבעות נהרס. באדיבות האתר טוויצ'י
כשגבעת שוקולד קורסת. באדיבות האתר טוויצ'י
