מותק, החיות פוחלצו: לופט בטרייבקה

כשמישהו הולך עם טעמיו ואהבותיו עד הסוף, במיוחד אם הם לא שגרתיים - הבית שלו הופך לתופעה. כזה הוא ביתם של הצלם ארנה סוונסון (Arne Svenson) ומעצב הפנים צ'רלס בורקהלטר (Charles Burkhalter), שני יוצרים עם אהבה גדולה לחפצים מוזרים ומקאבריים.

מה אין בלופט הגדול שבשכונת טרייבקה במנהטן: פוחלצים, שולחן עם רגליים של גמל, מודלים אנטומיים של גוף האדם, פרוטזה, ואם זה לא מספיק - גם חפצים "רגילים" מוצגים בפעמוני זכוכית, שהופכים אותם לאקסצנטריים. הרהיטים בסגנונות ומתקופות שונות (בעיקר רטרו), וסביב הקירות ורצפת העץ המקוריים של הבניין הישן.

הלופט התעשייתי נקנה לפני שנים, כשהמחירים בשכונה האופנתית עדיין היו שפויים. שטחו 186 מ"ר, גובה התקרה 3.6 מטרים, ויש בו סלון, חדר הסבה ואוכל, מטבח, חדר עבודה, סטודיו לצילום, שני חדרי רחצה וחדר שינה.

דלת הכניסה נפתחת אל חדר ההסבה (פינת ישיבה לצד פינת אוכל) והמטבח. כבר במבט ראשון רואים את אוסף הפריטים המעניין ואת שילובי הרהיטים. בפינת הישיבה ספת עור שחורה וסט של שולחן קפה וכסאות בעיצוב דני. צמוד לקיר, בין שני חלונות גדולים, הוצב שולחן סיני עתיק מהמאה ה-18.

מעל הספה תמונות ישנות של גשרים ועל שולחן צד מודל אנטומי של גבר, שהועמד עם הפנים החוצה, כאילו הוא משקיף לנוף.

על השולחן הסיני מקבץ כלי זכוכית. שימו לב איך שני פסלי פורצלן של ילדים חמודים מקבלים אופי מפחיד ברגע שהוכנסו לפעמון.

מתחת לשולחן ראש ליצן ישן, המשמש כביתה של החתולה הביתית (היא לא בסכנת פיחלוץ, כפי שתראו בסרטון בסוף הפוסט).

פינת האוכל צבעונית ועליזה במיוחד: מסביב לשולחן זכוכית ועץ בעיצוב לה קורבוזיה (La corbusier) כסאות וינטג' בצבעים שונים, ששימשו בעבר את משרדי IBM. על הקירות תמונות של חתלתולים, מספרו האחרון של סוונסון. עד כאן הכל טוב ויפה, ואפילו "נורמלי", עד שהעין קולטת דגם מוגדל של אוזן אנושית, שהונח על השולחן.

מטבח העץ נקי מראה ונטול הפתעות חזותיות.

בכניסה לסלון ספרייה, שבראשה אוסף פעמוני זכוכית שמחכים להתלבש על חפצים חדשים. על הספרים שומר שועל ערבות עשוי ללא חת.

בסלון מוצג המיטב של אוצרות הבית. על החלל משקיף מעל ינשוף (שאולי נחת הישר מספרי הארי פוטר). מעבר לחלון הגדול שולחן עם רגלי גמל.

על השולחן, בין השאר, שני ראשים סינים משעווה, עם פלומות שיער די מבחילות.

כסא נדנדה של אימס, כורסה מאיקאה, ספה חומה - ושולחן ארוך שעליו דיורמות של חיות. דיורמות הן מצגות תלת מימד, שבמוזיאונים לטבע אוהבים להשתמש בהן. כמובן שידידינו אוהב הפוחלצים אימץ אותן בחום.

מאחורי וילון סטודיו לצילום, ובמסדרון: תכירו את הוד מעלתה "מאנקי" החתולה (החיה!), שמשתלבת יפה בצבעי הבית ועם החזירים התכלכלים.

עבודות צילום מוצגות על הקירות הלבנים של הסטודיו.

בשירותי האורחים הכיור והמראה שמעליו נמצאים בתוך קשת מקורית של המבנה. התמונה הצבעונית שמשתקפת במראה עשויה מאוסף של סרטי הצטיינות מתחרויות של חזירים, שנקנה באחד משוקי הפשפשים של ניו יורק. מוזר ומדליק באותה מידה.

חדר השינה צנוע ופונקציונלי, ללא פוחלץ אחד לרפואה, בשילוב של צבעים חמים וקרים ותמונה בשחור-אפור-לבן.

בחדר הרחצה של בני הזוג מגזרות נייר בצורת פרופילים אנושיים, שהחלו להיות פופולריות באירופה כבר באמצע המאה ה-18, תלויות בטור מעל שולחן קטן של ארו סרינן.

ולסיום - הפרוטזה שלצד דלת הכניסה וראיון משעשע עם שני הדיירים בנושא הפוחלצים: