ועכשיו: עיצוב טרי

מאת ענת ציגלמן

כ-30 אלף איש הגיעו בשנה שעברה ליריד צבע טרי, שייפתח ב-21 לחודש ויחגוג שש שנים. בכל פעם הוא גדול והומה יותר – והשנה הוא גם מתרחב לטריטוריה חדשה: כאלף מטרים רבועים במתחם (המרכז הלוגיסטי החדש של עיריית תל אביב, במחלף וולפסון) יוקדשו לחנויות וגלריות עיצוב, ולעשרות מעצבים ישראלים שנבחרו בקפידה. יוזמות ומנהלות היריד, שרון טילינגר ויפעת גוריון, מקוות לעשות לעולם העיצוב המקומי מה שעשו קודם בתחום האמנות: לחשוף את היוצרים לקהל הרחב ולענות על הביקוש והעניין ההדדי – של היוצרים בחשיפה ובהכנסה, ושל המבקרים בפריטים מקוריים וחדשניים.

''סרוגים'', של אריאל צוקרמן ועודד ספיר. פרטים בהמשך (צילום: יואב גורין)

זהו מפגש מרוכז ובלתי אמצעי, שמתבקש במיוחד בזמנים שבהם לא די למעצב בכישרון כדי להצליח – הוא צריך להיות גם איש עסקים, או לפחות למצוא לעצמו מי שייצג אותו בכל מה שקשור לעסקים. טילינגר וגוריון רתמו לפרויקט את אמי שחר וסלומה פקיאל מגלריית "Design Space". למרות לוח זמנים מאתגר במיוחד (הן יצאו לדרך רק לפני חודשים ספורים), אפשר לקבל ביריד תמונת מצב של עולם העיצוב הישראלי: ממעצבים ותיקים וידועים (כמו יעקב קאופמן, חנן דה לנגה, טל גור ודב גרנשוא, שותפו לדרך של עמי דרך ז"ל), לצד מעצבים צעירים שכבר הותירו חותם ועושים צעדים גם בחו"ל (כמו ניר מאירי, אורי בן צבי, נעם דובר ומיכל צדרבאום), ועד מעצבים צעירים עוד יותר, כמה מהם בוגרים טריים של בתי הספר לעיצוב, שמציגים פיתוחים של עבודות הגמר המצטיינות שלהם. 48 בסך הכל, ובנוסף כאלה שהפכו למותג (כמו שרית שני חי ואריק בן שמחון), חנויות כמו "רטרו" ו"סוהו", וגלריות עיצוב כמו "פריסקופ" וטאלנטס".

בשבוע הקרוב נציגבערוץ העיצוב של Xnet טעימות ממה שאפשר יהיה לראות ביריד. הנה, כמתאבן ראשון, מקבץ של אור:

בד וחישוק אור

מי: נעמה הופמן, בוגרת המחלקה לעיצוב תעייתי בשנקר (2008), בעלת סטודיו ל"אובייקטים מאירים", ודקלה בן ארי, בוגרת המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר (2012).

מה: "לפני שמונה חודשים פניתי לדקלה. ראיתי את פרויקט הגמר שלה ומאוד אהבתי אותו. ידעתי שהחיבור בינינו, מבחינת המחשבה הוויזואלית, יהיה טוב. הרעיון היה לשלב אור וטקסטיל, לעשות הדפס מאיר. למצוא איך מאירים צבע ולהשתמש בחומר שהוא לאו דווקא קשור לאור.

עיקר העבודה היה על עיצוב ההדפס: להגיע לסוג הנכון, לטקסטורה ולקו הנכונים. משהו שהוא פרופורציונלי, שהיריעה תתחבר נכון עם חישוק האור. הגוף עשוי מלבן טקסטיל וחישוק של אור. ההדפס מחזק את הגרפיקה שנוצרת מהשילוב ביניהם.

התחלנו מבד ועברנו לטייבק – סוג של חומר פולימרי גמיש וחדשני, חצי סיבים טקסטיליים וחצי פלסטיק. הוא מקבל יפה צבע, מעביר יפה אור, עמיד ולא מתאבק, אבל שומר על הקלילות של בד, שיכול להתנפנף ברוח. חישוק האור עשוי לד, וכך אין סכנה של התלהטות. החישוק מחבק את הטייבק משני הכיוונים, כמו חישוק רקמה שתופס ומותח את הבד. כל הדפס הוא אחד ויחיד".

מחיר: לגודל 55 על 75 ס"מ – 900 שקלים (במקום 1,200, מחירו הרגיל). אובייקט בגודל 30 על 30 ס"מ יעלה 450 שקלים (במקום 650).

צילומים: יעל אנגלהרט

בהשראת ספרי ''פופ-אפ''

מי: חן ביקובסקי, בוגרת טרייה של המחלקה לעיצוב תעשייתי ב-HIT המכון הטכנולוגי חולון (2012).

מה: "מילדות נמשכתי לספרי פופ-אפ. ההתרגשות שנייה לפני שהופכים את הדף, משיכה קטנה שמגלה עולם שלם, סיבוב שיוצר חיים. המטרה שלי במוצר היתה להחזיר את ההתרגשות, ההפתעה והתמימות לחיי היום יום שלנו. לאחר חקירה של עולם הפופ-אפ, בחרתי שלושה מאפיינים שנראים לי כמהותיים ביותר, ואותם שימרתי במנורה: סמנטיקה הפוכה (פעולה לכיוון אחד היוצרת תגובה לכיוון אחר), שני מצבים (סגור ופתוח) ואינטראקציה עם המשתמש.

בתהליך העבודה הנייר נעלם והפופ-אפ נוצר באמצעות משחק באור ובמנגנונים מכאניים: כשמושכים את הלשונית במנורה, גלגלי השיניים מסתובבים וחושפים את האוזניים. האור נדלק ומתקבל כקרניים על הקיר, משלים את דימוי האייל ויוצר את ההפתעה".

המנורה עשויה אלומיניום צבוע בטכנולוגיה של חיתוך לייזר וכיפופים, עם נורות לד. עוד עליה ועל אחיותיה לסדרה בסרטון הווידאו כאן.

כמה: 1,700 שקלים.

צילומים: הילית כדורי.

סרוגים

מי: אריאל צוקרמן, בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר (2004), מעצב עצמאי, בין השאר עבור חברת "כתר פלסטיק". עודד ספיר, בוגר בית הספר לעיצוב אסכולה, מעצב גופי תאורה.

מה: "הרעיון היה לשלב בין מסורת לטכנולוגיה, ובחרנו בסריגה מסורתית. עברנו תהליך מאוד ארוך בפיתוח של הרעיון. זה התחיל מסריגה של חוטי EL, חוט שכולו מאיר. קלענו, סרגנו, שילבנו חוטים מחומרים שונים. בסופו של תהליך מצאנו דוגמה שחוזרת על עצמה, שאותה הזנו למחשב והיא ניתנת לסריגה תעשייתית. אבל יש פה עדיין נגיעה ידנית: הסריגה ממוחשבת אבל הפינישים נעשים בטכניקת קרושה, ביד. המשטח הסרוג שמתקבל הוא תלת ממדי, גמיש ונמתח. כמובן יש את המפגש של כל זה עם האור. הגופים שסביבם נמתחים המשטחים הם כדורי פרספקס שבתוכם נורת EL. הגופים יכולים להיות תלויים, מונחים על הרצפה ויש גם כאלה שהם צמודי קיר. הצבעוניות היא עשירה, אינסופית כמעט, מושפעת ומשפיעה על האור".

כמה: ביריד יוצעו למכירה מנורות בקוטר 30, 40 או 50 ס"מ. מנורה תלויה בקוטר 30 ס"מ ואורך שרוול של מטר תעלה 850 שקלים. מנורה מונחת על הרצפה בקוטר 50 ס"מ תעלה 1,220 שקלים.

>> לאתר של עודד ספיר.

>> עוד מנורות של אריאל צוקרמן, ששואבות השראה מקיפולי נייר.

צילומים: יואב גורין.

מנורה בלי מתג

מי: ענבל כהנר, בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי ב-HIT המכון הטכנולוגי חולון (2008). בוגרת חממת d-Vision ומעצבת רהיטי גן ב"כתר פלסטיק". למשל, את מיטת השיזוף מדגם "פסיפיק", שזכתה ב"אות העיצוב" 2013.

מה: "המנורות האלה נקראות 'Finger lamps' משום שכדי להדליק או לכבות אותן צריך רק לגעת בגוף המנורה. ליטוף מספיק, לא משנה איפה. אפשר גם לשחק עם עוצמת האור באמצעות הנגיעות. גוף המנורה עשוי מפליז שעבר עיבודים שונים, והוא בעצם חלק מהמנגנון שמפעיל אותה. לצורה הסופית הגעתי אחרי הרבה חיפושים צורניים. חיפשתי גיאומטריה שתיראה פשוטה ואלגנטית, ותדגיש את איכויות החומר".

כמה: 870 שקלים.

>> ליצירת קשר עםענבל כהנר.

מנורות אחסון

מי: ניר מאירי, בוגר בצלאל (2007), השתתף בחממת העיצוב של d-Vision והיום בעל סטודיו עצמאי.

מה: "אלה שתי מנורות שולחן, שבחלק התחתון שלהן יש מקום לאחסון חפצים קטנים – מה שנותן להן פונקציה נוספת. אם המנורה היא על שולחן העבודה אפשר לשים שם אטבים, שדכן וכו'. אם היא בכניסה לבית היא יכולה להכיל סלולארי, מפתחות, משקפיים – כלומר היא רלוונטית למקום שהיא נמצאת בו.

המנורה עם שני האהילים הצמודים עשויה משלושה סוגים שונים של עץ – הבסיס ממהגוני, העמוד ממייפל והאהילים מבמבוק. אני חושב שהשילוב יוצר משהו מעניין מבחינת הצבעוניות והטקסטורות, ונותן לה מראה אקזוטי.

השנייה, שבבסיסה שתי קערות, נקייה וקלאסית יותר. היא עשויה עץ אחד – מייפל, והמנורה תלויה בעדינות מעל הבסיס, בקו מאוד נקי ומדויק שיוצרים עמוד המתכת וחוט התלייה. הנורות הן לדים, עם מכסה פרספקס שמטרתו למסך ולרכך את האור, ואין בעיה לפתוח את הברגים ולהחליף את הנורה".

כמה: 1,400 שקלים למנורה עם שני האהילים, 1,200 שקלים למנורה התלויה.

>> לאתר של ניר מאירי.

>> עוד מנורות של ניר מאירי: כזו שעשויה מעציצים חד פעמיים, וכזו שעוצבה בהשראת מנוף.

צילומים: שי בן אפריים.

מנורה שמתחברת למחשב

מי: ניר אפלבאום, בוגר בצלאל, עם תואר ראשון בתקשורת חזותית (2005) ותואר שני בעיצוב תעשייתי (2009). היה במחזור השני של חממת d-Vision, וכיום מעצב במרכז הפיתוח של "כתר פלסטיק", שם הוא מוביל פרויקט של פיתוח של אופניים עירוניים חשמליים בהזרקה, שנמצא בשלבים מתקדמים. בזמנו החופשי עובד עם חבר על פרוייקטים בתחום הצעצועים החכמים/אינטארקטיביים, הנשלטים באמצעות אפליקציה.

מה: "כאן בתמונה האות ג' מסדרת מנורות עץ שולחניות שעיצבתי בהשראת האותיות א', ב' וג'. המנורות עשויות עץ בוק בעיבוד ידני, ובראשן נורות לד חזקות שמאירות את סביבת העבודה. ניתן לחבר אותן לשקע USB בכל מחשב, או לשקע קיר, בעזרת מתאם של כל סמארטפון. בגרסה המתקדמת של המנורות ניתן יהיה לשלוט על עוצמת האור וצבעו באמצעות אפליקציה במחשב".

כמה: 500 שקלים.

בטון מאופק

מי: איתי בר-און, בוגר שנקר (2007), בעל סטודיו עצמאי שמתמחה בעבודה ופיתוח של טכניקות שונות בבטון, ועודד ובמן, בוגר שנקר (2008).

מה: "אני מתמחה בטכניקות ייצור שונות בבטון, ובעיקר בטכניקה של כיפוף בטון, שאיתה עבדתי בחיפויים, רהיטים ופריטים שהם פחות תעשייתיים באופיים. הפעם רציתי לעשות משהו בכיוון תעשייתי יותר: גוף המנורה עשוי מבטון, עם מכסה פרספקס על נורה חסכונית. המנורה הגדולה יכולה להיות מונחת על הרצפה, ומתאימה לחלל בסגנון לופטי. את המנורה הקטנה יותר אפשר לתלות או להניח על שולחן או מדף. ביריד יוצגו מנורות לבנות, אפורות ובגוון טרה קוטה. לסדרה קראנו ' Collection Bullet' בגלל הצורה המחודדת של המנורות, שהזכירה לנו כדורי אקדח".

כמה: 800 שקלים למנורה הקטנה, שקוטרה 16 ס"מ, ו-3,000 שקלים לגדולה, שקוטרה 37 ס"מ.

פרופורציות לא הגיוניות

מי: אסף וינברום, בוגר שנקר (2008), בעל סטודיו עצמאי שמתמחה בעיצוב ובנייה של גופי תאורה מעץ. כלי העבודה העיקרי שלו הוא מחרטת עץ מסורתית.

מה: "הרעיון הכללי היה לקחת מנורת שולחן קטנה וקלאסית, מהסוג שהיה פעם, עם משקולת, ולהגדיל אותה לפרופורציות שהן לא הגיוניות, כאלה שחורגות מפרופורציות של מנורה עומדת סטנדרטית. חלקים מסוימים גדלו וחלקים אחרים נשארו בגודל נורמלי, וכך נוצר מיקס שהוא לא רגיל בסוג המנורות האלה. המנורה עשויה מצינורות אלומיניום מושחרים ומעץ אלון. כלי העבודה היחידי כמעט שבו השתמשתי הוא מחרטת עץ מסורתית - כל החלקים, חוץ מהצינורות, הם עגולים. בראש המנורה יש נורת לד ספוט, שמפיצה אור ממוקד כלפי מטה".

כמה: 7,200 שקלים.

>> עוד מנורות עץ מוקפדות של אסף וינברום - כאן.

צילום: דן פרץ.

מאיר דרך

מי: דור כרמון, בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי ב-HIT המכון הטכנולוגי חולון (2004). היה במחזור הראשון של חממת d-Vision מבית כתר. בשנים האחרונות מעצב בכיר ב"כתר פלסטיק" ומרצה בחולון. בשעות הערב עובד עבור "טולמנ'ס", "טאלנטס דיזיין" ואחרים, ומעצב מוצרים שהם "יותר לנשמה, יותר טכנולוגיה ולייף סטייל".

מה: "את גוף התאורה הזה פיתחתי בשיתוף חברת 'לייט קסטינג', שעוסקת ביציקות בטון באיכויות גבוהות וגבסים מיוחדים. הוא מיועד לגינה או לשבילים – יכול להאיר דרך. הגוף עשוי יציקת בטון מזוין, העיצוב שלו מאוד נקי ושונה בנוף של גופי התאורה לגינה. מתחנו את הטכנולוגיה עד לקצה, מכיוון שהמוצר דק יחסית. הזמנו מחו"ל תאורת לדים גמישה, שיודעת להתקפל לצורת הגוף והיא עמידה במים. ההתלהבות ממנו גדולה – הוא כבר ב'אח הגדול', למשל. ביריד הוא יימכר רק בגוני אפור אבל אפשר יהיה לייצר אותו בכל גוון שהלקוח ירצה".

כמה: 3,700 שקלים.

ומשהו מעשור אחר לגמרי:

מי: "רטרו" היא גלריה שמתמחה ברהיטי אספנות, בעיקר מ-שנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת. את הפריטים בוחרת ומייבאת מאירופה (בעיקר) בעלת החנות, מתי שחר.

מה: מנורת "הוקוסאי" עוצבה בידי "Raak Design Team" ההולנדים בשנות ה-50. היא מנורת שולחן דקורטיבית שמפיצה אור רך, עשויה עץ וונגה וזכוכית אופל. גובהה 23 ס"מ וקוטרה 18 ס"מ. שחר הביאה במיוחד ליריד קונטיינר מהולנד, בלגיה וצרפת, והפריטים השונים יוצגו במעין "מיני גלריה" שלה במתחם.

כמה: 2,500 שקלים.

צילום: אלה כץ.

>> יריד "עיצוב טרי", 21-25 במאי 2013, המרכז הלוגיסטי החדש של עיריית תל אביב, רחוב תל גיבורים 48, דרום תל אביב. לפרטים נוספים