מילאנו. המעבר לתאורת Led מכריח את חברת התאורה הגדולות להתאים את עצמן, בעיקר כשמדובר בקלאסיקות שממשיכות להיות מבוקשות בשוק - או שרוצים לחדש אותן כדי למכור מחדש. וכך, ביריד התאורה הדו-שנתי Euroluce שהתקיים
במילאנו וננעל בשבוע שעבר, אפשר היה לראות מנורות מפורסמות בתצורת Led, בחברות מובילות כמו Foscarini, Flos, בתצוגה של אינגו מאורר ועוד. לצד פתרונות תאורה לחללים גמישים יותר, כמו פסי תאורה מודולריים ומנורות חוסכות אנרגיה שנטענות בדוושות אופניים, רוב התערוכה הוקדשה לעיצוב עצמו - לאו דווקא לטכנולוגיה פורצת דרך.
עוד דיווחים משבוע העיצוב מילאנו 2013:
10 המעצבים הגדולים באיטליה נחשפים מחדש
טום דיקסון בסדרת הישרדות של ''אדידס''
שם יוצא דופן בתערוכה היה האדריכל מסימיליאנו פוקסאס, מי שתיכנן את מרכז פרס לשלום ביפו, וגם את מרכז הירידים של מילאנו שבו התקיימה התערוכה. בני הזוג מסימיליאנו ודוריאנה פוקסאס עיצבו כמה מנורות לחברת Zonca, תחת הכותרת Candy (סוכרייה). אחת המנורות האלה לא האירה כלום, למען האמת, אלא דווקא הוארה מבחוץ:
פיליפ סטארק עם מנורה שמכוסה במגבעת קוקטית, ופול קוקסאדג' שמתמחה באשליות אופטיות והפעם הציג אהיל נאחז באוויר, הם שתי דוגמאות למעצבים שהציגו שוב את מה שמצפים מהם. מייקל אנאסטאסיאדס, קפריסאי-בריטי, הוא שם שכדאי לזכור בזכות שתי סדרות שונות: האחת היא כבל תלוי שממנו יוצאות נורות לד חצי שקופות חצי מטאליות, בקומפוזיציה שאפשר לשלוט בה לפי צורת החלל. משהו בפשטות הזו מדויק, שובה את הלב והעין - מה שאפשר היה להרגיש לפי ריכוז המבקרים שצילמו אותו בתערוכה.
הסדרה השנייה של אנאסטאסיאדס היא כדורי אור שמונחים על מעמדי מתכת מבריקים במה שמזכיר תכשיטים עדינים, ונראה כאילו הם משוטטים עליהם ועומדים ליפול - גם כאן אין זיעת יתר כדי להרשים, אלא כישרון לחומר ולחלל שהוא ממלא (תמונה בראש העמוד). גם אריק לוי בלט עם נברשת שאותה עיצב ל-Vibia, שהיא אנטי-תזה לנברשות הכבדות והצעקניות שמילאו את רחבי היריד. קווי המתאר מגדירים את הנברשת החללית הזו, שמטילה צל מעניין בנוסף לאור עצמו:
והנה שילוב של תאורה ועיצוב פנים, כאשר התאורה הופכת לאלמנט הדומיננטי באמת בחלל שבו היא מוטבעת. Flos הציגה את פסי האור האלה, של פרנק סינאווה, שמחורצים בקירות ובתקרה:
סטודיו צעיר שהציג בגלריה של רוזאנה אורלנדי, והבריק לדעתי, הוא Osandoos ההולנדי. הם בודקים מה אפשר לעשות עם תאורת לד, ומגיעים לאור מרוחק ועמום שאף פעם אינו בוהק, אלא בעיקר מתקרב לאפלולית. הם הציגו שעון ענקי ועגול, שלא מראה את השעה המדויקת ("אין טעם כשיש לכל אחד שעון בטלפון הסלולרי ובמחשב", הסביר אוסקר פייט, אחד מצמד המעצבים) אלא את רמת התאורה שמאפיינת את השעה הספציפית במהלך היממה. הוא גם מאפשר לבחור את מצב הרוח ולארגן את השעה הרלבנטית בשעון הקיר הזה לפיה: אם רוצים להרגיש לילה דווקא ב-12 בצהריים, השעון יאיר כמו ירח; אם רוצים להרגיש בוקר דווקא בערב, מכוונים לתאורת יום. המנורה SYZYGY שמוצגת למטה, מעידה שכאן מתעניינים מאוד באסטרונומיה. המנורה מנסה לחקות ליקוי חמה וירח. היא מונחת על סטנד בטון, ומאירה כך:
המנורה עוד לא יצאה לשוק, וכבר זכתה לככב במצעד עיצובי השנה הטובים ביותר של מגזין Wallpaper.
וגם:
- עוד פרטים על המנורות שמופיעות כאן אפשר למצוא באתרים הבאים:
- המנורות של פוקסאס
- המנורות של Flos
- מנורת החימר
הסולם ההפוך - מנורת האצות
- המנורות של עומר ארבל, Bocci
- Moooi
- נברשות האופרה הביתיות
- osandoos
- מנורת Afra של Karboxx עם הסריג
