הדירה הזו אינה חדשה, לא "משופצת כחדשה", גם לא "לבנה". יצוקים בה כשרונותיהם וסיפורי החיים של דייריה. דורון פדות, נגר במקצועו, ירש את הדירה – 78 מ"ר בשכונת כרמליה הוותיקה שבחיפה – מסבתו האמנית, שחיה ויצרה בה. הוא גר בה כבר 17 שנים, ובשלוש השנים האחרונות נכנסה לגור איתו עדי אהרוני, מעצבת פנים כפר סבאית לשעבר, שאותה הכיר בקורס נגרות שהדריך.
השניים שיפצו את הדירה עם הרבה חיבה לעץ ולצבע: פדות נוטה לכחולים וחומים, אהרוני שילבה את הגוונים האהובים עליה – כתומים וירוקים. יחד איתם בדירה, בת שלושה חדרים וחצי, בתם הפעוטה ושני חתולים (שחור ולבן). המרפסת והחלונות משקיפים אל הים ואל עצי האורן שגדלים ברחוב ועל מדרון ההר הסמוך.
סידור החדרים השתנה במרוצת השנים: "הדירה הייתה הפוכה - המטבח היה באזור המרפסת והמקלחת היתה באזור הספרייה", הם מספרים. את הרצפה חיפו בקורות עץ טבעיות ומסיביות, וגם גג מרפסת שנסגרה מונח על קורות עץ (הכל מעשה ידיו של פדות). השניים מרגישים שהחומרים הטבעיים מקנים לביתם אווירה "כמו בצימר". יצירה נוספת משותפת של בני הזוג היא חנות בשם "בוידם" שפתחו יחד בכרמליה לפני יותר משנה, שבה הם מוכרים רהיטים של פדות, פריטים מעשה ידיה של אהרוני ומוצרים של מעצבים ואמנים אחרים. בהתאם, כל פינה בבית קיבלה טיפול אישי. בני הזוג אוהבים לאסוף חפצים ורהיטים ולשפצם, או לחבר בין חומרים לא שגרתיים.
בכניסה לבית, למשל, שידה ששימשה כרדיו בסטודיו של הפסל אביטוב בן ארצי ז"ל, שהיה שכנו של פדות בסדנאות האמנים בעין כרמל, שם הוא פועל ויוצר. לצד השידה תלויה מסכה – יצירה של סבתו, בצד השני דיוקן של קרמר מהסדרה "סיינפלד", ועל השידה מונח פסל זכוכית בשחור ובלבן, יצירתה של אמנית הזכוכית שלומית איזנשטיין, ש"מזכיר לי את החתולים שלנו", אומרת אהרוני. מהתקרה תלוי גוף תאורה שהכינה בעצמה מדפי נייר.
"את הספה שבסלון ראינו בשוק הפשפשים, אבל היא עלתה אלפי שקלים, ולא יכולנו להרשות לעצמנו לרכוש אותה", מספרת אהרוני. "אבל כעבור שבועיים, בדרכנו לארוחת ערב, ראינו את אותה הספה בדיוק ברחוב, ומיד העמסנו אותה על הרכב". הם חשפו את העץ, שיפצו את אחת הרגליים ותפרו עבורה כריות חדשות. גם השולחן הוא תוצר של עבודה משותפת: האריחים המאוירים נשארו משיפוץ דירתה הקודמת של אהרוני, והם שובצו על בסיס מעץ אלון, שבנה פדות "ללא ברגים. החיבורים - כולם נבנו מעץ". כיסא הנדנדה נקנה בשוק הפשפשים והכיסא הנוסף בחלל הוא ירושה מהסבתא. את הקמין בנה האמן גאי כץ מדוד מים ישן ומעל לכל מרחפת מנורה המכונה "המדוזה" – גם היא עבודה של אהרוני, מרשתות דיג.
המטבח הוא "הממלכה של דורון", אומרת אהרוני. "הוא זה שבנה, מבשל ואופה". הכסאות עשויים עץ אורן, וה"אי" עשוי עץ אלון. הארונות התחתונים חופו בפורמייקה כחולה, ועליהם מונח משטח עבודה מבוצ'ר בלוק של אלון ("אין שיש בבית"). הקיר משובץ שברי קרמיקה כחולה, מוטיב שחוזר גם בחדרי הרחצה. בין הכלים המיוחדים במטבח עבודות של הקדרים מייקל מינקוף ומירב פיכמן.
את הסלון מקיפה מרפסת בצורת האות ריש, מחופה בקורות עץ איפאה. את רהיטי החוץ בנו מקרשים שאספו בחוף הים, והם היו בעבר בסלון הבית, עד שמצאו את הספה. כעת הם נותנים למזג האוויר להשפיע על החומר. "אנחנו משאירים את הרהיטים בגשם, ועץ האורן הופך עם הזמן לאפרפר. יחד עם העציצים וצמחי התבלין, נוצרת אווירה של חוץ", היא מסבירה.
בין הסלון והמטבח לחדרי השינה מפרידה פינת עבודה עם ספרייה עמוסה. מכונת התפירה התעשייתית היא סמל עבור אהרוני: "היא נקנתה מכספי הפיצויים של עבודה קודמת. בעקבותיה הגעתי לעולם היצירה - כשהתחלתי לתפור תיקים משמיכות פיקה ישנות". מעל מרחפות מנורות ססגוניות שכמעט את כולן בנתה בעצמה, למעט אחת: "את הראשונה בנתה סבתא של דורון – מדרבוקה".
את רהיטי חדר השינה בנה פדות מעץ אורן צבוע. שולחן הרדיו בכניסה לחדר, שמשמש כשולחן איפור, הגיע מבית הוריה של אהרוני. את הטפט היא הוסיפה אחרי "שדורון צבע הכל בתכלת ואפרפר". את השידות לצד המיטה, עם רגלי זכוכית שמורכבות מכוסות של חברת "גד", הכינה בקורס נגרות. האהיל נתפר מווילון שנקנה באיקאה ואת התמונה ציירה סבתה. בתוך גומחה בחדר השינה נבנה מקלחון שחופה בשברי קרמיקה כחולה, בהשראת האמן והאדריכל האוסטרי-יהודי פרידנסרייך הונדרטוואסר.
חדרה של הפעוטה נצבע בגוונים חמים. הדלת בכניסה נחשפה ועל רצפת העץ שטיח מאיקאה. שידת ההחתלה בגוון ירוק בהיר, המיטה מתנה מהמשפחה, מעליה תלויה תמונה של דורון זהרי ולצידה מנורה כסופה משוק הפשפשים. את גוף התאורה בנתה אחותה של אהרוני מעיסת נייר. בחדר פריטים שנמכרים בחנות, כמו מתלה של המותג "בסטה" וקולב הסוס מברזל. חדר הרחצה חופה בטכניקה דומה למקלחון ההורים, רק ששברי הקרמיקה לבנים ומשמשים כבסיס נייטרלי לצעצועיה הצבעוניים של הילדה.
החנות של בני הזוג נמצאת לא רחוק מהבית ומתאימה לתפיסת עולמם, הדוגלת במחזור ומחדוש חומרים. היא נבנתה במקום מחסן וחניה שהיו בשטח. הכניסה חופתה קרשים שנאספו בחוף הים וכנפי הענק של דלתות הכניסה נצבעו בגוון כתום. בפנים שילובים של עיצובים וחומרים לא קונבנציונליים (פיות משקיות ניילון ותכשיטים מלגו, למשל). פריטים מוצגים בארגזים צבעוניים מהבסטות בשוק תלפיות, שסודרו בקומפוזיציה על הקיר. תריסי עץ ישנים משמשים בסיס לתצוגת כלי המטבח. בקרוב, מספרים השניים, תיפתח חנות "בוידם" נוספת ברמת ישי. לאתר החנות לחצו כאן.
עוד בתים של זוגות צעירים:
>> זוג אדריכלים הפכו מועדון בינגו באזור תעשייה ללופט מעוצב
>> רהיטים מקוריים וטוויסט של קומיקס בדירת זוג מעצבים בפלורנטין
>> שחור, לבן והרבה שקוף בדירה בשכונת רחביה בירושלים
