הבית הנאה של הרב שי פירון: ''אלוהים נמצא בפרטים הקטנים''

המתמודד: הרב שי פירון (יש עתיד)

מקום: אורנית

הבית: 7 חדרים + גג וגינה

מטראז': 260 מ"ר

ותק בבית: שנתיים

איתו בבית: אשתו ברוריה וארבעה מששת ילדיו (שניים התחתנו כבר)

הרב שי פירון, מספר 2 של יאיר לפיד, אוהב את מנעמי החיים. הוא אוהב לבשל ולאכול, וגם לארח ברוחב לב – שולחן האוכל בביתו נפתח בשבתות עד למטבח, והמנגל בגינה, הוא אומר, פעיל מאוד. הוא אוהב לנגן ולהאזין למוסיקה – דרך רמקולים באיכות מעולה, שמותקנים בקירות ובתקרתם של חדרי הבית ("חוץ מבשירותים, ואני מצטער על כך", הוא אומר). הוא אוהב לקרוא וללמוד, ליצור ולצרוך אמנות. מבט אחד בביתו המרווח והנעים מספיק כדי לקבוע: פיינשמקר.

החיפוש אחר הדבר הנכון והצליל המדויק נוגע גם לאספקטים העמוקים יותר בחייו. בן להורים חילונים בבת ים, פירון חזר בתשובה בגיל התיכון. הוא הוסמך לרבנות בידי הרב אליהו (התעודה מפארת את קיר חדר העבודה שלו) ומשמש כרב של הקהילה הדתית ביישובו אורנית, שנושק לקו הירוק מצדו המזרחי. הוא משפטן מומחה לזכויותיהם של אנשים מוגבלים וחבר ב"צהר" – ארגון רבנים שמעודד הידברות ושיתוף פעולה עם חילונים. ויש לו שישה ילדים, בני 24 עד תשע. הקטן ביותר יושב בכיסא גלגלים, וכל הבית תוכנן מתוך מחשבה על חופש התנועה והעצמאות האופטימלית שלו. ברשימה הזו אפשר למצוא יותר ממכנה משותף אחד עם לפיד, והחיבור ביניהם הופך ברור.

מה זה בית בשבילך?

"זה המקום שבו מטעינים אנרגיה. תחנת עגינה, במובן העמוק של המילה".

עד כמה חשוב לך מראה הבית?

"חז"ל אמרו – דירה נאה, אישה נאה וכלים נאים מרחיבים את דעתו של אדם. וכיוון שרוחב הדעת מאוד חשוב לי, חשובה לי גם דירה נאה. יש סדר ויש אסתטיקה, ואלה שני דברים שונים. סדר מעיד על ניקיון פנימי. אסתטיקה כבר נוגעת יותר ליצירתיות, משהו שהוא יותר תלוי אופי. לי זה חשוב".

מהרחוב הבית נראה גדול מאוד, אך למעשה הוא מורכב משני בתים. התחתון מושכר לבת הנשואה ("צריך לשלם משכנתא. זה עוד לא שלי"). אל הכניסה לביתו של פירון צריך לטפס במדרגות, והגינה האחורית גבוהה, משקיפה אל גבעות השומרון. קודם גרו בבית אחר באורנית, סך הכל 16 שנים ביישוב.

שי פירון (צילום: אביעד בר נס)

"עברנו לכאן לפני שנתיים. היינו צריכים בית נגיש – מעברים, חדרי שירותים ורחצה, גובה המתגים". המסדרונות בבית רחבים, מתאימים לתנועת כיסא גלגלים, ובין המפלסים מחברת מעלית פנימית. "אחרי שקנינו השארנו רק את המעטפת. כל השאר פורק ונבנה מחדש". אבל מעבר לשיקולים הפונקציונליים, מורגשת סביב הבחירה המוקפדת של הפריטים.

מי עיצב את הבית?

"הדברים עוצבו בגדול על ידי. אני אמרתי מה אני רוצה ואדריכלית שרטטה. היה לי מאוד חשוב שיהיו לבית קווים נקיים ובהירים, שיהיה מכובד אבל לא מנקר עיניים".

היית מעורב גם ברמה של בחירת מרצפות וספות?

"הריהוט זה אני, הצבעים זה אני. יש פה הרבה משחקים של אדום עם שמנת, ואורות חמימים. קניתי את כל הנברשות. אני לא עושה שום דבר שלא בפרטי פרטים, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים".

יש מי שיקרא לזה קונטרול פריק.

"הנקודה המרכזית היא שנהניתי מזה. היה לי סיכום עם אשתי שהיא הולכת עם האדריכלית, הן מצמצמות את האופציות ואז באתי ובחרנו. אני באמת אוהב את זה. כל חודש-חודשיים משהו בסידור הבית משתנה. זה לא מקום לישון בו, זה מקום לצמוח בו".

אם לא היה רב, אומר פירון, היה "סוג של אמן, משהו שנוגע ליצירה. מנגן, או סופר". על הקירות תלויות יצירות שלו. בפרוזדור שמוביל מהסלון לאזור המטבח בולטת תמונה שעשה מסט סכו"ם של ניצולי שואה ששרדו את הגטו, אבן שהביא לו תלמיד מבירקנאו ושטרות כסף מגטו לודג'. "בניתי משלושתם תמונה, למען תספרו לדור אחרון", אומר פירון, שמדריך כבר שנים מסעות לפולין.

בקומה התחתונה ("קומת הבנים") הממ"ד הוסב לחדר מוזיקה, ובחדר העבודה שלו עומדים לצד השולחן גיטרה ובוזוקי. הוא מנגן גם על תופים, בס וגיטרה חשמלית. כולם בית מנגנים על משהו, הוא אומר.

שי פירון (צילום: אביעד בר נס)

חדר העבודה שלו יוצא דופן בממדיו ובנוחותו: הוא רחב ידיים, ספון ספרים, עם פינת ישיבה נוחה ופריטים נבחרים ממוסגרים על הקירות: ציור שקיבל במתנה מהמשורר רוני סומק (עם הקדשה אישית), תעודת ההסמכה שלו, צילום של המשפחה מרומניה, שנרצחה בשואה, ומעין פוסטר שהכין בעצמו, עם השיר "שירה" של ש"י עגנון, שעל שמו נקרא.

שי פירון (צילום: אביעד בר נס)

על המדפים צילומים משפחתיים ומאחורי השולחן שלו כמה מעמדי דיסקים גדולים - אחד למוסיקה ישראלית ("מאברהם טל ואביב גפן, מסודרים לפי הא"ב"), אחד לרוק ("שגדלתי עליו"), אחד לג'אז ואחד למוסיקה קלאסית. השולחן הוא עמדת פיקוד של ממש: פירון בוחר דיסק, מכניס אותו לנגן והמוסיקה נשמעת בכל רחבי הבית, כולל סראונד בגינה, שם הרמקולים מוטמעים בקירות הבית החיצוניים ובחומה שמאחורי הדקלים.

שי פירון (צילום: אביעד בר נס)

מה הבית הכי יפה שהיית בו?

"הייתי בהרבה בתים יפים. יש לי חברים, הייתי בהרבה אירועים. אבל הבית הכי יפה הוא הבית של ההורים שלי בבת ים, דירה אל מול הים. אבא שלי הוא פריק של תמונות ושעונים ישנים. הוא האדם שחינך אותי – באופן סמוי, דרך דוגמה אישית – לאסתטיקה. הוא היה רופא שיניים, ומעולם לא ראיתי אותו לובש חולצה בלי קמט גיהוץ. תמיד כשנסע לחו"ל חזר עם איזו תמונה ארוזה בפצפצים. מצד שני זה היה בית מאוד חם, כזה שאפשר להכיר את בעליו דרכו. זה משהו שחשוב לי, שהבית מעיד על יושביו. שמי שעיצב אותו בנה את נפש היושבים בו, ולא גחמה עיצובים כזו או אחרת".

בבית יש הרבה ספרים: בחדר העבודה, בחדר הטלוויזיה בקומת הבנים התחתונה וגם את הסלון מפארת ספרייה גדולה, שמתפרשת על קיר שלם. פירון מקפיד על גיוון: לצד ספרי קודש מוקדשים מדפים לספרי היסטוריה, פילוסופיה, ביוגרפיות וגם רומנים. "חשוב לי שכשיושבים בסלון רואים ספרים ולא טלוויזיה, ושהמבחר יהיה פתוח, ליברלי ופלורליסטי".

איפה יהיה הבית הבא שלך?

"בירושלים. עם נוף מרגיע להרים מסביב. ובטח יהיה רק שלי ושל אשתי, משהו יותר אינטימי. ממילא אני לא יודע אם תהיה לי יכולת כלכלית לקנות דירה בירושלים".

לא תוכל להרשות לעצמך דירה קטנה תמורת הבית הגדול הזה?

"זה בית באורנית. באופן יחסי זול כאן".

אז יש מצוקת דיור גם באורנית, שכולה בתים צמודי קרקע?

"בוודאי. רוב האנשים כאן משלמים משכנתא, רובם לא יוכלו לקנות בתים לילדיהם. בית הוא לא רק סך של בלוקים. הוא משפחה, הוא יציבות, הוא ביטחון. לא רק חיילים הם ביטחון. אנחנו לא נלחמים מספיק שיהיה את הביטחון הזה לכולם, זה כשל מנהיגותי שלנו".

כתבות קודמות בסדרה על בתי הנבחרים:

>> ח''כ יוחנן פלסנר פינטז על בריכה פרטית שבה יוכל להתאמן בשחייה

>> וח''כ ניצן הורוביץ שמח שהחליט לקנות דירה לפני 11 שנים