אחרי חצות ורק עכשיו התחלתי לכתוב. דרושות לי כמה שעות של בהייה כדי להתנתק מהשגרה ולהרשות לעצמי לשוטט שוב בבלוגים, לדמיין שיום אחד יהיה לי שוב זמן לחפש השראות ועוד יותר מכך, זמן ליישם. כמעט חמישה חודשים אנחנו כאן, ולמרות שתיכף נגמרת שנה ומתחילה אחרת, אנחנו ממש באמצע המעבר שלנו. מה שכן התחיל, ממש השבוע ובאופן קצת מפתיע, הוא הקושי. אחרי שהופתעתי מכמה המעבר היה קל ונעים, וחשבתי שפסחתי על המשבר שכולם צפו לי, תקפו אותי געגועים עזים לחיים הקודמים שלי: לנוחות שבה הכל נמצא במרחק הליכה קצרה, לאקראיות שאפשרית בעיר גדולה לעומת התכנון הקפדני שמחייבים החיים במקום מרוחק, תיעוב עז לכבישים ולמכוניות, למרכזי קניות עם רשתות ועוד רשתות, ועוד יותר מכך לבתים גדולים מדי וקרים מאוד עם יותר מדי חלונות. החורף משאיר אותנו המון בבית, העבודה משאירה אותי לילות כימים במשרד, ובין לבין אני לא מוצאת זמן לילדים שלי, לעצמי, לבן זוגי, לחברות שלי, לחיים כמעט. אז לא פלא שנעלמתי לכם ולא כתבתי פה כלום כבר כמעט חודש..
בשנה הבאה. לוח שנה של DOZI בהמלצות של Miss Moss, ראו לינק בסוף..
אבל לא לדאוג. ולא רק מפני ששנה חדשה היא הזדמנות לשינוי: מפני שכל יום חדש הוא הזדמנות לשינוי, ואני עובדת על השינוי ומתחילה להרגיש את אותותיו - בעיקר התייעלות עסקית, שעליה אולי אספר בעתיד. בכל מקרה, לקחתי לי שעתיים-שלוש לשוטט בין בלוגים שהזנחתי, ואני שמחה לשלוח אתכם לכמה סיכומי שנה נפלאים של מיטב הבלוגים לעיצוב בעולם - אסקפיזם במיטבו לעקרות בית נואשות כמותי:
שמחתי לראות שהבלוג הנהדר קולוסל , שמציג עבודות אמנות, צילום ועיצוב, אסף את 15 העבודות הטובות ביותר של 2012, כולל כאלה שבמהלך השנה בחרתי להציג לכם כאן. שווה לקפוץ ולהיכנס לכל לינק שם שאינכם מכירים, למשל הפרויקט המהפנט של האמנית אנה שולייט שבחרה להנציח (ב-2003) את בית החולים לחולי נפש במסצ'וסטס לפני סגירתו, כשהוא מלא חיים וצבע:
Bloom - Anna Schuleit מתוך סיכום השנה של This Colossal
שולייט עובדת בימים אלה על פרויקט מעניין עם יותם הבר, מוזיקאי ישראלי, בהשראת סיפוריו של הסופר תומס ברנהרד. The Voice Imitator, כך נקרא קובץ סיפוריו - וגם הפרויקט של שולייט והבר - מוסיף ל-104 הסיפורים הקצרים של ברנהרד 104 יצירות מוזיקליות ו-104 ציורים. שווה לעקוב.
בלוג העיצוב והאדריכלות דיזייןבום (שם, אגב, כתב מי שהקים את הבלוג קולוסל) סיכם את השנה בכמה סדרות של "עשרת ה-X הטובים", ובין השאר בחר את עשרת מבני הקונטיינרים הטובים של השנה ואת עשרת הפרויקטים הארעיים הטובים של השנה. הנה אחד מהם, של חברת הבנייה והאדריכלות Blue Forest:
בית עץ מעוצב לבניה בחמישה ימים. פרויקט של Blue Forest בסיכום השנה של דיזייןבום
בין הסיכומים של דיזייןבום אפשר למצוא גם עיצובים שגולשים שלחו. הנה, למשל, "ספת המלונה" שעוצבה על ידי סונג'י מון, ומפנה מקום גם לכלבים:
הבלוגרית עתירת הסטייל מיס מוס מתקשה להיפרד כשהיא יוצאת לחופשה, ואוספת פחות או יותר חצי מהפוסטים של השנה החולפת לפוסט סיכום. יש כאן חומר קריאה ובהיה לאלפיים שנה לפחות. למשל, אחד הפוסטים שלה על אוכל ואופנה:
מתוך MissMoss
או הפוסט שבו היא משווה בין הקולקציה של ז'יוואנשי למשחקי הכס, השראה פוטנציאלית:
מתוך MissMoss
מיס מוס גם שולחת אותנו לפוסט, שבו היא מבקרת בביתו של מעצב הרהיטים הדני בורגה מוגנסן:
אנשי המעצמה דיזיין ספונג' סיכמו את כל הפוסטים המובחרים של המדורים הפופולריים שלהם במהלך השנה. תמצאו שם הפניה לדירות מקסימות (האפשרות שהן באמת-באמת אמיתיות מאוד מטרידה) במדור Sneak Peeks (אוהבת לקרוא את הרשימות What we love most about our home is...) דרך מדורי האוכל, DIY (עז"ב אמרנו, נכון?), עצות עסקיות והחיים בסרט. שווה ביקור, הסיכום הזה.
הבית (האמיתי!) של פאולה מילס. צילום של טיגס מקלן. מתוך Sneak Peeks Design Sponge
וגם "הצצה חטופה" לבית של אנבל קרסלייק ממגזין Fete, מגזין שווה בפני עצמו. בבית שלה בעיירה קטנה בדרום אדלייד, אוסטרליה, היא משלבת פריטים מתקופות שונות בבית שיש בו קסם סקנדינבי דווקא. לא פלא, כי לאח שלה וגיסתה יש חנות וינטג' דני באדלייד...
רציתי גם לכתוב מלה, או פסקה, או פוסט שלם על שיגעון חג המולד שפקד אותנו כאילו אנחנו לפחות דאונטאון ניו יורק, אבל שמרתי את זה לפעם אחרת (בקרוב ולנטיינז, וזה אותו סיפור, אז אכתוב את זה בפברואר). בכל זאת אנצל את ההזדמנות כדי לללנקק לכם פוסט של 10 ארוחות בוקר חגיגיות, מתוך הבלוג המקסים A Beautiful Mess
פרנץ' טוסט בציפוי פריך של דגני בוקר. סוף/תחילת שנה הוא תירוץ טוב לשחיתות.. מתוך A Beautiful Mess
סוף הוא תמיד התחלה, בלה בלה בלה, ובשניים מאותם בלוגים מצאתי פוסטים שמפנים ללוחות שנה נהדרים לשנת 2013, שעוד שנייה כבר כאן. מיס מוס כותבת על לוחות שנה מגניבים
מתחכם, אבל נחמד. לוח שנה פיני מתוך MissMoss
גם בבלוג ההולנדי המלבב בלוזםאספו לוחות שנה מקסימים לשנת 2013 (ממש כמו זיגי).
אני לא זוכרת באיזה מצעד זה היה, אבל נדמה לי ש"למבדה" עקף את Stairway to Heaven באיזה סיכום שנה או עשור. ככה זה, ההשפעה של דברים קרובים, זבליים ככל שיהיו, לעתים חזקה יותר ממופת של נצח. כך זה גם עם החלטות לשנה החדשה. כמה רחוק אנחנו כבר יודעים לחשוב ולאחל? מה שאני מאחלת לעצמי לשנה החדשה זה מה שאני מאחלת לעצמי לשבוע הבא: יותר זמן, יותר פנאי, לאהובי, לילדי, לעצמי, לחברות שלי, לבלוג שלי.
