בחזרה להודו: ממלכתה של תיירת שהתאהבה

בברלי קרצנר, ''ג'ואיש פרינסס'' אמיתית, הגשימה חלום ובנתה לעצמה אחוזת נופש בדרום הודו, בעיצוב עדכני שמשלב מסורות מקומיות והפתעות כמו רצפה משובצת סלעים ואמבטיה פתוחה

צביה קגן פורסם: 23.10.12 08:53

תגיות:

מעבר לאקזוטיקה העיצובית והגיאוגרפית שלו, הבית הזה מספר את סיפור התאהבותם של מערביים בהודו. מה שנראה במבט ראשון כמו ביתה של משפחה הודית עשירה הוא למעשה אחוזת הנופש של בברלי קרצנר (Beverly Kerzner), "ג'ואיש פרינסס" אמיתית, שמספרת שבכל פעם שהיא מגיעה אליה היא חולצת נעליים וחוזרת לנעול אותן רק בדרך לשדה התעופה. קרצנר היא בתו של סם (שמואל בשבילנו) קרצנר, בן למשפחה שהיגרה ממזרח אירופה לדרום אפריקה, שם בנה את המלון המפואר הראשון שלו. היום הוא אחד היהודים העשירים בעולם ובעליה של רשת בינלאומית של בתי מלון וקזינו. בברלי, שמוזכרת לא פעם במדורי הרכילות בעיתונות העולמית, עובדת בתאגיד המשפחתי. היא ביקשה ליצור לעצמה מפלט מהאגדות, ועשתה זאת באחוזה שצופה אל הר קדוש ברכס Anaimalai Hills, שחוצה את טאמיל נאדו ואת קראלה שבדרום הודו. יש בה ארבעה מבנים, בריכה, באר, יער קטן, גינות טרופיות ונוף שמיימי - כל החומרים שמהם עשויות אגדות.

כדי להגשים את חלומה היא פנתה למשרד האדריכלים Mancini שבצ'נאי (מדראס), שאחד משותפיו הוא אדריכל גרמני ששמו נילס שונפלדר (Niels Schoenfelder), מי שלמד ועבד בפריז עד שלפני כעשור קיבל פרויקט של שימור מבנה בהודו, והתאהב במקום. לפני כשש שנים פתח משרד במשותף עם אדריכלים מקומיים, ואת האחוזה בנה בעזרת אומנים ובעלי מקצוע העובדים בשיטת הודיות מסורתיות.

זה אחד משלושת מבני המגורים באחוזה. בגלל מזג האוויר החם כל גגות המבנים ארוכים משולי המבנה, כדי ליצור הצללה. על הגגות נשתלו צמחים, תקרות גבוהות עם מאווררי תקרה מאפשרות לאוויר החם לעלות ולהצטנן עם תנועת המאוורר. חדרי השינה מוקמו בקומות הגבוהות, ובקירותיהם חלונות גדולים שפתוחים לכל הכיוונים, כדי לאפשר לבריזה להיכנס.

האחוזה משתרעת על שטח של ארבעה דונמים, שבתוכם 1,000 מ"ר בנוי. בתוכנית, מימין לשמאל: מול הכניסה נמצא המבנה הראשון, שמיועד למגורי עובדים ובו סלון, מטבח וחדר אוכל, אמבטיה חיצונית וחדר שינה בקומה השנייה. למעלה ביתן הבריכה והבריכה. באמצע נמצא הבנין המרכזי, שבו שתי קומות. בראשונה מטבח, פינת אוכל, סלון, פינת טלוויזיה ואמבטיה פתוחה, ובשנייה חדר השינה של ההורים ואגף הילדים, שכולל חדר משחקים וחדר שינה. המבנה הקיצוני משמאל הוא ביתן האורחים.

הגינה על גג המבנה הראשון.

קירות בסגנון מקומי מסורתי ומדרגות לולייניות.

אחת הכניסות למבנה המגורים המרכזי עוברת דרך גן סלעים, שממשיך ו"נכנס" לתוך הבית.

כך זה נראה מבפנים: גבולות בין חוץ לפנים מטשטשים כשהסלעים הגדולים נכנסים ממש לתוך החלל המרכזי בבית.

תקרת עץ, מטבח מבטון וסלעים בתור רצפה. להיות בפנים, להרגיש בחוץ.

רצפת המטבח נוצקה מסביב לסלעים, ואפילו הכלב בצבע תואם. מסביב לכל החדרים בקומות התחתונות תעלות מים, למניעת כניסה של זוחלים וחרקים.

מול המטבח אי עבודה מעץ מאסיבי ולידו פינת האוכל. מבעד לדלתות הזכוכית הגדולות נראים העמודים שמקיפים אמבטיה פתוחה, לטבילה משותפת. משמאל לחלל הגרנדיוזי שלוש המדרגות שיורדות לסלון, ואלה שמובילות לקומה השנייה.

האמבט הגדול והפתוח מזכיר בתי מרחץ עתיקים, נוסח יוון ורומא.

הסלון מינימליסטי, באפור ולבן ניטראליים. במרכז מרבץ הודי צבעוני ומשני צדיו פסלי עץ מסורתיים. מימין מדרגות עולות לחדר השינה של ההורים. שימו לב כיצד רהיט העץ השחור והמדרגות משתלבים.

חדר השינה של ההורים מינימליסטי אך אתני מאוד ועשיר במרקמים. הצמחייה שבחוץ עושה את כל העבודה.

מצדו השני של חדר האוכל חדר טלוויזיה עם מרבץ וחלונות שצופים לאיזור הבריכה. על המיטה כריות עם רקמת קש בעבודה מסורתית של דרום אפריקה, ארץ מוצאה של בעלת הבית.