אחרי חופשה בת חמישה ימים בצפון, שבה נשמנו אוויר נקי אפילו יותר מאשר בבית החדש, אבל עקצו אותנו פחות יתושים, חזרנו הביתה. אמנם אנחנו כמעט שלושה שבועות כאן, אבל זה רק הקצה של הקצה של ההתחלה. התחלה נוספת מצפה לנו עכשיו, כשהילדים ילכו לבית ספר חדש. עד עכשיו היינו בחופשה, עכשיו מתחילים החיים, וכולי מייחלת לשגרה חדשה ומאורגנת שתגיע במהרה.
הנה מרבית ההספק עד כה: את גוף התאורה במטבח החלפנו וגם את זה שבסלון. עדיין נותרו כמה עבודות חוטים ושפכטל לא מסובכות, שלמי יש כוח אליהן. התקנתי גוף תאורה גם בחדר הרחצה של הילדים וקניתי וילון אמבטיה יפה ותואם לשטיח, ויש כבר תוכניות לעוד קצת צבעים ומגבות חדשות שיתאימו. שני ארונות פורקו ונבנו מחדש בקומה העליונה, אבל עדיין יש שם כעשרה ארגזים שמחכים למדפים שחסרים בארון (הוזמנו אצל נגר). בחדר הכביסה סדר כמעט מופתי, אלא שהמכונה רחבה בחמישה מילימטר מפתח המקלט, ועדיין לא מצאנו דרך להכניס אותה לשם. בראש רשימת המטלות נמצא המדיח שיש לחבר ואחריו וילונות שיש לתפור - הצצה לבדים בהמשך!
תאורה חדשה במטבח
תאורה חדשה בחדר הרחצה, עם וילון פסים צבעוני ודומיננטי
גוף תאורה אחד במקום 4 מנורות יורדות בסלון.. עדיין נותרה סתימת חורים
להזכירכם: האתגר נשאר להפוך בית שכור, על פניו חסר אופי מובהק אבל עם רצפה לא משהו (בלי להעליב את בעלי הבית והבחירות שלהם מלפני כמה עשורים, כן?) לחלל אישי שלי. אני עדיין לא יודעת איך בדיוק הייתי רוצה שהבית ייראה, אבל אני יודעת שאני רוצה להסתיר או להחליש את השפעתה של הרצפה, למשל, להכניס צבע, ויותר מכל להכניס איזו קוהרנטיות, אחידות סגנונית מסוימת לחלל הענק. בינתיים פזורים בו חפצינו הרבים לצד רהיטים שהתאימו יותר לדירה הקודמת. דווקא כאן האופי שלהם לא מותיר רושם מיוחד. בדירה הקודמת, יחד עם ה"דלא ניידי" שלה, כלומר הרצפה, הדלתות והמבנה הכללי, הריהוט שלי נראה מחובר יותר להקשר מסוים, וחלקו כמובן נבחר על פיה.
והנה הרהיטים שלי כאן קצת הולכים לאיבוד. חלקם באמת קטן מדי לחלל הגדול (כסאות האוכל הדקים מהעץ, למשל, ממש לא מותירים רושם על פינת האוכל הגדולה ואני שוקלת לקנות חדשים) ואת חלקם אפילו לא החלטתי היכן אמקם.
אז גם לי חדש התהליך הזה, ולכן אנסה לעשות לעצמי סדר. ועל הדרך, שוב, גם אתם תרוויחו כמה טיפים על איך ניגשים לארגן חלל.
1. זרימת החיים בבית
כשמחליטים למקם רהיטים בחדר או בחלל צריך לעשות זאת לא רק על פי מה שנראה טוב.. חשוב לדעת איך מתנהלים החיים בבית, איך "זורמת התנועה" (כמה מונחים מגלגלצ הלכו איתי לעיצוב פנים, מה לעשות). אנחנו לא חיים פה מספיק זמן כדי להכיר הרגלי חיים, וכמה בעיות טכניות מונעות מאיתנו לארגן דברים באופן הרצוי (התרגלנו מחדש לשטוף כלים ובינתיים עושים כביסה בחצר..), ואני מרגישה שאולי כדאי לחכות קצת, לראות איך דברים זזים לפני שאני ממקמת את מה שלא יזוז. הרבה סידורים פה חדשים לנו (חדר ארונות, חדרי רחצה נפרדים לילדים ולנו) ומוטב לקחת זמן להכיר את אורחות החיים החדשות לפני שתוקעים מסמר מעל רהיט שאחר כך יזוז.
שידה מהממת שתרמה לנו ליאת, עם שרטוט הכיור התלוי שיותקן עליה. ותודה לאורן על הג'יגסו
השידה עם הכיור עליה. עכשיו משמיקמנו את הרהיט המרכזי בחדר, אפשר להמשיך
רובנו לא זוכים להכיר את החלל שבו נגור לפני שאנחנו משפצים אותו: היכן יש שמש בבוקר, או רעש בלילה, איפה חם או קר, וכמה ניג'וס זה לגשת לקצה הסלון כדי לכבות את האור בכניסה. לרוב אנחנו נדרשים לארגן חלל שקיים רק על נייר, וחיים שקיימים בעיקר בדמיון, כשבונים בית או דירה חדשה. אז צריך להיעזר בנִיסיון של מעצבת או אדריכלית, או לנסות להסיק מן העבר על העתיד. בכל מקרה, מה שצריך לדמיין הוא לא איך הבית ייראה, אלא איך יזרמו בו החיים. כי בית יכול להיות יפה עד מחר, אבל אם בכל פעם שאגש להוציא מזלג מהמגירה אחטוף מכה מהפינה של האי, זה לא יהיה נחמד במיוחד.
גם בבית שקיים רק על הנייר אפשר לשאול: מה יהיה ה"כביש הראשי" של הבית? מי יילך מהיכן לאן? מה יהיה הרהיט הראשון שיקבל את פני כשאני רוצה להניח את התיק/ דואר/ מפתחות? היכן אשים את השקיות מהשוק? היכן יכינו ילדי שיעורים? כמה נוח יהיה לי לבחור בגדים מול הארון/שידה/מדפים האלו? באיזה גובה הייתי רוצה למקם את הצלחות? למי הייתי רוצה לאפשר גישה לחפצים בארון הזה?
אלה שאלות שיכולות לעזור במיקום הרהיטים ובהחלטה על מיקום החפצים. עד שלא תהיינה לי תשובות לשאלות כאלו, לא אדע היכן למקם את הרהיטים שלי. בינתיים את הכל הנחתי במקום הראשון שעלה על דעתי או שהיה זמין והגיוני, ורק כשאתפנה לזה שוב אשקול מחדש מיקום של צלחות במטבח או בגדים בארון. אחרי שהרהיטים ממוקמים במקומות נוחים וטובים, אפשר להמשיך לדברים כמו סגנון, צבע, תאורה ו"קישוטים" על הקירות, שמיקומם קשור, בהרבה מקרים, לרהיטים.
2. הולכת עם מה שיש
בשלב המבלבל הזה באה המציאות ומצילה אותנו. אותי לפחות. אילו יכולתי לשאול את עצמי איזה רהיט אני צריכה היכן ואז לרוץ לקנות אותו, זה היה ממש יופי. אבל התקציב לשיפוצים האלה בכל זאת מוגבל. שלא כמו אנשים רבים שנתקלתי בהם בשנים האחרונות (חלק מהם קוראי הבלוג שלי), העובדה שזה בית שכור לא תמנע ממני להשקיע בו -- זמן, עבודה או כסף. בעיני, החיים בחלל שמבטא את האישיות שלי והולם אותה, חיים בין צבעים שמשמחים אותי ובין תמונות שגורמות לי להרגיש בבית, בהחלט שווים את כל השלושה האלו. אבל החיים כאן יקרים מספיק ואין לי כוונה או יכולת לקנות או להזמין רהיטים במיוחד. חיפשתי ומצאתי ביד2 כמה פריטים שהיו חסרים לי ובימים הקרובים אאסוף אותם: מדפים דקים לקיר חדר הילדים, ושידת מגירות שתמוקם כנראה בחדר השינה (מטריף אותי שלא נמצא עדיין מקום לאיפור שלי, שהיה מסודר כל כך יפה במגירה משלו).
קנייה באתרי יד שנייה היא אפשרות אחת, אבל שווה לפתוח עיניים ואוזניים ולנצל הזדמנויות: רהיטים שמוצאים ברחוב שאפשר לצבוע או לשפץ, חברים שמוכרים או מוסרים דברים ישנים שלהם. את המדפים אולי אצבע, ואת רגלי השידה בא לי לנסות לטבול. בינתיים אספתי כמה שידות מגירה בניסיון למצוא תחליף למגירות שולחן הכתיבה שלנו שנשארו בדירה, ומאחר שאינן מתאימות אמצא להן שימוש אחר.
ארגון פנימי שכל בני הבית התרגלו אליו, ואין סיבה לשנותו. מגירת שולחן הכתיבה
הערה קטנה אבל חשובה בהקשר הזה: ב"ללכת על מה שיש" אני באמת מתכוונת להוציא את המירב ממה שיש לנו, פיזית. אבל דווקא חשוב במעבר להיפטר מהרגלים ישנים, שחלקם נוצרו מכורח נסיבות. לא פעם יצא לי להיתקל בבקשות לא הגיוניות של לקוחות שרצו לשחזר עיוות מסוים שאליו הם התרגלו, גם אם אין בו שום הגיון. אם גם אתם התרגלתם לקפל כביסה ליד הכיריים רק כי שם היה המייבש, או לחמם את הפיצה במרפסת כי רק שם היה מקום לטוסטר אובן -- עשו טובה: שחררו. מעבר הוא הזדמנות לשינוי. מצד שני, יש הרגלים שאפשר להיאחז בהם בעקשנות: את הסידור הפנימי של מגירות שולחן הכתיבה אני לא מוכנה להחליף, ואני מדמיינת את הרמת הגבות כשאני שואלת אנשים שמוכרים מגירות יד שנייה "מה המידה הפנימית של המגירה?"
3. מתחילה מהצבע
אחרי שמיקמנו את הרהיטים בצורה שמאפשרת תנועה מתאימה לחלל ולייעוד שלו, מה שיעזור לנו להתמקד (וגם לחברים שלנו לקנות לנו מתנות מתאימות!) זה לבחור סגנון וסולם צבעים. את זה כדאי לעשות אחרי שיטוט מקדים בלוחות השראה ובאתרים או מגזינים לעיצוב. הסגנון לא חייב להיות משהו של מלה אחת (כפרי!) וגם סולם הצבעים בנוי לא רק על צבע אחד (שמנת?). אבל כדאי להתחיל מכמה "עוגנים". חפצים, אפילו הקטנים ביותר ולכאורה לא קשורים, שיעזרו לנו לצעוד את הצעדים הראשונים לכיוון של החלטה. זה יכול להיות ספל קפה אהוב, פוסטר שמצא חן בעינינו, אפילו אווירה של סרט. אפשר לבחורצבע מסוים ולהתחיל ממנו, או לחפש סולם שלם שמדבר אלינו. אתרים רבים עושים זאת בהתבסס על תמונה, צילום או חפץ. חכם להשתמש בו כנקודת מוצא, אבל אחרי שבוחרים בו חשוב עוד יותר לשכוח ממנו ולהביט רק בצבעים:
מתוך Design_Seeds. חשוב דווקא להתעלם מהתמונה
הנה, כדוגמה, חדר השינה העתידי שלנו. הקודם נשלט על ידי קיר טפט ורוד עז, אליו הותאמו עם השנים כמה פריטים כדוגמת מצעים, תמונות, כריות ועוד. הטפט היה שם עוד לפני המיטה והיה דומיננטי מאד: חייתי בחדר שינה ורוד. אבל אחרי המעבר היה ברור ששאר הפריטים בחדר כולם בגווני אפור ולבן. למעשה הוורוד היחיד שנותר הן הכריות, שהעברתי לסלון בהברקה של גיסתי (סנדלר יחף טוב לו יועצים מבחוץ!) שאמרה שחסר צבע בסלון ושאולי וורוד יוסיף. הוספתי לרשימה למצוא וילון לסלון שמשלב ורוד וחום. אם אחליף את הכריות והוילון וגוון הקיר - כל חדר השינה יהיה חדש!
בשלב בחירת הצבעים אני מאמינה במהירות: פשוט לכו על מה שאתם אוהבים במבט ראשון, ונסו להתעלם מהקולות של ה-כאילו הגיון ששואלים "ומה אם זה יימאס עלי?". כמו שכבר אמרתי מזמן: גם לבן נמאס, וצבע הוא רק צבע. חודשים רבים ואולי יותר אני מאד אוהבת את הסקאלות הטורקיזיות-צהובות שאני רואה במקומות רבים, וממש לא אכפת לי שמדובר בטרנד לוהט בכל מקום. כן, גם אניחלק מטרנד, אז מה. החלטתי שאלו יהיו הצבעים ויצאתי לחפש וילונות.
צהוב וטורקיז. באנגלית קוראים לו TEAL
כמו שכבר כתבתי, האלמנט הדומיננטי ביותר בחדר הוא החלונות. אני מוקפת שם בארבעה פתחים ענקיים, שחייבים במוקדם או במאוחר להיות מכוסים במשהו. מה שזה לא יהיה, זה יהיה תקוע לי מול הפרצוף, ולכן נראה היה לי מתאים להתחיל שם, מה גם שאני אוהבת לשאוב השראה מטקסטיל. שיטוט בחנות בדים או באתרים של בדים מקצר לי את התהליך: מישהו אחר כבר בחר בשבילי סקאלה של צבעים ודוגמאות, וכל שעלי לעשות הוא למצוא את זה שמדבר אלי. היום רוב הבדים מגיעים בסדרות (לעתים עם טפט תואם) שיכולות לעשות את כל העבודה. בחנות שאליה הלכתי היה בערך בד אחד עם צהוב והוא מצא חן בעיני מיד, ואחרי כמה שעות על הרגליים הצלחתי לבחור בד שיתאים לו, אבל לא מדי. כשחזרתי הביתה התאמתי להם כמה צבעים מהמניפה:
הבדים לוילונות וסקלת צבעים עקרונית לחדר השינה
במקומות רבים אפשר לקחת הביתה דוגמאות קטנות של צבעים. כשאתם בוחרים צבע שימו לב לבדוק אותו בכמה מקומות בחדר, בכמה מצבי תאורה, ולשים אותם ליד דף לבן. במניפות הצבעים הכל נראה יפה ליד הגוונים הדומים. חשוב למקם את הצבע מחוץ לקונטקסט הזה ובתוך הקונטקסט החדש שלו כדי לדעת אם הוא "עובד". כמובן שגם אז הכי שווה לנסות על חלק מהקיר, וככל שעובר הזמן אני לומדת שאין טוב ממראה עיניים. אם אפשר -- קנו כמות קטנה וצבעו במקום מסוים או על גבי לוח, ורק אז לכו על הכל. אמנם גם כאן נדרש דמיון, כי אין דין מטר רבוע כדין קיר שלם, אבל איש אינו חסין מטעויות, ומטר רבוע קל וזול יותר לתקן.
זה שיש לי עכשיו סקאלת צבעים עדיין לא אומר שאני סגורה על איך להשתמש בה, וכמו בתחומים רבים אחרים -- העיקר הוא המינון. כאן יבוא האופי שלכם לידי ביטוי, וגם הרצון שלכם מהחדר. בבקשה אל תשאלו אותי איזה צבע מתאים ל.. ואל תבקשו ממני למצוא לכם נוסחאות. זה כל כך משתנה ויחסי. נראה לי שבחדר הזה האפורים יהיו המיטה ומעט פריטים כמו מסגרות, הכחול-טורקיז-אפרפר יהיה קיר או שניים, ובצהוב יהיו לי כרית אחת ואולי מסגרת של מראה. כמובן מלבד האזכורים של כל אלו בבדים של הווילונות. מינונים שונים של הסולם הזה, כמו כל אחד, יתנו תוצאות שונות לחלוטין. בכל מקרה בחדר שינה, בעיקר כזה שאין בו ארון קיר, לא אכפת לי ללכת על צבעים כהים יחסית הפעם, נראה איך זה יתקבל.
בכלל, השילוב הזה כל כך אופנתי עכשיו שמצאתי אינספור פריטים (חלקם לא בהישג ידי) שמתאימים בול, אולי אפילו יותר מידי, למראה העתידי של החדר. ראו למשל את שני הפוסטרים המלבבים האלו שמצאתי באטסי:
מארוחת בוקר בטיפניז לחופשה ברומא. הצבע משתנה, הכוכבת לא. כרזה של קלאודיה וארוזו
מישהו אמר צהוב וטורקיז? עוד כרזה מקסימה לסרט מקסים של קלאודיה וארוזו
אני מאוד מקווה שיהיה לי זמן בשבוע הבא ללכת אל תופרת הווילונות, ברגע שאחליט איזה סוג תליה יהיה להם (שגם ייראה טוב וגם יזוז בקלות, אחרת מה עשינו?) כי מדגדג לי כבר באצבעות להחזיק מברשת או גלגלת ולהתחיל לעבוד.
התחלתי גם לחפש השראות לחדר הילדים וזוג גלילי טפט עושים ברגעים אלו את דרכם מאנגליה אל סניף הדואר המקומי, שבקרוב יתרגל למשלוחים המוזרים שלי. על כך בשבוע הבא. את הרעיונות וההשראות לחדרי הבית השונים אני אוספת בינתיים בלוח פינטרסט המוקדש לעיצוב הבית החדש.
על השולחן, לסיום
אהבתי מאוד את התגובות לפוסט הקודם שלי על שולחן הכתיבה, ואת הדיונים שהחלו שם. ממליצה לכם להקדיש שתי דקות, להיכנס ולהירשם לאקסנט, כדי שתופיעו בכל פעם באותו שם. קוראים רבים נוספו לרשימת התפוצה של הבלוג, ומשמח אותי לדעת שיש מי שעוקב ומחכה לפוסטים שלי. זה בהחלט מדרבן ועוזר לי להתקדם!
עד הפוסט הבא,
רונית
