בלי אדום בבקשה: משחקייה במחלקה האונקולוגית

האתגר שהוצב למעצבת רהיטי הילדים שרית שני חי לא היה פשוט: לעצב לילדים החולים מקום מפלט, אך כזה שאפשר לנוע בו עם אינפוזיה צמודה. לתת מענה לפעוטות וגם למתבגרים. להימנע מאדום - צבע התרופה הכימית. היום, מספרים במחלקה, הילדים מתעקשים לקבל טיפול במשחקייה

שרון היבש

|

16.04.12 04:25

שרית שני חי דנה איכילוב
שרית שני חי דנה איכילוב (המשחקייה במחלקה המטו-אונקולוגית בביה''ח ''דנה'' בתל אביב. משולש שבמרכזו פינת ישיבה עגולה ורכה במיוחד, ובית משחקים מעץ)
שרית שני חי דנה איכילוב
שרית שני חי דנה איכילוב (צלע אחת של המשולש מיועדת לפעוטות, עם פינות שמעודדות משחק סוציו-דרמטי, כמו מטבח ומרפאה. מפלט מהמחלה, ולו לרגע)
שרית שני חי דנה איכילוב
שרית שני חי דנה איכילוב (בית העץ מסתיר שני עמודים תומכים. מאחוריו חבויה פינת טלוויזיה, שלא מפריעה לשאר השוהים בחלל)
שרית שני חי דנה איכילוב
שרית שני חי דנה איכילוב (חלק אחר של המשחקייה מיועד לילדים בוגרים יותר, עם אזור יצירה ועמדות מחשב)
שרית שני חי דנה איכילוב
שרית שני חי דנה איכילוב (נבחרו צבעים רגועים כמו עץ טבעי, תכלת וצהוב. המעצבת התבקשה לא להשתמש באדום - צבע התרופה הכימית)
 

קירות ירקרקים ומסדרונות מדכאים: זו התמונה שעולה בדמיון כשחושבים על בתי חולים. אך המודעות הגוברת להשפעה שיש לאסתטיקה ולעיצוב עלינו מובילה שינוי גם כאן – בתי החולים החלו להשקיע יותר תשומת לב ומשאבים במראה החללים. על עיצוב מחלקת הילדים ב"קפלן" כתבנו כאן. בבית החולים "דנה" בתל אביב ביקשו ממעצבת רהיטי הילדים המוערכת שרית שני חי לעצב את המשחקייה החדשה לילדים חולי סרטן, במחלקה המטו-אונקולוגית.

 

שני חי מאמינה שסביבת ההחלמה היא חלק מתהליך ההבראה. "תפקיד המשחקייה הוא לחזק את הצד הבריא של הילדים", היא אומרת. "לכן בחרתי לפנות לחושים של הילדים כקו מנחה". היא קיבלה לידיה חלל בן מאה מ"ר, בו התבקשה לתת מענה לקבוצות גיל שונות – מפעוטות ועד מתבגרים בני 18 – וגם לבני המשפחה המלווים אותם וממתינים במשחקייה לתום הטיפול.

 

באדיבות שרית שני חי
שרית שני חי דנה איכילוב (באדיבות שרית שני חי )

 

את המשחקייה תיכננה כמשולש שווה צלעות: האחת מיועדת לילדים קטנים, השנייה למתבגרים והשלישית משמשת כמטבחון. המבט הראשון של הנכנס בדלת פוגש בית משחקים מעץ, שמסתיר שני עמודים תומכים של הבניין. בחזיתו חלונות ודלת שמזמינה להיכנס ולשחק. שני חי התבקשה למקם את מסך הטלוויזיה בפינה מוצנעת ושקטה, כך שלא יפריע ללומדים. הטלוויזיה נתלתה בצידו האחורי של הבית, מול פינת ישיבה ירוקה בצורת ר', כך שבקודקוד המשולש נוצרה פינת טלוויזיה חבויה.

  

צילום: עמית גרון
שרית שני חי דנה איכילוב (צילום: עמית גרון)

 

החלק המוקדש לפעוטות כולל פינות שמעודדות משחק סוציו-דרמטי, כמו מטבח, מרפאה ופינת בובות. על הספרייה הוטבעו מוטיבים מגולפים של כלי תחבורה. הצלע המיועדת לילדים גדולים יותר כוללת אזור יצירה ועמדות מחשב ממוספרות. בבסיס המשולש מוקם מטבחון לנוחיות המשפחות, שעל דלתותיו הוטבעו איורים בקו המוכר של שני חי.

 

צילום: עמית גרון
שרית שני חי דנה איכילוב (צילום: עמית גרון)

 

במרכז החלל כורסאות רכות ומרופדות, כך שייקלו ככל האפשר על תחושת החולים. הן מסודרות במעגל סביב שולחן עגול, אך אפשר לפרק אותו בקלות בהתאם לצורך. את אווירת גן הילדים משלימים אלמנטים דקורטיביים ומשחקים הפזורים בחלל, והאיורים הנאיביים המוטבעים ברהיטים, שביניהם בולטים פרצופים עגולים מחייכים.

  

צילום: עמית גרון
שרית שני חי דנה איכילוב (צילום: עמית גרון)

 

העבודה במחלקה לא היתה קלה, מעידה שני חי. "עיצבנו את החלל כמקום אקס-טריטוריאלי למחלקה, שישמש מפלט ויאפשר לחולים הקטנים לשכוח, ולו לרגע, את מחלתם. עכשיו, כשאני שומעת שילדים מתעקשים לקבל טיפול בתוך המשחקייה – זו תחושת סיפוק אדירה".

 

תהליך העיצוב כלל תצפיות בשגרת המחלקה ודיאלוג עם הצוות הרפואי לגבי הצרכים, כמו התניידות של החולים עם אינפוזיות. גם הצורך במקומות אחסון רבים וברהיטים רכים במיוחד השפיע על העיצוב. אפילו בחירת הצבעים מודעת: "אדום הוא הצבע של התרופה הכימית, והילדים מקשרים אותו עם בחילות", מסבירה צביה צחובוי, מנהלת המערך הסיעודי במחלקה. "לכן ביקשנו לא לכלול אותו בחלל". הרצפה חופתה בפי-וי-סי נעים ועמיד בצבע תכלת, רקע לסקלת הצבעים הרגועים שנבחרו – עץ טבעי, תכלת, צהוב וירוק.

 

>> מחלקת הילדים בקפלן עוצבה בהשראת ארבע העונות

>> ואיך נראה מרכז המרגוע לחולים שתיכנן באנגליה מעצב האופנה פול סמית? 

 

אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד