לא תמיד צריך קיר, ובטח שלא קיר נמוך, בשביל להגדיר חלל. מה עושים כשרוצים לתחום חלל אבל לא לחסום אותו? לאפשר תנועה של אוויר, של גלי קול, של אור? אני אוהבת חלוקות לא שגרתיות של חלל. אפשר להגדיר אותו באמצעים רבים - קורות, תאורה, ריהוט, צבע ועוד - אבל יש גם קירות שהם לא בדיוק קירות: הפרפורציה (חירור, ניקוב) מאפשרת לנו להגדיר חלל (להפריד בין חלל ציבורי לפרטי, למשל) בלי לסגור אותו לחלוטין. קבלו את האופציה המחוררת: סבכה, מָשְרבִּיה.
חזית מכון העולם הערבי בפריז, ז'אן נובל
מקור המשרביות באדריכלות האיסלאם, שלא איפשרה לנשים להסתובב במרחב הציבורי (הממ.. נשמע לי מוכר) וכך, בעזרת סבכות, מָשרבִּיות (חימר לרוב) שעיטרו את הבניינים הן יכלו להיות בפנים ולהסתכל החוצה מבלי שייראו. למתבונן מבחוץ נגלו עיטורים יפים, למתבוננת מבפנים נגלה העולם בלי הצורך להיחשף. ז'אן נובל עיצב את מכון העולם הערבי בפריז ב-1988 (אחד הפרויקטים הגדולים של הנשיא מיטראן) סביב האלמנט הזה, עם טוויסט מודרני: המשרביות בחזית הן למעשה מנגנון של צמצמי מתכת ממוחשבים, שנפתחים ונסגרים לפי כמות האור בחוץ.
הטכנולוגיה העכשווית איפשרה לאדריכלות ולעיצוב ליצור מחציות חתוכות כמעט בכל צורה ובכל חומר העולה בדמיון.
צילום: Jan Bitter
פרויקט יפהפה במיוחד הוא סניףבנק לבנקאות פרטית בציריך, שווייץ. העיצוב מבטל את החלוקה המסורתית בין לקוחות ועובדים, כל מסופי המחשבים מוסתרים בתוך הריהוט המעוצב, ומחיצות מחוררות בחלל הכניסה, כמו בחדרים, מפרידות באמצעות פורטרטים של דמויות מוכרות מהשכונה (מוכרות כנראה לאלו שיש להם חשבון פרטי בציריך, לא לי...)
צילום: Jan Bitter
צילום: Jan Bitter
את הבנק עיצב המשרד הבינתחומיNAU, שממוקם בציריך ומורכב מאדריכלים ומעצבים המנוסים בהפקות אירועים, בקולנוע ובתפאורה. הקירות המחוררים משתלבים גם עם התקרה האקוסטית ויוצרים חלל רציף ולא שגרתי, שנותן תחושה של חלל מסחרי כמו חנות יוקרה, לאו דווקא של סניף בנק.
המשרד ההולנדי i29 עיצבדירה פרטית בת 150 מ"ר באמסטרדם, למשפחה בת ארבע נפשות.
האלמנטים המרכזיים בחלל הציבורי הם מדרגות העץ וקיר המטבח, שארונותיו חתוכים בלייזר בדוגמה שמאפשרת לא רק הצצה אל קרביהם אלא פתיחה של הדלתות. הדוגמה, שמתקיימת על התפר בין צורות גיאומטריות מחושבות לצורות טבעיות אקראיות, הופכת בעצמה לקישוט ונותנת מקצב מעניין לקיר הלבן.
home 07 by i29 Architects
התבלינים הם על הקיר ממול. הצצה למשטח של המטבח דרך פתח לא שגרתי. i29 Architects
המשרד, בבעלות שני ארכיטקטים הולנדים, משלב בין אדריכלות ואדריכלות פנים, ובעיצוב המינימליסטי שלו החומרים זוכים לנוכחות חזקה במיוחד, בין אם זה עץ, קרמיקה או זכוכית.
הכסאות ממשיכים את הצורה. i29
עוד בהולנד: משרד האדריכלים 24H תיכנן בית מגורים שהאלמנט הבולט בו הוא חזית המרפסות. המעקה שואב לא רק את הצורה שלו מהטבע, אלא גם את דוגמת החורים כמבנה של עלים.
צילום: 24H
צילום: 24H
ומבט מהמרפסת החוצה. צילום: 24H
המשרד האוסטרלי SG (רחוב וגן) שמעצב מוצרי חוץ מגוונים עיצב את חלל העבודה שלו עם מחיצות שמאפשרות מעבר של אור, כשהם עושים שימוש בחומרים וטכניקות המשמשים אותם בייצור הספסלים שלהם.
מתכת מחוררת במשרד של SG
ובספסלים שהם מייצרים בפארק באיזור אגמי ספרינגפילד באוסטרליה
השימוש במתכת מחוררת גם מרתיע סקייטרים מלהשתמש במשטח להחלקה, מתברר.
הארכיטקטסטיבן הול עשה שימוש בקירות עם פרפורציה במחלקה לפילוסופיה בNYU. מה שנקרא חורים בהשכלה:
מאפשרים משחקים מעניינים של אור. צילום: Andy Ryan
צילום: Andy Ryan
צילום: Andy Ryan
את פרק האדריכלות נסיים בבית פרטי בבנגלור, הודו. בהודו מסגדים רבים ואלמנט המשרביות מוכר וזמין בכל עיר גדולה. בבית הזה הקיר המחורר מאפשר את הקשר החד-סטרי הזה בין פנים לחוץ.
משרד האדריכלים הפריזאי CUT מעצב דירות לא שגרתיות, והשתמש במחיצות זזות ומחוררות כדי לאפשר חלוקה ופתיחה של דירה שמתפקדת גם כסטודיו למחול.
צילום: David Foessel
הקיר, שמתחלק לשלושה חלקים וזז על גלגלים, מאפשר לדירה, בת 55 מ"ר, להיות פתוחה לחלוטין או מחולקת בשלל מצבים, לפי ראות עיניו של בעל הבית, רקדן וכוריאוגרף. המחיצה יכולה ליצור חדר מגורים, חדר שינה, ארון או ספרייה. הקיר קל מאוד, עשוי מסגרת עץ אורן מכוסה בפלטה של MDF, והחורים מצופים בצינורות PVC, ומאפשרים מעבר של אור, שיוצר אפקט של כוכבים.
החלוקות השונות המתאפשרות בבית בעזרת הקיר הזז. CUT Architects
ואם גם קירות שזזים עדיין מלחיצים אתכם כחלוקה קבועה מדי בחלל, הרי שיש שפע של מחיצות ופרגודים שיכולים לחלק חלל בצורה לא מחייבת, כזו שמאפשרת רצף של אוויר, אור וצליל, אבל מרמזת על חלוקה.
Moorhead and Moorhead
חברת מורהד ומורהד מניו יורק תיכננה פרגוד שכזה, מורכב מארבעה מבנים שניתנים להרכבה ופירוק, בהשראה של רשת הסוואה. אצל זיגי היו עשרה פרגודים ברמות הסתרה שונות.
הפרגוד/פומפיה של מונה חתום
חייבת שוב לפרגן לכותרת המבריקה של הפוסט הזה: "גם זו שיטה לסנן אורחים".
הנה עוד אפקט מקסים של מעבר אור דרך חורים בווילון החשכה בחדר ילדים (קשה לי להיגמל).
כמה פשוט ככה גאוני. Daydream
וילון מקרמה של האמנית סאלי אינגלנד משנה את היחסים בין משטח לחורים (כן, יש יותר חורים ממשטח אבל החציצה עדיין מתקיימת) ויכול לשמש גם הוא כמחיצה רעיונית בין חללים.
Sally England
המעצב ההולנדי טורד בונטייה מוכר בעיקר בזכות המנורה הגזורה שלו מנייר, אבל הוא גם יודע לחורר בד מיקרופייבר ולהפוך אותו למחיצה תלויה מקסימה ויעילה. עיצוב עבור "מורוסו".
Tord Boontje for Moroso
בארץ, בעיקר רוחמה שרון קידמה את אלמנט המשרביות (היא אפילו קנתה את הדומיין!), בהן אפשר לעשות שימוש בפנים וגם בחוץ. האדריכל רוני פליישר עשה שימוש במשרביות בעיצוב מקורי בדוגמת רימונים, בווילה בואדי ערה.
צילום: שי אפשטיין
השימוש במשרביות מתחיל בגדר, חוזר בצורת הרימונים גם בחלונות הבית וגם בפנים. עוד תמונות מהבית הזהבכתבההזו.
אז אחרי התחלה רגועה ומבטיחה, יצא שזה הפך לשבוע של סתימת חורים. ביום ראשון ושני מצאתי עצמי סותמת חורים בלו"ז שלי, חצאי שעות בין פגישה להקלטה, מנסה לתפור את היום בצורה יעילה. אתמול ביקרתי אצל רופאת השיניים שלי לסתימה (זה כואב רק בסוף, כשמשלמים) והבנתי איך הגעתי לנושא הזה. עכשיו ארוץ למצוא לכם שישה דברים מגניבים ליום ששי, ואסיים בברכת "אשר יצר" :"אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים".
