שמעתי פעם סיפור על איש שיצא לטיול תרמילים ארוך. את השעות הארוכות שמטיילים מבלים לבדם הוא בילה בקריאה. בכל פעם שסיים עמוד בספר, הוא תלש אותו וזרק. ככל שהתקדם בקריאה הפך הספר לקטן יותר, דק יותר וקל יותר, עד שנעלם לחלוטין - ואז מצא הבחור ספר חדש.
הסיפור הזה גורם בדרך כלל אי נוחות מסוימת, משתי סיבות: ראשית, בגלל ההשחתה המתמשכת של הספר. אבל האם לזרוק ספר דף אחרי דף זה בהכרח יותר גרוע מלזרוק את כולו בבת אחת עם תום הקריאה? שנית, בגלל חוסר היכולת לחזור אחורה בזמן הקריאה כדי לברר איזה פרט. יד על הלב, כמה פעמים חזרתם אחורה בזמן הקריאה כדי לברר משהו שקרה לפני מאה עמודים? תשאירו את היד שם - כמה מכם מוכנים לוותר מראש על האפשרות?
אחת מאמרות השפר של אמא שלי היא "בית מסודר הוא בית עם הרבה ארונות". קשה להתווכח עם חוכמת החיים הזו, במיוחד שלגבי רוב בני האדם לסדר את הבית משמעו להכניס (לדחוף) את כל החפצים הפזורים בבית לתוך ארונות, רבע שעה לפני שהאורחים מגיעים. כשדלתות הארון מתפקעות ופעולה הדחיפה הופכת לדחיסה, האינסטינקט הראשון הוא לחפש מקום בדירה בשביל עוד ארון, ומיד אחר כך לרוץ לרחוב הרצל, או לאיקאה. כי כולנו אוהבים בתים מסודרים, ובית מסודר הוא בית עם הרבה ארונות.
אני מקווה שתפסתי אתכם שנייה לפני הביקור ברחוב הרצל, מכיוון שאני רוצה להציע אסטרטגיה אחרת לחלוטין לפתרון מצוקת הנדל"ן שלכם. האסטרטגיה הזו קרויה "תזרקי אותו". זריקת חפצים כתרפיה לדירה הקטנה עובדת בשני מישורים – קודם כל אולי תוכלו לחסוך איזה ארון או שניים, וזה ממש חיסכון במקום. במישור השני, תפחיתו את העומס הוויזואלי של הדירה שלכם, מה שיגרום לה להיראות מרווחת יותר.
כמה ממה שאתם אוגרים אתם באמת, אבל באמת צריכים?
10 כללים לתרפיה באמצעות זריקת חפצים
אז איך עושים את זה? הרי אנחנו לחלוטין זקוקים לכל מה שיש לנו בבית! האמנם? להלן עשרה כללים פשוטים לזריקת חפצים. החזיקו את החפץ המיועד לזריקה ביד אחת, את הרשימה מודפסת ביד השנייה, והפעילו את הכללים (שמנוסחים בלשון רבים, אך מיועדים גם לאלו ביננו שייאלצו לעמוד בפני האתגר בדד):
1. קניות גחמה – כמה פעמים השתמשתם בחפץ, פעם אחת בלבד? לפני יותר משנה? מחירו פחות ממאה שקלים? ניתן להשיג אותו בארץ? – תזרקו אותו!
2. מתנות – האם המתנה נותרה באריזתה? קיבלתם אותה בחג הקודם או לפני כן? – תזרקו אותה!
3. דברים שסתם מונחים על מדף – זה חפץ נוי? האם אתם שונאים אותו? – תזרקו אותו!
4. אגרטלי פרחים/מזוודות/תנורי חימום – א. כמה כאלה יש לכם בבית? ב. בכמה (הכי הרבה) אתם משתמשים בו זמנית? אם תשובה א' גדולה יותר מב' – תזרקו את ההפרש!
5. בגדים – הבגד כבר לא במידה שלכם? – תזרקו אותו!
6. נעליים – הן קרועות או שחוקות באופן שגורם לכם לנעול אותן רק כשאתם צובעים את הבית? – תזרקו אותן! יש להרחיב את הכלל לכל דבר שבור או קרוע באופן שהופך אותו ללא שימושי.
7. כל דבר שקיבלתם בחינם ככחלק מקידום מכירות כלשהו – לזרוק ומיד!
8. ספרים – קראתם את הספר כבר? יש סיכוי שתקראו אותו שוב? אם לא – תזרקו (או תנו, פרטים בהמשך) אותו! ריבוי ספרים אולי גורם לכם להיראות יותר אינטליגנטיים, אבל לא באמת מעלה את רמת האינטליגנציה.
9. שאריות מהשיפוץ האחרון – קרמיקות רזרבה למקרה שיהיה פיצוץ בצינור, פחי צבע "בדיוק בגוון של הקיר", כלי עבודה שהשיפוצניק השאיר מאחוריו – אף אחד לא באמת עושה תיקוני צבע, רוב האנשים מאפשרים לדירה להידרדר לאיטה, ופעם בחמש שנים מזמינים צבע – תזרקו אותם! לגבי קרמיקות – לבנות סטנדרטיות – לזרוק ומיד! כאלו בגוונים מיוחדים – לשמור שישה אריחים ואת היתר – לזרוק!
10. ניירת - חשבונות חשמל, מים וטלפון של הדירה הקודמת שלכם; חשבונות של כרטיסי אשראי שכבר לא קיימים; סיכומי שיעורים מהאוניברסיטה; עיתונים בני יותר משלושה ימים; כל מה שהוא הדפסה של קובץ שקיים אצלכם במחשב וסיימתם לקרוא אותו – לגרוס/לזרוק/לשרוף, לפי נטיית לבכם.
כמו בדיאטה, אנשים נוטים להיכנס לפרויקט הזה עם תוכניות גדולות ופנטזיות על "משקל כבוד" ומידה 36. אבל אם תשאלו את רופא המשפחה שלכם הוא יגיד לכם בביטחון מדעי שירידה של 10% ממשקל גופכם בלבד תביא לכם מקסימום יתרונות רפואיים במינימום מאמץ. אז כמו בירידה במשקל, אחרי שזרקתם 10% בלבד מתכולת ביתכם, כבר תרגישו מרווחים יותר, ומן הסתם תחסכו קנייה של ארון חדש. ציפיות נמוכות ופרגון עצמי על כל שקית זבל מלאה בחפצים מיותרים שעזבה את ביתכם, שינוי איטי בהרגלי הצבירה והצריכה, ולאט לאט, תוך שנה שנתיים, עם מחויבות עמוקה לשינוי - הדירה הדחוסה שלכם תהפוך לאוורירית ואלגנטית, בלי להוציא שקל.
מיס מינימליסטית
פרנסין ג'יי הפכה את האסטרטגיה הזו לדרך חיים. יש לה בלוג בשם "מיס מינימליסטית", ושני ספרים שבאמצעותם היא מעודדת אנשים לחיות עם מעט ככל האפשר, כאלטרנטיבה לאורח החיים הצרכני. וכך היא מסבירה את עמדתה:
"לא מדובר רק בקירות לבנים ובחללים ריקים. לחיות כמינימליסטית פירושו להיפטר מכל הסחות הדעת אשר מונעות מאיתנו להעריך את חיינו באופן מלא ושלם. ככל שהבתים שלנו פחות עמוסים בדברים, והזמן שלנו פחות עמוס ברשימות של דברים לעשות, כך נוכל להקדיש יותר אנרגיה לדברים שחשובים לנו באמת. המטרה שלי היא לגלות את אותה נקודה חמקמקה של "בדיוק מספיק", כאשר יש לי בדיוק מה שאני צריכה, ולא דבר אחד מיותר. אני מאמינה כי מינימליזם הוא לא ריקנות לשם ריקנות – מינימליזם משמעותו לפנות מקום כדי שנוכל לנוע בחופשיות, לחשוב בבהירות, ולהיות פתוחים ליופי ולפלא של החיים".
חיים בדירה קטנה מחייבים מינימליזם מסוים. לא במובן של עיצוב גבוה, מתוחכם ויקר להחריד שמסתיר את הבלגן, אלא במובן של פחות בלגן בחיים. בקיצור, אם אתם חיים בדירה קטנה - תזרקו משהו.
סדר והפחתה של עומס ויזואלי תגרום לדירה שלכם להרגיש הרבה יותר מרווחת
וכמה המלצות לאתרים לטובת אלה שמתקשים לזרוק:
פרויקט אגורה – אתר לשיתוף חפצים: "חזון פרויקט אגורה שואף ליצור מצב בו תושבי ישראל מפיצים ביניהם את כל החפצים אשר הם אינם צריכים, אבל הם עדיין בעלי ערך וחבל לזרוק אותם. בדרך זו ייפתח בעבור כולנו מאגר חדש של שפע, אשר נמצא בידינו, אך עד היום לא היתה לנו גישה אליו".
חנויות יד שנייה של ויצ"ו - מקבלים תרומות של חפצים ובגדים.
תרומת ספרים – ארגון "עם הספר" אוסף ספרים שתורמים אנשים טובים ששמעו על היוזמה, ומעבירים אותם חינם אין כסף לספריות חדשות או קיימות במוסדות רחבי הארץ. בין היתר הקבוצה מספקת ספרים למעונות לנשים ונערות בסיכון, הוסטלים לשיקום אסירים, פנימיות לילדים ובני-נוער, בתי-ספר וגנים בעיירות פיתוח ושכונות מצוקה, מועדוניות וצהרונים, מרכזי קליטה, מרכזי תרבות של המגזר הבדואי, הדרוזי והערבי - וגם לבסיסים צבאיים. במקביל, הם גם עורכים פעילויות תומכות קריאה במקומות הללו.
עוד ארגון שניתן לתרום לו ספרים הוא "סיפור חוזר" , שהוקם ב-2008, על מנת לאפשר הזדמנות תעסוקתית לנפגעי נפש דרך שימוש חוזר בספרים. את הספרים הם אוספים בנקודות מסירה, ממיינים אותם ומציעים למכירה באתר האינטרנט, בחנות שלהם ברמת גן ובנקודות המכירה בבתי קפה, בגני ילדים, במספרות ובחדרי כושר, ב-20 ₪ בלבד.
אפשר גם להניח בצורה מכובדת ומסודרת ליד פח האשפה. מישהו שזקוק למה שאתם לא זקוקים לו כבר ייקח את זה.
- עדכון: מבדיקה לא כל כך מעמיקה (ותודה לקוראי הבלוג שהסבו את תשומת לבי) מתברר שהטלפון של עמותת ''עם הספר'' מנותק, הם לא מופיעים במדריך הטלפונים של בזק, וככל הנראה הם כבר לא פעילים. עם קוראי הבלוג הסליחה. ואם מישהו שקשור לעמותה הזאת במקרה קרא את הפוסט - קחו לתשומת לבכם - אתם חסרים לנו!
>> אריק בן שמחון מצטרף למהפכה נגד הצריכה