לפני כשנה הזדמן לנו לגור ולטייל באירופה לתקופה של כחצי שנה. בכל פעם מחדש, לפני יציאה לביקור בעיר אחרת ביבשת, מצאנו את עצמנו מאגדים מידע על המקומות, הבניינים ופרויקטי הבנייה הכי מעניינים שיכולנו למצוא. כאשר ביקרנו במבנים, שעד אותו רגע ראינו רק בין מדפי הספרייה, קרה שהתאכזבנו וקרה שהופתענו, ולרוב גילינו פנים חדשים במקומות שבכלל לא חשבנו עליהם.

חשבנו שכל מי שאוהב עיר וארכיטקטורה ישמח, ממש כמונו, להיחשף למקומות האלה ולא להחמיץ אותם. את כל המידע שאספנו, ואת התמונות (המון תמונות) שצילמנו, ריכזנו למדריך אדריכלי-עירוני משלנו, והרי הוא לפניכם כשאמסטרדם גאה לפתוח אותו.

הקליקו על המפה (או על לוגו גוגל למטה משמאל) כדי למצוא את כתובות הבניינים שבחרנו

איך עובדת שיטת הדירוג?

מכיוון שקשה להספיק הכל, ואולי גם לא באמת חייבים להספיק הכל, ניסינו לחשוב: האם כל מבנה מצדיק את המאמץ שכרוך בהגעה אליו? והאם אותו מבנה יעניין חובבי אדריכלות, או רק אדריכלים שזקוקים לראות אותו כחומר מקצועי של ממש. סולם הציונים מופיע בסוף כל פרק, בצורה של בניין מצויר. אין צורך לקחת אותו ברצינות יתרה, זו המלצה בלבד. באופן כללי, שווה לראות מה שמופיע כאן.
הכירו את מקרא הדירוגים:
  • "כמה מאמץ": הציון משקלל זמן הגעה ממרכז העיר ומידת העניין (או חוסר עניין) בדרך ליעד.
  • "כמה מומלץ": מידת העניין שמצאנו במקום כחובבי אדריכלות -- הכוונה בעיקר לעניין שנובע מהמקום עצמו, ולא מתוך היכרות קודמת או מזיכרונות משיעורי היסטוריה של אדריכלות.
  • "למי שלא אדריכל": מידת העניין שנמצא כאן מעבר לרמה האדריכלית. לכן, מקומות עם אווירה נעימה או מיוחדת, או יוצאי דופן, או כאלה שאדריכלות היא רק פן אחד במה שהופך אותם למיוחדים, יזכו בציון גבוה גם בקטגוריה הזו. מקום כמו וילה סבואה, לעומת זאת, יקבל כנראה ציון שלילי, גם אם הסקאלה היא רק בין 1 ל-10.

ועוד משהו

אנחנו לא מתחייבים לציין את בנייני החובה שמופיעים במדריכי הטיולים. להיפך, כנראה שנעדיף את אלה שלא נמצאים שם. באמסטרדם, למשל, אנחנו לא מתייחסים לרייקסמיוזיאום, לקונצרטחבאו, לאופרה ולארמון המלכה - כולם מבנים ותיקים ומפורסמים, שכנראה ראיתם גם בלעדינו. בקיצור, כמו שכתבנו קודם, אנחנו כאן בשביל ההפתעות שמרעננות את הטיול.

ברוכים הבאים לאמסטרדם

על אדן חלון של בית טורי במרכז העיר

אמסטרדם ממוקמת גבוה ברשימת הערים שיש בהן אדריכלות עכשווית מעניינת. אבל כמובן, לא רק פרויקטים עכשוויים אחראיים לעניין שלנו בה, אלא גם התכנון העירוני העתיק והמיוחד שלה, התעלות המלאכותיות וכמויות האופניים שאנחנו, כחיפאים, יכולים רק לדמיין.

העיר ההיסטורית

את האופי המיוחד של אמסטרדם יוצרים התכנון העירוני ומסורות הבנייה ההולנדיות. המרכז ההיסטורי כולל את העיר מימי הביניים, וההרחבה שלה במעגלים קונצנטריים מהמאה ה-17. מבין המאפיינים שמייחדים את העיר נמנים פני שטח שטוחים לחלוטין; תעלות מלאכותיות כחלק ממרבית הרחובות, עם עצים לאורכן (חלקן מולאו כדי לאפשר תנועה מוטורית בשנות החמישים); גשרים מעל התעלות שעולים ויורדים בתלילות (אך ללא מדרגות); מבנים טוריים בני כחמש קומות בעלי חזיתות צרות; והכל – המבנים, ריצוף הרחובות, הגשרים וקירות בתמך ברחובות – הכל מלבנים.

רחוב על תעלה. צפיפות גבוהה של כניסות, והאלמנטים החזרתיים של מבנים, חלונות, מדרגות כניסה, וגמלונים יוצרים מרחב ציבורי מוצלח גם ברחוב מגורים פשוט.

אחד האלמנטים החוזרים הוא קורה שבולטת מחלקו העליון של כל מבנה. המדרגות הפנימיות במבנים צרות מדי בשביל העברת רהיטים, והקורות מאפשרות הרמה שלהם לקומות העליונות באמצעות חבל.

חזיתות נוטות קדימה הן לא מראה נדיר במרכז העיר. מקומית סיפרה לנו שההטיה נועדה לקצר את מידת הבליטה של הקורה מהבניין, כי קורה בולטת מדי לא הייתה עומדת בעומס של רהיטים כבדים. נשמע כמו פתרון מעט עקום, אז לא לגמרי השתכנענו שזו הסיבה, אבל אין לנו הסבר טוב יותר.

הגשרים עולים בתלילות יחסית מעל התעלות כדי לאפשר מעבר של סירות, ומגוונים בכך את פני השטח

בניין מגורים רגיל, שמלמד על הכוח שיכול להיות לפשטות ולחזרתיות בידיים מיומנות

פיתוח פרברי צפוף בשנות ה-90

הנמל של אמסטרדם תיפקד בייעודו רק כ-100 שנים, ובשנות ה-90 של המאה הקודמת ייעודו שונה למגורים. שני חצאי האי המלאכותיים בורנאו וספורנבורג מכילים כ-2500 יחידות דיור, והגישה מהם אל העיר היא בכיוון אחד בלבד. תוכנית המתאר נעשתה במשרד WEST 8 - אדריכלי נוף הולנדים, שעליה כבר כתבו כאן לא מזמן- ואליה נוצקו מאוחר יותר התוכניות המפורטות של כ-30 אדריכלים אחרים.

האזור כולל שני טיפוסי בינוי: מאות בתים טוריים חד משפחתיים בני 3 קומות לפי התבנית הטיפוסית למרבית אמסטרדם, ושלושה בתי דירות גדולים, בהשראת הבינוי ב-KNSM island הסמוך (שפותח בתחילת שנות התשעים), שמכונים בפי המתכננים "לוויתנים". כדי להתמודד עם הדרישה לצפיפות גבוהה ביחידות צמודות קרקע נבנו מבנים טוריים על מגרשים צרים ועמוקים. בבתים אלו, מקטע טיפוסי כולל רצף של בין 10ל-20 מבנים זהים בבנייה קבלנית. על אף האיכות האדריכלית של חלק מהבתים, יש לחזרתיות אפקט משמים למדי. למרבה המזל החזרתיות נשברת חלקית על ידי רחובות ניצבים אלכסוניים שחייבו את המתכננים לטיפול שונה בקצוות, ועל ידי החזיתות הצרות שמאפשרות לדחוס עשרה מבנים לקטע רחוב של חמישים מטרים בלבד.

התוכנית באזור מחייבת הכלת החניה של הבית בתוך המגרש. יש לכך יתרונות ברורים: ללא הצורך במספר גדול של חניות לאורך המדרכות ניתן לחסוך חלק מרוחב הרחוב, נמנע הרעש הוויזואלי שיוצרות המון מכוניות חונות, וניתן לעצב את הרחוב כך שייתפס כאלמנט אחד ללא הפרדה קשה לכביש ולמדרכות. עם זה, שער הכניסה לחניה תופס יותר ממחצית רוחב המבנה בבתים הצרים, מה שיוצר פרופורציות משונות. בנוסף, כיוון שהשכונה כוללת רק מגורים והרחובות כמעט ריקים במשך שעות היום, ייתכן שיותר חניה ברחוב יכולה דווקא לתרום בהפחתת תחושת הריקנות.

חלק בפרויקט, בן כ-60 בתים, כולל בתים טוריים על חלקות באותן מידות כמו בשאר הפרויקט, אך בבנייה עצמית. חלק זה קטן, אך הוא זה שהקנה לפרויקט את תהילתו והוא גם הפוטוגני ביותר. מעבר לכך שלכל מבנה תכנון שונה, הבתים כאן נהנים מחזית עם יציאה ישירה למים בנוסף לחזית הרחוב. לחזית זו גובה של קומה נוספת, מכיוון שפני המים נמוכים בכקומה ממפלס הרחובות, כך שחלק מהבתים מפנים למים ארבע קומות. השילוב של חזיתות שונות מאוד, יחד עם מסגרת אחידה של מגבלות גובה (ומידות רוחב דומות), יוצר ללא ספק אפקט מעניין, אבל כאן הדעות שלנו חלוקות: האם המגוון הזה הוא גם חי ויפה, או שהחוסר במרכיבים חוזרים (כמו זה שקיים בעיר ההיסטורית) מונע יצירה של שלם משמעותי.

ה"לווייתנים"

הלווייתנים תוכננו כאמור בהשראת מבני הענק באי הסמוך, ובעיקר בהשראת מבנה של האדריכל הגרמני Hans Kollhoff, מבנה שנחשב משום מה ליצירת מופת אדריכלית. המעניין בשלושת המבנים הוא אחד שאכן מזכיר לווייתן מצופה טיטניום – ותופס בלוק שלם. הוא מגיע בחלקיו הגבוהים לגובה של 12 קומות, ומכיל דירות בנות שתי קומות שהגישה אליהן ממסדרונות פתוחים.

בין שני חצאי האיים מתוכננים שני גשרים במפתח של 90 מטרים. המערבי מיועד להולכי רגל ולאופניים והמזרחי להולכי רגל בלבד. גשרים אלו נדרשו לאפשר מרווח גובה לכלי-השיט שעוברים למעגנות בפרויקט, והמתכננים במשרד 8WEST השתמשו באילוץ הזה כדי לייצר צורות מתפתלות שתורמות לאישיות של האזור.


כמה מאמץ: 4

כמה מומלץ: 10

ולמי שלא אדריכל? 5


Silodam

בקצה אחר של אמסטרדם (במערב העיר) אפשר למצוא פיתוח מאותה תקופה, אך שונה בתכלית. המפורסם שבבניינים הוא ה-Silodam שתיכנן משרד MVRDV. הוא ממוקם בקצה (בקצה המזח ובקצה העיר, וכבר כמעט מתייאשים עד שמגיעים), ובדרך אליו לאורך המזח יש מבני מגורים מעניינים ומעוצבים להפליא, אבל כשמגיעים אליו, אי-אפשר שלא להתפעל, ולו רק מההיענות לאתגר ההנדסי והעיצובי כאחד.

אז מה כל כך מוצלח פה?

יש כאן 157 יחידות מגורים ומעט משרדים. גולת הכותרת היא מרפסת שמשקיפה לים. האתגר של בנייה על המים היה זהה גם במבנה השכן, רק שכאן עשו מזה אמנות, ולא רק על ידי חשיפת העמודים אלא גם באמצעות דרך-הגישה לדירות, שמרחפת עם גשר מדרגות מעל המים. מוצלח מאוד. אולי פרט לסקאלת הצבעים הקצת אנמית, שמנסה להתחקות אחרי מכולות בנמל...

כמה מאמץ: 6

כמה מומלץ: 10

ולמי שלא אדריכל? 4

בנייה פרברית עכשווית ב-Westelijke Eilanden

ניתן להתרשם מהאזור בדרך ל-Silodam. הפיתוח החדש מרוכז כולו באי המזרחי ביותר.

קומפלקסי מגורים יוקרתיים עם מבנים גבוהים ובינוניים. באזור ארבעה פרויקטים שונים, כל אחד בבלוק עירוני אחד. ניכר שהושקע מאמץ משמעותי לייצר בידול בתוך כל פרויקט, וגם פיתוח הנוף בחצרות הפנימיות ראוי לציון. אין כאן חדשנות יוצאת דופן (לפחות לא יחסית להולנד), אלא מבנים מתוכננים היטב, עם מחשבה על חומרים ופרטים.

כמה מאמץ: 3

כמה מומלץ: 7

ולמי שלא אדריכל? 4

שכונת מגורים של הנריק ברלח

אבי האדריכלות המודרנית בהולנדאחראי לתכנון שכונת מגורים שקטה בדרום אמסטרדם. השכונה מורכבת מבלוקים עירוניים עם חצרות פנימיות, בדומה לחלקים הישנים יותר של העיר, אך בשונה מהם כל בלוק היקפי כזה הוא מבנה יחיד עם הרבה כניסות והחצר הפנימית משותפת. זו השכונה הראשונה בבירת הולנד עם מבנה עירוני כזה, והיא גם האחרונה ששמרה על רמה אדריכלית סבירה על אף מבני הענק החזרתיים.

כמה מאמץ: 2

כמה מומלץ: 7

ולמי שלא אדריכל? 3

מה עוד לראות? בפינה לשיפוטכם:

בית הכנסת הפורטוגזי והמוזיאון היהודי

חניית אופניים ליד תחנת הרכבת המרכזית

קפה ליד האוניברסיטה

ולקינוח: מרכז העיר אלמיירה

אלמיירה עצמה מרוחקת פחות משעה נסיעה מאמסטרדם. היא תוכננה בשנות ה-70 ולמרכז העיר, שם ביקרנו, הוכנה תוכנית אב על-ידי רם קולהאס. המרכז הוא בעיקר מסחרי אך מכיל גם מגורים, בארגון מעט יוצא דופן. בנוסף יש שם מספר מבני ציבור מעניינים ששווים ביקור, כמו זה של SANAA היפאנים לא רחוק מהספרייה.

קומת מסחר עם בתים

לספרייה המרכזית של אלמיירה נבנה מבנה מרענן ונעים. הקומה הראשית שלה עולה בהדרגה ב"טרסות".

בקרבת המרכז נמצא החוף. שם ממוקם גם בית ספר לאמנויות שתיכננו Sanaa. המבנה התפרסם בזמנו לא מעט, אבל לטעמנו הוא לא מעניין או מוצלח במיוחד, אולי למעט הפתיחות שלו. עדיין, שווה ללכת כמה דקות ממרכז העיר לחוף, ולו לשם הקונטרסט.

כמה מאמץ: 8

כמה מומלץ: 10

ולמי שלא אדריכל? 2