היום כמעט כולם מכירים את מתחם התחנה העותמנית בנוה צדק
מתחם שעבר שיפוץ מדהים ודקדקני ברמה הכי גבוהה שניתן לדמיין והפך לאחת מפינות החמד היותר מיוחדות של העיר.
פחות מכירים את ההיסטוריה
של המקום
פחות עוד יותר זכו לראות את המתחם בגילגולו הקודם, לפני תחילת עבודות השיקום.
התמזל מזלי והזדמן לי להיות במקום עוד בשלב התכנון ולהכיר מבפנים את מבני המתחם כמעט
כמו שהיו במקור.
זוכרים את דאג וטוני ממנהרת הזמן? (אם אתם מתחת לגיל 35 עזבו...) אני מניח שהרגשתי כמותם באותו הביקור, כמו קפיצה להיסטוריה.
הסתובבתי בין המבנים המתפוררים כסהרורי ולמזלי היתה איתי המצלמה.
בפוסט הזה אני אתמקד בנדבך אחד מתוך רבים ומיוחדים הקיימים במקום - החלונות.
אז הנה מבט דרך החלונות אל ההיסטוריה:
אחד מחלונות תחנת הרכבת
התחנה נפתחה בשנת 1892 והיתה חלק מהקו לירושלים. ארכיטקטורת המבנה הושפעה מהסגנון האירופאי של המאה ה-19.
חלון התחנה מבפנים לכיוון צפון
חלון דרומי בקומת הקרקע של וילה וילנד
הוגו וילנד הטמפלרי הגיע לא"י בשנת 1900 ובנה בצמוד לתחנת הרכבת את ביתו ואת מפעל מוצרי הבטון שלו.
חלון הקומה השנייה בוילה וילנד - משקיף על טרמינל הסחורות
הקומה השנייה התווספה ב 1906 ושירתה את 12 הנפשות של משפחת וילנד
שוב הקומה השנייה בוילה וילנד, הפעם מבחוץ ולכיוון מזרח
החלונות הצפוניים של מבנה מספר 9
חזית מבנה מספר 10
בית יפהפה בסגנון ערבי קלאסי
חלון אותו בית מקרוב
שוב חלון מבנה 10 - הפעם מבפנים
החצר הסמוכה למבנה 10
חלון איוורור עליון בבית הערבי - הבית האדום
הבית בסגנון ערבי קיבל את שמו בגלל הטיח האדום שלו והיה חלק משכונת מנשיה.
עוד פתחים במבנים מסביב
שימו לב לקיר הישן
חלון אחד המבנים במתחם במופע חדר טופלס
חלון במבנה טרמינל הסחורות
הטרמינל הוקם ב 1892 כהאנגר גדול ושימש לאחסון הסחורות.
עד כאן חלונות 1892
בקרוב - מופע הדלתות
זהו לבנתיים.
בחזרה לעתיד.
