Greg Werk יצר ממשק אינטואיטיבי לתקלוט במועדונים, הבעיה כפי שצייר אותה Greg היא יכולת השינוע הקשה, תקליטנים צריכים לעבור ממסיבה למסיבה ולפעמים גם מעיר לעיר או ארץ לארץ עם כל הציוד שלהם. כפי שאתם בוודאי יכולים לנחש, הציוד הוא עדין ומאד יקר. גם במקרים בהם שוכחים חלק מהציוד בבית אז פתאום דברים לא עובדים. כמו כן צריך לחבר את ציוד התקלוט במהלך המסיבה, בחושך וברעש. בפרויקט שלו מציע Greg מ Kansas City Art Institute סטנדרט קבוע למועדונים. שולחן מגע עימו יתקלטו התקליטנים כאשר כל מה שהם יצטרכו להביא מהבית הוא USB קטן שיכיל את כל השירים שלהם.
במהלך הסרטון אפשר לראות את חשיבה שלרוב עובדת ברמת הממשק. אני אבדיל זאת אל מול המישק שניסה לענות על כל הצרכים אך לא עונה לחלוטין על החוויה הטקטילית שהמשתמש רוצה לחוות כאשר הוא מתקלט. כמו כן הוא אינו לוקח בחשבון כי יש Latency (עיקוב בתגובה) כאשר מדובר במחשבים מסוימים או כי לעיתים אנו רוצים לגעת בכמה כפתורים במקביל. התפיסה שלה קורא Greg כ Multi Touch היא עוד לא באמת נראית כזאת, מדובר כאן במחוות פיזיות של אצבע מול 2 אצבעות כאשר היתרון במערכת פיסית כזו היא שאפשר עם שתי הידיים לעשות דברים, לבצע דברים במקביל במהירות
בתור אחד שמאד מעריך ונוטל חלק בתחום אז אני יכול להגיע שמערכת כזו היא חלום וללא ספק הייתה מספקת את צרכי, אבל עבור תקליטנים מקצועיים בפטיפונים שעושים סקראצ’ינג זה פשוט לא יכול לעבוד לדעתי. ניתן להעריך את ההשקעה וכמות המחקר שבוצעה וללא ספק הייתי רוצה לראות בכזאת צורה את מאחורי הקלעים של כל פרויקט, זה מרתק.
