לשלום הכורך יש חתול עם שלוש רגליים

החתול השחור בכרכייה, 30 באוקטובר 2014

לחתול השחור של שלום הכורך יש שלוש רגליים. "אבל הוא עושה מה שכל חתול עושה", אומר בעליו שלום צימבר חובב החתולים ("זו מחלה שלי"). בפתח הכריכייה שלו ברחוב אבולעפיה מחכות לכל יללן מזדמן על ארבע צלחות מלאות בכל טוב. גם בבית יש לו חתולים, בוודאי, "ואני מאכיל חתולי רחוב".
חוץ מחתולים שלום הכורך מאוד אוהב את המקצוע:

שלום צימבר בכרכייה, 30 באוקטובר 2014

הוא בן 70 (קשה להאמין, על פי מראהו), יליד תל אביב ("אני מנחמני"), והכריכייה הארטיזנלית שלו היא, לדבריו, אחת מהאחרונות בעיר. "את זה אני יודע מלקוחות שבאים ומספרים שמקומות שעבדו איתם נסגרו. אולי אני גם היחיד בארץ", הוא מוסיף, "אבל את זה אני לא יודע".

בכרכייה, 30 באוקטובר 2014

את המקצוע למד מאביו שהיתה לו כריכייה גדולה, "תעשייתית", שעבדה עם הוצאות הספרים הגדולות. אבל מאז 1970 שלום עצמאי. בימים ההם פיתח נישה משתלמת: כריכת ספרים לספריות אקדמיות. הנישה היתה כל כך מוצלחת עד שהכריכייה שלו, שהיתה אז בשכונת שפירא, גדלה והוא העסיק ארבעה-חמישה פועלים, "אפילו אבא שלי", הוא מספר, "עבד אצלי אחרי שיצא לגמלאות".

שלום (משמאל) עם אחיו (במרכז) ואביהם (מימין). ומי זו האשה? "זאת דודה שלי"

הזמנים כמובן השתנו. "היום הכל באינטרנט", הוא אומר, "יש פחות ספרים, פחות עבודה. רואי חשבון, עורכי דין, הכל באינטרנט". ובכל זאת על אחד השולחנות ניצבים ספרים עירומים שמחכים לטיפולו כדי לשוב כרוכים למדפים בספריה של אוניברסיטת בר אילן:

ספרים מספריית אוניברסיטת בר אילן מחכים לכריכות

גם העיתונים עדיין זקוקים לו. "הארץ כורכים אצלי גיליונות", הוא מספר, ומראה לי כרך ששמור אצלו מעיתון אחר שכבר מזמן עבר מהעולם:

כרך של "דבר השבוע", המוסף השבועי של עיתון "דבר" עליו השלום

כרך ישן ישן:

"500 ילדים באו מקפריסין"

בן 67 שנים, אם לדייק:

רספקט לפרינט. עיתון עתיק שמור היטב

בבית שמורים אצלו גם כרכי "דבר לילדים". אך גם עיתונים כבר לא מה שהיו. כך שהיום הוא מספק את כשרונו לפרטיים; משפחות שכורכות אלבומים אישיים לאירועים חגיגיים, "קצת עבודות שורשים של תלמידים". יש כאלה שמזמינים, למשל, כריכות מיוחדות עם הטבעת-שם על סידורי בר מצווה:

כריכת סידור תפילה. הטבעת שם בזהב על בד

יש כל מיני גופים בטחוניים; חיל האוויר כורך אצלו אלבומי פרידה מטייסים שפורשים ("השנה היו הרבה כאלה"):

חיל האוויר וגופים אחרים. אלבומי פרידה

אלבומי הישג וזיכרון

מסעדות, להבדיל, כורכות תפריטים מהודרים:

תפריטי מסעדות. הטבעה על עור ובד

הכריכייה של שלום בהחלט ותיקה:

הכרכייה, רחוב אבולעפיה 20

מצוידת במכונות חשמליות:

גיליוטינה חשמלית לחיתוך נייר

מקדחה עדינה, למקרה שצריך לקדוח חורים

ובמכונות ידניות יפהפיות ונדירות כמו:

מלחציים ידניות להטבעות

וגיליוטינה מזרח-גרמנית, בת 200 שנה, שעלתה לארץ משומשת במצב טוב:

הגיליוטינה הידנית העתיקה

על הקירות צילומים של חברי ילדות:

שלום עם השחקן שלמה וישינסקי. "גדלנו יחד"

"וזה חבר ילדות שנפטר"

ובכל פינה גלילי בדים, יריעות עור ומיני חומרים שיכולים לשמש לכריכה:

גלילים צבעוניים בדרך להפוך לכריכות

ועוד גלילים צבעוניים בדרך להפוך לכריכות

כי גם אם העבודה לא מה שהיתה פעם, שלום הכורך מגיע כל בוקר. "מה אני אשב בבית?", הוא אומר, "אני בא, שומע רדיו, מדבר עם השכנים". אבל זו לא כל האמת, כי כשאין עבודה שלום הכורך חוגג. אז יש לו זמן לעבודה האמיתית, היצירתית: כריכת מחברות, יומנים, יומני שנה, פנקסים ופנקסונים בשלל גדלים, צורות וחומרים, והכל בעבודת יד:

מבחר מהכריכות העדינות של שלום

מחברות כרוכות בבדים צבעוניים. אין שתיים זהות

כולל הברקה עיצובית מרשימה במיוחד:

מחברות כרוכות בבד וברשת מתכת נגד יתושים

העבודה שלו עדינה, מוקפדת ומדויקת, גם אם במבט מבחוץ הכריכייה נראית:

הכריכייה במבט מבחוץ

בארון זכוכית שניצב בכניסה שמורים אוצרות:

אוצרות כרוכים בארון הזכוכית

חוץ מזה, אצל שלום הכורך, חתול שחור שומר על השמנת:

חתול עם שלוש רגליים מנמנם לרגלי ערימת ספרים מאוניברסיטת בר אילן

"ולי", אומר בעליו, "יש סיפוק. סיפוק מלראות לקוח שמח עם מה שעשיתי".