בית קהילתי לניצולי הצונאמי בעיירת דייגים ביפן, אדריכלים: Yang Zhaoו Kazuyo Sejima. צילום: Hisao Suzuki
קשה לחמוק בשנים האחרונות מהביטוי Sustainability, "קיימות" (מלטינית: Sus מלמטה ו- Tenere להחזיק), שאפשר אולי לתאר כמאמץ קולקטיבי ליצור חברה אנושית יציבה וערכית. פיתוח בר-קיימא עונה על צרכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם שלהם, ושלושת עמודי התווך של הקיימות הם סביבה, חברה וכלכלה, שאמורים למצוא את נקודת האיזון ביניהם שתבטיח קיום ארוך-טווח וצמיחה.
באילו הקשרים שמענו לאחרונה את המלה "קיימות"? ברוב המקרים מדובר בצריכת אנרגיה, ייצור אנרגיה, מים, זיהום, חומרי בנייה, עלויות בנייה וכדומה. למרבה הפרדוקס, מעט מאוד מדברים על קיימות בהקשר של אנשים וחברה. נכון, מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת התנועה הסביבתית הרחיבה את עיסוקה לקהילה וחברה, אבל הביטוי בשטח מצומצם ביותר. נדמה שצריך לקרות דבר נורא כדי לשנות את כללי המשחק, ואמנם, כוחה של הקיימות החברתית ככלי שיקומי מתבטא בימים אלה ביפן, שמתמודדת עם תוצאות רעידת האדמה והצונאמי שהיכו בה ב-2011.
עולים לבית העם, ''בית לכל'', באזור מוכה צונאמי ביפן . בראש צוות התכנון עומד האדריכל הנודע Toyo Ito. צילום Iwan Baan
House for all (בית לכל) הינו פרויקט חברתי שבראשו עומד האדריכל טויו איטו( Toyo Ito), זוכה פרס פריצקר לאדריכלות 2013. הוא קיבץ סביבו את מיטב האדריכלים היפנים, ויחד נסעה הקבוצה לבקר באזורי מוכי האסון ימים ספורים לאחר הצונאמי, מבלי להתמהמה. כל אדריכל או קבוצת אדריכלים, עבדו בשיתוף הקהילה המוכה, ליצירת חלל ציבורי מקומי. התושבים השתתפו לא רק בתהליך הבנייה אלא גם בהגדרת הצרכים והדגשים לחלל המשותף. התקציב של כל מרכז קהילתי שווה ערך לכחצי מיליון שקל, וחלק מהעבודה נעשתה בידי מתנדבים.
ה"בית לכל" הראשון נבנה ב-Rikuzentakata, עיר חוף שנהרסה באסון הטבע. היא איבדה כ-1,800 מתושביה, ועוד כ-5,000 מהניצולים מתגוררים עד היום במגורים זמניים. איטו עצמו עיצב את המבנה - בשיתוף האדריכליםSou Fujimoto, Kumiko Inui ,ו- Akihisa Hirata- והוא מזכיר בית עץ, שסדרה של פלטפורמות הופכת בו למגדל תצפית שממנו ניתן לאמוד את הנזקים (ולהתבונן בתהליך השיקום). המבנה הלבן נסמך על עמודי עץ, שאריות של השיטפונות שהחריבו יערות אורנים סמוכים.
מרפסות הצופות על עיר החוף המשתקמת. בית לכל ב-Rikuzentakata. תכנון בראשות Toyo Ito. צילום: Iwan Baan
בלב הבית תנור ברזל, המלכד סביבו את התושבים שבחרו להישאר במקום.
מבנה הנסמך על עמודי עץ מהיערות שנחרבו בשיטפונות. תכנון בראשות Toyo Ito צילום: Iwan Baan
בית נוסף נבנה בעירת הדייגים Kesennumaak. הבית תוכנן כמקום מקלט ומנוחה לדייגים, כנקודת המתנה של נשות הדייגים לבעליהן, ולפעמים הוא משמש כשוק או כמוקד לפעילות יזומה. זהו שיתוף פעולה בין האדריכל Yang Zhao לבין המאמנת שלו בפרויקט Rolex Mentor and Protégé Art Initiative, האדריכלית Kazuyo Sejima (חצי מהצמד זוכה הפריצקר של סטודיו Sanaa, שמתכנן את קמפוס "בצלאל" בירושלים). חברת השעונים Rolex מימנה את הקמת הבית הזה.
Inside-Out. בית לכל שמערבב בין חללי חוץ ופנים. תכנון; Yang Zhao ו-Kazuyo Sejima. צילום: Jonathan Leijonhufvud
תקומת חיי הקהילה: בעיירת הדייגים Kesennumaak. אדריכלים: Yang Zhao, Kazuyo Sejima. צילום: Hisao Suzuki
הבית, ששטחו הכולל הוא כ-120 מ"ר, נבנה כגג גדול, ברובו פתוח לשמים, שאותו תומכים שלושה חדרים: מטבח, שירותים, ואזור ישיבה מקורה - שיכול לתפקד כחלל אנגווה (engawa), חלל חשוב בתרבות היפנית. המטבח עטוף בדלתות הזזה מזכוכית, וניתן לפתוח אותו בהתאם למזג האוויר.
מטבחון הנפתח אל החלל המרכזי. אדריכלים: Yang Zhao, Kazuyo Sejima. צילום: Jonathan Leijonhufvud
שלושה חדרים סביב חלל משותף. באדיבות המתכננים Yang Zhao, Kazuyo Sejima .
בחירת החומרים מחוללת קונטרסט משלים בין בטון מוחלק לבין חיפוי בעץ פלייווד (plywood) בגג. הן הפרטים והן רמת הגימור מתבלטים בהצטיינותם, הרבה מעל הסטנדרט בפרויקטים ציבוריים בישראל (שלא לדבר על התערבויות בשעת חירום).
פרטי בניין וביצוע מעוררי קנאה. תכנון: Yang Zhao, Kazuyo Sejima. צילום: Jonathan Leijonhufvud
הפיתוח סביב הבית טרם הושלם, אך הוא אמור לא להחמיץ אף פינה עד מפלס הבית, כדי להקל על הגישה עם מלגזות בימי השוק. בלילה זוהר הבית, כמו הבית ב-Rikuzentakata, באור חם, כמגדלור המאיר את הדרך הביתה לקהילה.
מגדלור לקהילה. Rikuzentakata. תכנון בראשות Toyo Ito. צילום: Iwan Baan
אפשר לשאוב עידוד ואופטימיות מהפרויקט הזה. הוא מזכיר שסדרה קטנה של התערבויות מקומיות יכולה לספק מקלט, ליצור תחושה של חיים קהילתיים, להעניק לאנשים מקום שיחה, מפגש ואולי גם נחמה. מעניין לציין שהיוזמה לא באה מהממשלה או מארגון ללא מטרות רווח, אלא מקבוצת האדריכלים שהחליטה לבוא ולהתחיל - ממש כמו מקור המלה Sustainability - מלמטה.
