אמבטיה זה לאנשים סבלניים. לא בשבילי. אלא אם כן יש שם מישהו ביחד איתי, זה ממש מיותר. זה משעמם, המים תמיד או חמים מדי או קרים מדי, וכשניסיתי להיכנס פעם לאמבטיה עם כוס יין וספר, גיליתי שזה לגמרי לא מעשי - אם את קוראת את לא יכולה להרטיב את הידיים, אין על מה להישען, מחליקים פנימה, ומי צריך יין כשיש לך לחץ דם נמוך וממילא אחרי חצי שעה במים חמים החמצן אוזל לך מהגוף והסחרחורת והסוטול מגיעים מעצמם?
ואם אמבטיה רגילה זה מעיק, תארו לכם איך זה להינעל למשך יום שלם באמבטיה, או במילותיה של העורכת המרושעת שלי "את לא יוצאת משם עד שהשתמשת בכל המוצרים". והיו הרבה מוצרים. 27, ליתר דיוק. מזל שהאמבטיה שאירחה אותי היתה נוחה.
בנוסף, שפכתי פנימה את כל מלחי האמבט, השמנים ומוצרי השכשוך הקיימים: מלח אמבט ורוד של ללין, שמגיע ארוז כמו מאפין תות שדה משונה ועושה חשק להתעלל בו. משליכים אותו לתוך האמבטיה ומקבלים, ובכן, שום דבר מיוחד. המוצר הבא שנשפך לתוך האמבטיה היה שמן אמבט של ללין בשם Milky Tub, בריח ים מעט מבושם. מוצר מהמם - הריח לא משתלט, והשמן נספג היטב בעור. גם קוביות הסבון של SABON מצוינות- מדובר בחבילת קוביות שמנוניות לאמבט להוספת לחות וריח, שטוחה ועטופה בנייר כסף כמו שוקולד או תיבוליות. הלוק וינטג'י ומנחם, וכך גם התוצאה – נעימה מאוד.
השמפו החדש של פנטן לשיער יבש ופגום מתאר את השיער שלי כל כך במדויק, כאילו הוא מכיר אותו אישית. כמובן שמיד מרחתי אותו על הראש והקצפתי, בציפייה ל"שיער כמו לפני הצביעה". הוא נעים, הוא מריח טוב, והאשליה של פנטן תמיד הצליחה להשפיע עלי, אבל לא ראיתי הרבה מאד הבדל, מלבד העובדה שהשיער היה נקי. מצד שני "לפני הצביעה" אצלי זה בגיל 18, ומי זוכר איך נראה אז השיער. כל מה שאני זוכרת זה שאפשר היה לגעת בו בלי להיפצע.
אחרי השיער, הגיע תורם של שאר חלקי הגוף להתפנק. ספק אם גם הסבון המיוחד של ד"ר קליין מתאים למשימה, שכן לדאבוני, אחרי השימוש בו הכול נשאר רופס כשהיה, רק מחוטא יותר. מכיל בין יתר החומרים האנטיספטיים, תה ירוק, אלוורה ושאר חומרים המיועדים לעור רגיש, יבש ומגורה. הסבון מקציף היטב, והריח נעים ולא משתלט.
את הטקס סיימתי עם פילינג בניחוח ורדים של SABON, שמגיע בצנצנת עגולה מזכוכית. אישית יש לי בעיה לפתוח צנצנות שמלאות בשמן בזמן מקלחת, גם כי יש לי רק יד אחת פנויה, גם כי קשה אחר כך לסגור אותה בלי שייכנסו פנימה מים, וגם כי זה תמיד נשפך ומלכלך. אז ככל שהפילינג טוב וריחני, אני חושבת שהגיע הזמן לתת אלטרנטיבה של שפופרת נוחה יותר. עם זאת, המוצר עצמו מריח טוב, ועושה את העבודה היטב - הגוף מרגיש חלק ורך לאורך זמן אחרי כל שימוש.
בשלב הזה הרגשתי שעוד שנייה אני עומדת להתעלף באמבטיה, נהייתי סגולה כמו חציל בלאדי, קיבלתי סחרחורת ובחילה (לא ברור אם זה מהחום הנורא או מהרעלת מוצרים) וגררתי את עצמי בקושי החוצה. אבל כאן לא נגמרו הניסויים עליי. עברתי למוצרים שלאחר האמבטיה, כמו למשל מי גוף של ל'אוקסיטן. מי גוף הם מצרך יחסית נדיר. מדובר במים מרעננים לכל הגוף, במקרה הזה בריח של לוונדר, שוב, אבל גם ריח חזק של אלכוהול שמתנדף לאחר השימוש. השימוש במים משאיר תחושה מאד חזקה של ניקיון, משהו שמזכיר אפטרשייב, רק לכל הגוף. ממליצה להשתמש בימים חמים בלבד. חמאת גוף של Faran היא מוצר מוכר יותר: חמאת גוף שמשתמשים בה אחרי המקלחת, רצוי בעוד העור מעט לח, כי המריחה יותר פשוטה. החמאה נוקשה, סמיכה מאוד ושמנונית ביותר. מצד שני, היא נספגת היטב ובמהירות, הריח שלה מדהים ומחזיק מעמד, והיא משאירה את העור נעים ורך להרבה שעות. מעולה ליובש של חורף. ולבסוף, קינחתי בליין ספא שיזן: קרם גוף, פילינג גוף, מלח אמבט ושמן גוף שמגיעים בשלוש סדרות. בשעה שאחרי החוויה שתיתי מלא מים, ואכלתי את כל הבית כדי להתגבר על החולשה - סלט, שטוחים, במבה נוגט, שוקולד, ממש סניף קטן של AM:PM. ואז קלטתי שלא שטפתי את המסכה מהראש. לסיכום, דבר אחד בטוח - החוויה הזאת לא שכנעה אותי להתחיל לחבב אמבטיות, ונראה לי שגם אקח את הזמן עד המקלחת הבאה. כבר עברו שלושה ימים ואני עדיין מריחה מלוונדר.