האמת תמיד כואבת, וכשהיא מופיעה בכריכה קשה ומגובה במחבר שהוא במקרה פרופסור מאוניברסיטה נחשבת, אי אפשר להתעלם ממנה. השם של הספר החדש, מאת הפרופסור דניאל ס. המרמש מאוניברסיטת טקסס, מסגיר את תוכנו בקלות: Beauty Pays: Why attractive people are more successful (הוצאת אוניברסיטת פרינסטון). מיום יציאתו מעורר הספר לא מעט תגובות ואנטגוניזם, ובקרוב יהפוך כנראה את המחבר לאורח קבוע בתוכניות הבוקר והאירוח בארצות הברית.

זוכים ליותר הערכה. ברק אובאמה מדגים פוליטיקאי יפה תואר מיהו (צילום: GettyImages)
זוכים ליותר הערכה. ברק אובאמה מדגים פוליטיקאי יפה תואר מיהו (צילום: GettyImages)

המחבר פרופסור דניאל ס. המרמש הוא כלכלן בן 67, שבטח ובטח לא מתיימר להיות יפה. הוא קיבל את ה-PH.D שלו אי שם בשנת 1969 ומאז הספיק ללמד בין היתר במוסדות האקדמיים המובחרים פרינסטון והרווארד. Beauty Pays אינו ספרו הראשון, אך זוהי בהחלט הופעת הבכורה של הפרופסור במגזיני האופנה ובמדורי היופי השונים.

בספר מעורר ההדים אפשר למצוא את הנתון על פיו אנשים יפים בארצות הברית מרוויחים כ-230,000 דולר בממוצע שנתי יותר מאנשים כעורים, וגם - ותודו שזו הפתעה - שגברים נפגעים מהפער הזה הרבה יותר מנשים. "לגברים אין ברירה אלא לצאת לשוק העבודה, שם חתיכים ירוויחו הרבה יותר מהגברים המכוערים", אמר הפרופסור בראיון להפינגטון פוסט. "נשים מכוערות, בידיעה מובלעת שלא מחכה להן בשוק העבודה עתיד ורוד, יעדיפו להישאר בבית".

כמו פורנוגרפיה

עיון בספר הקליל והנהיר מעלה שחשיבותו של היופי נוגעת לכל הבחירות שלנו בחיים, החל מבחירת מקצוע וכלה בהחלטה למי לתת הלוואה ובאיזו חברה לפצוח בקריירה. תמונת מצב דומה, טוען המרמש, מתרחשת בגרמניה, קנדה, אנגליה ובייחוד בסין, שם ערך היופי לא רק מביא כסף אלא גם גורם לנשים לבזבז הון תועפות על קוסמטיקה ושירותי מספרה. בנוסף, העדפה ברורה ליופי לא מתבטאת רק במשכורות אלא גם בבתי המשפט, בתי החולים ובאוניברסיטאות, שם שופט יעדיף לטעון לטובת הצד שיוצג על ידי עורך דין נאה יותר, חולים יסמכו יותר על רופא מצודד יותר וסטודנטים יתנו ציוני הערכה גבוהים יותר למרצה שכיף להסתכל עליו.

"יופי הוא כמו פורנוגרפיה", אומר המרמש בתשובה לשאלה מה נחשב ל"יפה". "קשה להגדיר אותו, אבל כשרואים אותו, יודעים מיד". הגיוני, לכאורה, אלא שמאמירה זו הספר מתקדם בבטחה לעבר הטריטוריה ההזויה.

דוקטור האוס. רופא יפה אמין יותר?
דוקטור האוס. רופא יפה אמין יותר?

בפרק המסכם של הספר, המרמש אף מציע פתרון למי שלא ניחן ביופי (או כישורים פורנוגרפיים, לשיפור מצבו הכלכלי) וסובל מאפליה סביב מראהו: "למה שלא נחשוב על תוכנית משפטית להגנת המכוערים?", הוא כותב בספרובמאמר הדעות שכתב לניו יורק טיימס השבוע. "זה לא יהיה קשה כפי שאתם חושבים, הרי כבר יש לנו חוקים נגד פיטורים על רקע מראה חיצוני במקומות העבודה, וחוקים נוספים נגד אפליה בתחום הדיור".

איך ייקבעו החוקים לגבי המכוערים ברי המזל שיזכו להגנה חוקית? שאלה טובה. פרופסור המרמש מודע לעובדה שקשה למצוא גבר או אישה שיודו קבל עם ועדה שכיעורם פגע בהם במישור המקצועי, ומציע לקטלג את האוכלוסיה בסקאלה מ-1 עד 10, כאשר אלה שבתחתית יוגדרו כ"מכוערים". "תכעסו אם אתם רוצים", כותב המרמש, "אבל מה עדיף - להתעלם מקבוצה מדוכאת או לעזור לה להשתלב בחברה?".

לספר, כפי שניתן היה לצפות, קמו כבר מתנגדים ותומכים, וסערה שלמה התחוללה באתר הספק-כלכלי ספק-פופולרי Freakonomics סביב השאלה האם הרעיונות של המרמש שווים התייחסות רצינית או התעלמות. בין היתר, הוויכוחים הם על משמעות הכיעור בחייהם של גברים (שמצאו את עצמם לפתע במרכז דיון על יופי, כמה מביך) ועל שאלת הביצה והתרנגולת הצפויה. אך דבר אחד בטוח - יופי לא רק משתלם, יופי מסקרן. לא בטוח שצריך להיות פרופסור כדי להבין את זה, אבל בהחלט לא יזיק להתעשר מהעניין.