בימים שבהם כמעט לכל ילד יש מקלדת במחשב או בסמארטפון שעליה הוא נדרש לבצע מטלות לימודיות ואחרות, מיומנות הכתיבה הידנית הולכת ומתעמעמת. זאת למרות שמחקרים רבים מצביעים על יתרונות מובהקים לשימוש בכלי הכתיבה הידניים לעומת השימוש במקלדת. אילו תועלות לימודיות וקוגניטיביות טמונות בכתיבה הידנית, ואיך תעודדו את הילד לאחוז בעיפרון או בעט בין הווטסאפ לגוגל?
למה לאחוז בעט ובעיפרון
1. שיפור הזיכרון ומיומנות הלמידהכתיבה ידנית גורמת להפעיל יותר מרכיבי תפקוד קוגניטיביים, שפתיים וסנסומוטוריים ומסייעת להטמיע את הידע בזיכרון לטווח ארוך. כך לדוגמה, מחקר שנערך באוניברסיטה הנורווגית למדע וטכנולוגיה (NTNU) ופורסם באוקטובר האחרון, מצא שבעת כתיבה ידנית הייתה פעילות המוח גבוהה יותר בהשוואה לזו שנמדדה בזמן הקלדה. לדברי החוקרים, כתיבה ביד מייצרת יותר פעילות בחלק הסנסומוטורי של המוח. הלחיצה על העט או הנייר, ההתבוננות באותיות הכתובות וההקשבה לצלילים המופקים בעת הכתיבה מפעילות חושים רבים, וחוויות חושיות אלה יוצרות קשרים בין חלקי המוח השונים ופותחות את המוח ללמידה ולזכירה.
2. הפעלת מנגנון התכנון והביקורת
בעוד שהקלדה היא פעולה אוטומטית ו"עיוורת", הכתיבה הידנית מפעילה את מערכת התכנון והביקורת. בזמן הכתיבה אנו עוסקים בשאלות כמו "כיצד נראה הכתב שלי?", "האם הכתיבה שלי תקינה?". כמו כן יש צורך לכתוב את המילים בשלמותן (ולא בחלקן בעזרת המתקן האוטומטי) וגם נוטים להשתמש בשפה גבוהה יותר. בנוסף, כתיבה ידנית מפתחת מיומנות עיבוד חזותי ומסייעת לילדים לפתח עיבוד מרחבי (ימין, שמאל, עליון, תחתון) ומודעות מרחבית (מה עוד יכול להיכנס בשורה?).
3. פחות הסחת דעת ורמת ריכוז גבוהה יותר
בכתיבה ידנית מרב הקשב מופנה לאופן הביצוע ולתוצר הכתיבה. לעומת זאת, בהקלדה על מחשב אנחנו כפסע אחד מאינספור עולמות תוכן שאינם קשורים לתחום שעליו אנו כותבים, ויש הרבה יותר פיתוי לגלוש ברשת למחוזות אחרים.
4. ארגון טוב יותר של המידע
כתיבה ידנית מוציאה לפועל יותר מערכות שעוסקות בחשיבה על ה"איך" ולא רק על ה"מה". היא דורשת יותר יצירתיות במתן פתרונות ושימוש באסטרטגיות תפקוד ניהולי. למשל, בעת מבחן, אם לאחר קריאת השאלה נכתוב בצד הדף את כל המחשבות והתשובות שעולות לנו לראש, נוכל לאסוף את המידע בקלות ולבנות תשובה מלאה ומסודרת. ההקלדה, בהיותה פעולה טכנית, גורמת לנו לעסוק יותר ב"איך לכתוב" ופחות ב"מה אנחנו כותבים", עד שלעתים אנו שוכחים על מה בעצם רצינו לכתוב.
מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה ופרינסטון ופורסם ב־2014 בכתב העת Psychological Science, אף הדגים זאת. נמצא שסטודנטים שהתבקשו להקליד את הנאמר במהלך שיעור נטו לעבד את המידע בשטחיות ולכתוב כמעט את כל מה ששמעו, כולל מידע לא רלוונטי, ולכן בהמשך גם לא הבינו היטב את החומר הנלמד. לעומתם, אלה שהתבקשו לכתוב ביד נטו לעבד את המידע בעת השמיעה, לוותר על מידע לא רלוונטי ולנסח את הנאמר במילותיהם שלהם, מה שתרם לרמת הבנה עמוקה וטובה יותר של החומר הנלמד.
איך לעודד את הילד לחזור למחברת
1. בנו תשתית מוטורית ותפיסתית כבר בגיל הגן
כבר בגיל הגן מומלץ לפתח אצל הילדים מיומנויות שיסייעו להם בתהליך הכתיבה בעתיד וכוללות תרגול מוטורי של כף היד וחגורת הכתפיים באמצעות משחקים בחימר ובפלסטלינה; תרגול באמצעות החושים השונים הכולל בין היתר תנועה, מגע ושיווי משקל (הליכה על בסיס צר, קפיצות, משחקי כדור); למידה של ארגון מרחבי כמו זיהוי שורות, מרווחים, תרגול כתיבת מספרים.
2. תנו להם להתנסות כמה שיותר בכתיבה ידנית
תרגלו איתם כבר מכיתה א' כתיבה ברמה יומיומית בכל המישורים: העתקה (לתלמיד שלא מספיק להעתיק מהלוח אפשר להציע לצלם את הלוח ובבית להעתיק למחברת), הכתבה וכתיבה ספונטנית (קנו להם יומן ועודדו אותם לתעד בקצרה חוויות מהיומיום, לתכנן חוויות עתידיות, לנהל משימות ועוד).
3. ספקו להם אסטרטגיות למידה תואמות גיל
לדוגמה, למדו אותם כיצד לסכם את החומר בטבלה במהלך השיעור, להכין כרטיסיות בכתיבה ידנית או להכין סיכומים מקוצרים.
4. הציעו להם מגוון כלי כתיבה
ותנו להם לבחור את כלי הכתיבה המתאים והמועדף עליהם - צבע, עיפרון, עט, טושים מסוגים שונים.
5. ועם זאת עודדו גמישות
עודדו אותם להחליף מדי פעם את כלי הכתיבה הנבחר בסוגים אחרים כדי להקל על המאמץ ועל הלחץ המופעל בזמן הכתיבה.
ייעוץ מקצועי: ד"ר ענת פרישמן שטרית, מרפאה בעיסוק, מרצה ומומחית בתחום אסטרטגיות למידה אורייניות במכללת לוינסקי לחינוך
מה אתם צריכים לדעת היום כדי להצליח לגדל ילדים מאושרים?
