בין אם החלטתן לקבל את חיסון הקורונה ובין אם אתן עדיין מתלבטות, המידע הבא יסייע לכן לקבל החלטה מושכלת יותר. הפנינו לד"ר מיכל שטיין, מומחית ברפואת ילדים ובמחלות זיהומיות, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ומניעת זיהומים במרכז הרפואי הלל יפה ויו"ר החוג למחלות זיהומיות, שאלות שעוסקות אך ורק בהיבטים נשיים, וקיבלנו תשובות מנומקות.
לפני הכל, קצת על המדע שמאחורי חיסונים בכלל וחיסוני הקורונה בפרט:
גופנו נחשף מדי יום למחוללי מחלות שונים, כמו נגיפים (וירוסים), חיידקים, פטריות, ומערכת החיסון היא זו שמגינה עלינו מפני תחלואה קשה.
מדובר במערכת מתוחכמת ביותר, רבת זרועות, והשילוב בין זרועות אלה מאפשר התמודדות עם מחלות ועם מזהמים שונים. חוסר באחת מזרועות אלה יגרום לסיכון יתר לתחלואה.
כאשר מיקרואורגניזם (יצור חי זעיר: וירוס, חיידק או טפיל) תוקף את הגוף, חלק מהתאים של מערכת החיסון משמשים כקו ההגנה הראשון, ותפקידם לבלום ולעכב את התפשטות מחולל המחלה, עד ליצירת הגנה יעילה וארוכת טווח, ממש כמו קו הגנה צבאי קדמי.
בתוך פרק זמן המערכת לומדת להכיר את מחולל המחלה ומייצרת הגנה ממוקדת וטובה יותר הגורמת לסילוק הפולש על ידי ייצור נוגדנים. הנוגדנים הם חלבונים הנצמדים לפולש הזר וגורמים לנטרולו ולסילוקו.
בנוסף לסילוק הפולש נוצר גם זיכרון חיסוני שנועד למנוע את הישנות המחלה, ואז, אם תהיה חשיפה חוזרת לאותו מחולל המחלה, מערכת החיסון תתקוף אותו מיד וביעילות רבה, כך שהחשיפה החוזרת תתבטא במחלה קלה בלבד או שלא יופיעו סימני מחלה כלל.
החיסונים נועדו לחקות את החשיפה הטבעית לאורגניזמים, ליצור זיכרון חיסוני, בלי שהגוף יצטרך לעבור מחלה לצורך כך. חיסון כזה נקרא חיסון פעיל. יתרונו בכך שהוא מקנה זיכרון חיסוני והגנה למשך שנים.
קבוצת חיסונים זו נחלקת לשניים:
חיסון חי מוחלש: החיסון מכיל אורגניזם (חיידק או וירוס) חי שעבר החלשה, לדוגמה חיסון נגד פוליו וחיסון רוטה הניתנים בטיפות לפה, חיסון נגד שפעת הניתן בתרסיס לאף, חיסון נגד אדמת־חצבת־חזרת־אבעבועות רוח הניתן בזריקה. חיסונים חיים מוחלשים מפעילים את כל זרועות מערכת החיסון ומקנים הגנה רבת שנים.
חיסון "מומת"/ חלקיקי: זהו חיסון שמכיל מחולל מחלה מומת. בעבר ניתנו חיסונים כאלה, אך כיום חיסוני השגרה מכילים רק חלקיקים אחדים מתוך מחולל המחלה. חיסונים אלה יכולים להינתן לאנשים עם דיכוי חיסוני (שאחד או יותר ממנגנוני החיסון שלהם לקויים) וגם לנשים בהיריון, אך לרוב היכולת שלהם להפעיל את מערכת החיסון מופחתת לעומת חיסונים חיים מוחלשים. גם הזיכרון החיסוני שהם מקנים הוא קצר טווח יותר, ולכן נדרשות מנות דחף מדי כמה שנים.
חיסוני הקורונה שיינתנו בארץ נמנים עם קבוצת ה"חלקיקיים". בזכות טכנולוגיה חדשה יחסית מזריקים לגוף mRNA שנקשר לריבוזום (שהוא האברון בתא האחראי לייצור חלבון על פי תבנית ה־mRNA) ועובר תרגום לחלבון מסוים של נגיף הקורונה המכונה חלבון הספייק. חלבון זה נבחר כמטרה לחיסון, מכיוון שזהו החלבון שבעזרתו הנגיף חודר לתא, ונטרול שלו ימנע הידבקות. חלבוני הספייק, שנוצרו בגוף של מקבל החיסון, מפעילים את כל זרועות מערכת החיסון ויוצרים תגובה חיסונית חזקה.
בניגוד לחיסונים ה"קלאסיים" לא נעשה שימוש בווירוס חי בתהליך ייצור החיסון, וגם אין צורך לגדלו על מצע המכיל ביצים. התהליך בטוח מאוד, ואפשר לתת אותו גם במצבים של דיכוי במערכת החיסון.
האם נשים שמתכננות היריון יכולות להתחסן?
ניסיון רב שנים מורה שחיסונים חלקיקיים אינם מסכנים היריון ואינם גורמים נזק לעובר. עם זאת, באופן כולל, לא יחוסנו נשים בהיריון, אלא אם הן מבקשות להתחסן או שהן נמצאות בסיכון גבוה להידבקות. למשל, במקרים שבהם האישה ההרה עובדת במערכת הבריאות או שהיא סובלת ממחלות רקע כגון סוכרת ויתר לחץ דם.
אין צורך לבצע בדיקת היריון טרם מתן החיסון, ואין צורך לבצע הפלה אם מתברר בדיעבד שאישה הרה קיבלה חיסון.
האם נשים שנמצאות בטיפולי פוריות יכולות לקבל חיסון?
החיסונים אינם פוגעים בפוריות, אך בשל ההנחיה שהוזכרה בסעיף הקודם, מאחר שהן מתכננות היריון - הן יחוסנו אם יבקשו זאת.
מה בנוגע לנשים בהיריון? נשים שרק ילדו? נשים מיניקות?
באופן כללי אין בעיית בטיחות במתן חיסון חלקיקי בהיריון. בהנקה - אין בעיה כלשהי עם כל סוגי החיסונים, הן חיים מוחלשים והן חלקיקיים.
אישה שקיבלה מנת חיסון אחת ואז גילתה שהיא בהיריון, האם עליה להשלים את המנה השנייה?
כאמור, מניסיון של עשרות שנים אנו יודעים שחיסונים חלקיקיים אינם גורמים נזק להיריון ואינם מסוכנים לעובר. אם אישה הרה תרצה להשלים את החיסון, לא תהיה מניעה, אבל את המנה השנייה (לפי ההנחיות נכון לרגע זה, ייתכן שישתנו בשבועות או בחודשים הקרובים) היא תבחר אם לקבל בזמן או רק לאחר הלידה / סיום ההנקה.
מה הדין בנוגע לנשים עם מחלות לבביות, מערכת חיסון מוחלשת, חולות סרטן (בעיקר סרטנים נשיים) או מטופלות בכימותרפיה?
כמו קבוצות סיכון אחרות, החיסון מומלץ במיוחד לסובלות ממחלות לב, ריאה, יתר לחץ דם, סוכרת ועוד.
נשים המקבלות טיפול שמדכא את מערכת החיסון, כדוגמת סטרואידים וטיפול ביולוגי, מומלץ שיתחסנו. כאמור, היות שמדובר בחיסון חלקיקי ולא בנגיף חי מוחלש אין סיכון למחלה כתוצאה מהחיסון. עם זאת מכיוון שייתכן שהחיסון יהיה יעיל פחות בקרב נשים אלה, מומלץ שכל בני הבית שלהן יתחסנו.
בנוגע למטופלות בכימותרפיה, מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל, שכן במצבים מסוימים במהלך טיפולים כימותרפיים אין טעם להתחסן כי מערכת החיסון כה מוחלשת, שהיא לא תגיב כלל.
האם בניסויים שנערכו לחיסון הוכללו נשים וגברים באופן שווה? האם היו תגובות שונות על רקע מגדרי?
נשים וגברים הוכללו במחקרים באופן שווה, ולא נמצא הבדל מהותי ביעילות בין המינים.
האם החיסון יעיל בקרב נשים לאחר מנופאוזה ונשים בגיל השלישי?
מערכת החיסון נחלשת בגיל המבוגר, והשפעת רוב החיסונים אכן מופחתת בגיל זה, אך למרבה השמחה, החיסונים החדשים בטכנולוגיית ה־mRNA (חיסונים חלקיקיים) נמצאו כבעלי יעילות מצוינת גם בגיל השלישי. עובדה זו משמחת במיוחד בשל הסיכון הרב בגיל זה למחלת
COVID-19 קשה ומסכנת חיים.
החיסון מומלץ לגברים ולנשים מעל גיל 65, בפרט לאנשים הסובלים ממערכת חיסון חלשה.
יש מניעה כלשהי ליטול תרופות במקביל לחיסון?
אין מניעה ליטול תרופות קבועות במקביל לחיסון. עם זאת, לנשים עם נטייה מוגברת לדמם בגלל בעיות קרישה, יש להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת, מכיוון שהחיסון ניתן בזריקה.
האם כבר יודעים אם יש לחיסון תופעות לוואי לטווח הארוך?
ניסיון רב שנים במתן חיסונים מראה שתופעות לוואי של חיסונים מופיעות בתוך כמה שבועות מהחיסון. בנוגע לתקופה זו הנתונים כבר ידועים: רוב תופעות הלוואי קצרות מועד - יום־יומיים של כאב במקום ההזרקה, חום, עייפות וכאב ראש, רובם בדרגה קלה עד בינונית, בדומה לחיסונים המוכרים. חשוב לציין שבכל מחקרי החיסונים, וגם במחקרים על חיסוני הקורונה, ניטור תופעות הלוואי והקביעה אם היה או לא היה קשר בין תופעה מסוימת ובין החיסון מבוצעים על ידי ועדה חיצונית ובלתי תלויה בחברות התרופות המייצרות את החיסון. לא נעשו שום קיצורי דרך או עיגול פינות בבחינת בטיחות החיסונים האלה.
יש לזכור שבחיסון מציגים לגוף אך ורק חלבון אחד, הספייק, החלבון שבעזרתו הנגיף חודר לגוף, בלי אף אחד מהחלבונים שיוצרים את המחלה.
האם נצטרך לחזור על החיסון בכל שנה, בדומה לחיסון נגד שפעת?
מעקב ארוך טווח שממשיך להתבצע יבהיר לנו זאת. כרגע אי־אפשר לחזות זאת, מכיוון שלא ידוע אם הקורונה תישאר, אם היא תעבור מוטציות שידרשו את התאמת החיסון, כפי שקורה בשפעת, וכמה זמן יישאר הזיכרון החיסוני מהחיסון. לא ידוע גם כמה זמן נשאר זיכרון חיסוני מהמחלה עצמה.
האם המדינה תפצה אם תהיה פגיעה מהחיסון?
בישראל קיים חוק פיצוי לנפגעי חיסונים, והדבר נכון בכל חיסון, כולל כאלה שבהם משתמשים עשרות שנים. חיסוני הקורונה ייכללו במסגרת זאת כמובן.
האם נשים הסובלות מאלרגיה כלשהי יכולות להתחסן?
אין לחסן אם הייתה תגובה אנפילקטית (שוק אלרגי מסכן חיים) לחיסון או לאחד ממרכיביו, כולל פוליאתילן גליקול (PEG) שעלול להיות אלרגני. כמו כן לא יחוסנו מטופלות שפיתחו בעבר שוק אלרגי לכמה תרופות מוזרקות או תגובה אנפילקטית שסיבתה לא ברורה, או מי שסובלת ממחלת Mast Cell Activation Syndrome הגורמת להתקפים דמויי אלרגיה.
יש להיוועץ ברופא/ה המטפל/ת ובמידת הצורך באלרגולוג/ית אם מדובר בתגובה אנפילקטית לתרופה מוזרקת בודדת.
במקרים של שוק אלרגי מסכן חיים כתוצאה מאלרגנים נשאפים (קרדית אבק הבית, חיות מחמד, אבקני צמחים), מזון, תרופות בבליעה (כדורים, סירופ), לטקס, חומר ניגודי רנטגני, עקיצות דבורים וכן במקרים שבהם האישה הונחתה לשאת מזרק אפיפן, ניתן לחסן עם המלצה ל־30 דקות השגחה לאחר החיסון.
בכל מקרה אחר של רגישות יתר וכן במצב של אורטיקריה כרונית ספונטנית, ניתן לחסן כרגיל.
