רפואה פרטית או ציבורית - איפה תקבלו את הטיפול הטוב ביותר?
ד"ר עמוסי הולך לקלקל קצת את ההילה סביב הרפואה הפרטית ומגלה איך למרות רשימת יועצים מפוארת, מטופלים פרטיים מקבלים טיפול לא טוב וסובלים מהזנחה
רפי ט. בן 60. ככל הנראה איש עשיר. איני יודע איך וכמה. מעולם לא דיברנו על עסקיו, אבל בין אם זה ביגודו היקר והזרוק לכאורה, השלט של הרכב עם פנתר או קלשונים המוטבעים בו או הנהג שלו, שמדי פעם מגיע לאסוף מרשמים עבורו - הוא בהחלט מקרין עושר שלא ניתן להתעלם ממנו.
לפני שבוע אני מקבל מרפי שאלה באונליין . "איך פרופ' נקטר בטיפול בסוכרת? הייתי אצלו כעת בביקור פרטי, והוא ממש נזף בי על מצבי". שאלה מוזרה. מדובר במנהל מכון סוכרת בבית חולים גדול. אנדוקרינולוג עם פרסומים במגזינים הכי חשובים בעולם הרפואה. הוא מעולה, עניתי. אבל אתה לא מספיק טוב בשבילו. בעשר השנים שאנו מכירים עברת אצל רוב מנהלי מכוני הסוכרת באזור המרכז. קיבלת מהם את הטיפולים הכי מתקדמים, אותם רכשת באופן פרטי. את בדיקות הדם ביצעת במעבדות פרטיות עם שירות שנטל את הדם בביתך. איש לא עקב אחר תוצאות המעבדה. לא אני, ובוודאי שלא כל אותם פרופסורים שראו רק את הבדיקה האחרונה שהצגת להם. את מעקב העיניים ביצעת, באופן פרטי, אצל רופא עיניים ידוע, לו לא הייתה גישה לגיליון שלך, ובדיקותיו, מיותר לציין, לא תועדו בשום מקום. יוצא מכך שלמרות כל המשאבים שלך, והאפשרות לקבל כל טיפול בעולם, אתה מקבל טיפול גרוע מרוב חולי הסוכרת במרפאה.
רפואה פרטית? לא מה שחשבתם
אני הולך קצת לקלקל את ההילה סביב הרפואה הפרטית. רפואת יוקרה שלא מתאימה לכל המצבים הרפואיים ולא לכל המטופלים. לא אכחיש. יש מצבים בהם נדרשת עצתו של רופא מנוסה, מומחה בתחומו, לדיון בסוגייה ספציפית. יש לא מעט מצבים בהם אני שולח את מטופליי ללכת לשמוע second opinion. לשלם אלף עד אלפיים שקלים ולשמוע דעת מומחה. חולים אונקולוגים לפני החלטה על טיפול. חולים ראומטיים מורכבים לפני התחלה או שינוי של טיפול. רופא גסטרו או אנדוקרינולוג ותיק לפני החלטה על ניתוח, או בחירת מנתח ספציפי לפעולה ייחודית.
אבל עם כל הכבוד למגדלי המשרדים, חדרי ההמתנה עם כורסאות העור ו"תרצו לשתות משהו?", כל אותם יועצי על מצוינים במתן ייעוץ בודד. למעקב וליווי לאורך זמן הם פחות טובים, ולא ממש ערוכים. במדינת ישראל אין תחליף לרפואה הציבורית המצוינת, למרפאת קופת החולים ומרפאות החוץ בבתי החולים, המחוברות לאותה רשת מחשבים.
במרפאות הציבוריות, גם אם רואה אותך מתמחה, הרשמים שלו מתועדים, ובעוד שלושה חודשים כשהוא יהיה במילואים או בהשתלמות, מי שיבדוק אותך יקרא את הדיון הרפואי של אותו מתמחה, את תוצאות בדיקות הדם וההדמיה אליהן נשלחת וישמור על הרצף הטיפולי. לגבי הטיפול עצמו, מעטים המקרים בהם לאחר second opinion משתנה הטיפול הרפואי. כולנו, הרופאים, קוראים את אותם הספרים ומטפלים באותה הדרך ברוב המקרים. הקרדיולוג בקופת החולים והקרדיולוג במגדל מטפלים באותה הדרך. איני זוכר הרבה מקרים בהם יועץ העל באוסטאופורוזיס המליץ על משהו שונה בתכלית מהמלצה של האנדוקרינולוג בקהילה או בבית החולים. אז למה אני כן שולח לקבלת חוות דעת נוספת? כדי לקבל את אישור שאנו עושים את הדבר הנכון, ורק בצמתי טיפול משמעותיים.
כשיש לך פטיש ביד, כל דבר נראה כמו מסמר
ולמי לשלוח לייעוץ? שאלה לא פשוטה. בהרבה מקרים אתה יודע עוד לפני הייעוץ מה תהייה תשובת היועץ. בהתלבטות על הטיפול הנכון במסתם לבבי פגוע - האם בניתוח או בצנתור - אם תשלח למצנתר או למנתח לא קשה לנחש מה תהיה התשובה של כל אחד מהם. כך גם בהתלבטות בין טיפול ניתוחי לשמרני בהחלפת מפרק או טיפול בכאב גב. אני מעדיף לשלוח לקרדיולוג, אורטופד או כל מומחה אחר בעל ניסיון, אבל לא כזה ש"מבצע את הפעולה". לרופאים אלה, המבצעים התערבות זו או אחרת, יש יכולת מקצועית המצמצמת, שלא בשליטתם, את חופש החשיבה הקליני. אצטט את אחד ממוריי, "למי שיש פטיש כולם נראים כמו מסמרים".
מטופלים כמו רפי ט., שהולכים לרופאים פרטיים עם כל בעיה כמעט, נדרשים להיות אלו שמרכזים את הטיפול והמעקב של עצמם, וזו משימה קשה ביותר, הדורשת הבנה רפואית, סדר ומשמעת. מטופלים מעטים מסוגלים לנהל את זה לאורך זמן, ויוצא מצב אבסורדי בו למרות רשימת יועצים מפוארת, בפועל, אותם מטופלים מקבלים טיפול לא טוב, וסובלים מהזנחה.
מצאו לכם את המומחה המתאים ברפואה הציבורית והיצמדו אליו. רופא משפחה או רופא סוכרת שיעקוב אחרי הסוכרת שלכם, המטולוג שיעקוב אחרי ה-CLL או הפוליציטמיה. הישארו ברפואה הציבורית. במגדלים העצות מצוינות אך המעקב לוקה בחסר. שמרו אותם לקבלת עצה חד פעמית בלבד. מניסיוני זו הדרך הטובה ביותר לטיפול ומעקב.
