בינואר 2018 השיקה מעצבת האופנה סטלה מקרטני קולקציה חדשה באירוע נוצץ באולפני SIR בלוס אנג'לס. הקונספט שרקחו מקרטני ומנהל האירועים שלה בחמש השנים האחרונות קנת גוטליב, היה חדרי אולפן בסגנון שונה: חדר משחקים באחד, הופעות באחר וכדומה. על הבמה הופיעו מוזיקאים כמו פינק והאבא פול מקרטני שקפץ על הבמה בהפתעה יחד עם רינגו סטאר.
כל הוליווד היתה שם: קייטי פרי, גולדי הון, קייט הדסון, דקוטה ג'ונסון וגם ליאונרדו דיקפריו. "היה תור בכניסה של לפחות חצי שעה, כי בארצות הברית כשיש הגבלת כניסה, הנהלים נשמרים. מוזיקאים כמו מארק רונסון המתינו בתור זמן ממושך", מספר גוטליב בראיון ל-Xnet. אבל אז התקשרה אשת יחסי הציבור של ליאונרדו דיקפריו. שחקן הקולנוע היה בדרכו, ועם כל הכבוד לרונסון, לדיקפריו לא נותנים להמתין בתור.
"ליד האירוע היתה חנות אלכוהול עם כניסה סודית לאולפנים", נזכר גוטליב, שכמו כל אחד עם שורשים ישראלים, אימץ מיד את המילה קומבינה לז'רגון המקצועי. "אמרתי להם להגיע לחנות ולא לשאול שאלות. כשהוא הגיע, אמרתי: 'פשוט תבואו אחריי'. נכנסנו למנהרה מתחת לחנות, וממנה עלינו למסיבה".
האנקדוטה המשעשעת הזו היא רק אחת באוסף סיפורים של גוטליב, 30, יהודי ממוצא בלגי שגדל באנטוורפן, ובשמונה השנים האחרונות עובד עם מעצבת האופנה סטלה מקרטני בלונדון. מאז הסגר הראשון במרץ הוא חי ברמת אביב, אך שומר על קשר רציף עם המטה באנגליה.
אל מקרטני חבר די במקרה. הוא היה בשנה הלפני אחרונה שלו בלימודי ממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי, כשחיפש מקום להתמחות בו. חברה שעבדה אצל מקרטני הזמינה אותו לחודש התמחות בפריז לפני תצוגת האופנה של המעצבת. "בהתחלה לא ידעתי מי זאת סטלה מקרטני. היו צריכים עזרה לפני שבוע האופנה וחשבתי שיכול להיות כיף להעביר חודש בפריז ולעבוד בתחום האופנה", הוא מספר בשבוע שעבר בראיון שמתקיים בתל אביב בעברית רהוטה מתובלת במבטא צרפתי.
בניגוד למתמחים במחלקת העיצוב, גוטליב פעל בצד האדמיניסטרציה, ורוב הזמן, מספר, ישב בקבלה. שם, מדי בוקר, פגש את מקרטני. בין השניים נוצר קשר טוב והיא ביקשה שיישאר לעבוד בחברה, אלא שהוא התעקש לחזור לישראל ולסיים את לימודיו. למחרת המבחן האחרון שלו לתואר, נחת במשרדי החברה בלונדון, שם הוא עובד עד היום.
את דרכו החל בהתמחות במחלקת השיווק ויחסי הציבור הבינלאומיים, משם לשלוש שנים במחלקת השיווק. בשנת 2015 מונה למנהל ומפיק תחום האירועים הבינלאומי במותג. במסגרת תפקידו אחראי גוטליב על הפקת תצוגות האופנה הדו-שנתיות של מקרטני בשבוע האופנה בפריז, השקת הקולקציות הנוספות, אירועים הנערכים לרוב בבירות אופנה בינלאומיות אחרות, השקות הקולקציה של מקרטני בשיתוף פעולה עם אדידס ועוד. יחד עם מקרטני בונה גוטליב את הקונספט מאל"ף עד ת"ו, על פי האג'נדה הסביבתית של בית האופנה שנוסד בשנת 2001.
זו לא רק הבחירה להימנע מעורות ופרוות, החלטה שמקרטני חרטה על דגלה עם השקת המותג לפני שני עשורים – אלא סדר יום אקולוגי ובר קיימא המשלב את כל חטיבות העיצוב והניהול בבית האופנה: מהחומרים מהם עשויים הבגדים ועד להזמנה לתצוגת האופנה. את החזון הזה הציג לאחרונה גוטליב באירוע UK-IL Fashion Tech Meetup שיזמה שגרירות בריטניה בישראל, כחלק מסדרת אירועי דיאלוגים ששתי המדינות יכולות ללמוד אחת מן השנייה.
"אף מותג לא מושלם, אבל אנחנו משתדלים", הוא מסביר, "באירועים שלנו מוגש רק אוכל צמחוני, ואנחנו לא משתמשים בפלסטיק חד פעמי". זה ממשיך גם לדברים נסתרים מהעין: "בתצוגות אופנה, לדוגמה, יש ניילון נצמד באורך עשרות מטרים על המסלול כדי שלא יתלכלך. אצלנו אין אותו כדי להימנע מפסולת נוספת, וגם בקירות לתפאורה שאנחנו בונים לתצוגה המתקיימת מדי עונה באופרה גרנייה בפריז, אנחנו משתמשים מחדש ולא זורקים בכל פעם כמו שהרבה מותגים אחרים עושים".
בנוסף, הוא מסביר כי לכל מקום שהם טסים בעולם, עושים במותג קיזוז פחמן, וכל המכוניות בשימוש החברה הן מתחשבות בסביבה. הוא עצמו הולך לעבודה ברגל, מקרטני מגיעה מדי בוקר על אופניים.
בהשוואה למותגים אחרים העושים שימוש בעורות, פרוות ומוצרים מן החי, פריטי היוקרה של מקרטני אינם זולים. למרות שעור נתפש כחומר יקר יותר, מגפיים של מקרטני מחומר דמוי עור יעלו כמעט אותו הדבר ואפילו יותר. מגפיים לבנים בעיצובה מהקולקציה החדשה נמכרים ב-695 ליש"ט, שהם קצת יותר מ-3,000 שקל. איך הלקוחות מגיבים לכך?
"אנחנו מודעים לשיח סביב מחירים על מוצרים שאינם עור, אבל זה לא אומר שהם בהכרח זולים יותר", אומר גוטליב בתגובה. "לייצר מוצר שנראה כמו עור הוא מורכב מאוד וגם המיסוי עליו בארצות הברית ואסיה גבוה יותר ממוצרי עור. למה זאת שאלה מצוינת. יש הרבה חשיבה מאחורי כל מוצר, שייראה וירגיש כמו עור ויהיה איכותי לשנים", הוא מציג את נעלי הסניקרס הלבנות שלו בעיצוב מקרטני לאדידס, שעשויות פלסטיק ממוחזר שנשלה מהים. "הנעליים האלה בנות שלוש ועדיין נראות חדשות".
ובכל זאת, אנשים לא לובשים אג'נדות. האם לדעתך הלקוחות מגיעים למותג בגלל העיצוב או בגלל האג'נדה האקולוגית?
"יש לקוחות שבאים בגלל הסיפור האקולוגי, יש כאלה שבגלל העיצוב והשאר כיוון שהיא הבת של פול מקרטני", הוא מחייך. "היום כבר לא מספיק להכריז על עצמך כמותג אקולוגי, כי כולם עושים קולקציות אקולוגיות. אי אפשר להישען רק על זה. האיכות צריכה להיות גבוהה וכמובן, העיצוב. כשסטלה החלה, אף אחד לא האמין שמותג אקולוגי יצליח בעולם היוקרה".
כחלק מהעבודה אתם גם עושים שדרוג לבגדים ישנים וחומרים ישנים. עם זאת, הרעיון של מיחזור עומד בניגוד לתחום האופנה, שמגדיר את הדבר החדש והבא. איך מגשרים על הפער הזה?
"זה אתגר אמיתי. יש הרבה טקסטיל ובדים שהשתמשנו בהם בעבר ואנחנו עושים בהם שימוש לבגדים חדשים או כדקורציה לאירועים. זה לא רק טוב לסביבה, זה גם טוב כלכלית, כי אתה משתמש בחומרים שכבר יש לך. בחנויות שלנו אתה יכול לבוא עם פריט ישן ולבקש לעשות לו upcycle. חשוב לנו שאנשים לא סתם יזרקו בגדים. בניגוד למותגי אופנה אחרים, אנחנו גם לא שורפים את הקולקציות שנותרו כדי לא לעשות סייל".
עד כמה אתם דורשים מהלקוחות והשותפים שלכם להיות אקולוגיים?
"חד משמעית. אם השם שלנו שם – הם חייבים לפעול לפי החוקים שלנו. באסיה, לדוגמה, קרה לא פעם ולא פעמיים שאני מגיע לטעימות לפני אירוע ומגלה שמגישים עוף. עוף זה לא צמחוני, אבל מצדם זה לא בשר".
השיחה עם גוטליב נעה בקלילות בין הפן המקצועי במותג ליחסיו האישיים עם מקרטני. מתוקף תפקידו הוא עובד איתה בצמוד על כל אירוע, ולפני השקת קו הגברים של המותג ב-2016 (שבינתיים הפך לקו יוניסקס), אף הוזמן לתת את חוות דעתו על בגדי הגברים.
"אנחנו עובדים צמוד ונוסעים יחד בכל העולם", הוא מספר. כשהוא נשאל מדוע לדעתו היא מצאה בו שותף, הוא תולה זאת באופי המעט ישראלי שדבק בו. "אני אומר לה 'לא' ולא תמיד מסכים לכל מה שהיא אומרת. זה חדשני בשבילה שמישהו אומר לה 'לא'. והיא אוהבת שאני תמיד מוצא פתרונות. חינכו אותי מילדות שאין בעיות – יש פתרונות. זה חשוב לה מאוד".
עכשיו, כשהוא הרחק בישראל בגלל הקורונה, עולם האירועים שעליו הוא מופקד דומם. "אני רואה בקורונה משהו טוב, במיוחד לאיכות הסביבה", הוא אומר. "זה מעניק לנו אתגר חדש לחשוב כיצד להגיע ללקוחות מבלי להיות שם פיזית. אבל אני מאמין שהאירועים הפיזיים יחזרו. הם חשובים לנו כחברה".
אתה חושב שישראל עושה מספיק כדי להיות אקולוגית?
"בישראל אין מודעות לאקולוגיה. זאת המדינה האהובה עליי בעולם ויש פה פוטנציאל רב, אבל עושים מעט מדי בתחום האקולוגי. אין פה מיחזור. כלומר, יש בכאילו, ויש מודעות, אבל לא מספיק. אני לא המשיח, ויש דברים חשובים אחרים בעולם, אבל צריך לחשוב על הנושא האקולוגי למען הדורות העתידיים".
ואיך נראית המחאה של אניה רוביק נגד החוק האוסר על הפלות?
