מרצפות אבן וקמין: הבית שמחליף צבעים בהתאם לעונות השנה

ביתה של האדריכלית אלונה נבו-סידי במושב שורש נדמה כנטוע על ההר שנים רבות. זהו בית אבן דו-קומתי בעל חלונות ברזל תכולים שמוקף צמחייה ענפה, בנוי על המדרון ומשקיף אל נוף שמשתרע מהרי ירושלים ועד מגדלי עזריאלי. בשונה מהרושם שמתקבל, הוא נבנה לפני שמונה שנים בלבד, אך רק עכשיו מרגישה סידי שהבית מגשים את החזון שהיה לה, ולכן הזמינה אותנו לביקור.

"אני מאוד מאמינה בצמחייה ככלי עיצובי'', היא מסבירה. ''רק עכשיו, אחרי שהמטפסים כיסו את הפרגולה והשתרגו על קירות האבן, כשהעצים מצלים וכל החצרות עטופות בירוק, הרגשתי שהגעתי למה שחלמתי עליו". ואכן, החצרות שאותן שיבצה סביב לבית הן חלק חשוב ממנו.

סידי ובעלה זיו, איש הייטק, אינם בני המושב. הם הגיעו לשורש מתל אביב אחרי שנולדה בתם הבכורה, היום בת 16, וגרו ביישוב הוותיק בשכירות. כאן נולדו שני בניהם (14 ו-10), המשפחה התערתה בקהילה ובסופו של דבר, בצעד יוצא דופן, הם התקבלו כחברים במושב השיתופי, כולל הזכות לבנות בית בשכונת ההרחבה החדשה. הם היו בין הראשונים שעברו אליה; היום היא כבר כמעט כולה בנויה.

בתחילת הדרך(צילום: גלעד רדט)

הוויסטריה עוד לא כיסתה את הפרגולה(צילום: גלעד רדט)

המגרש הוא שטח של חצי דונם שיושר על צלע ההר, ועליו נבנה בית בן שתי קומות ומרתף – 160 מטרים רבועים בסך הכל. בגב הבית טרסת אבנים גבוהה, תומכת באדמת ההר, ומלפנים הוא פונה אל הנוף.

בית מקומי

שער ברזל כחול נפתח אל גרם מדרגות אבן, שעולות אל חצר צדית ארוכה. החיבור בין האבן שמחפה את הבית לבין רחבת כניסה מרוצפת אבן פראית ומוצלת בעצים, יוצר תחושה של פרטיות והתכנסות עוד לפני שחוצים את הסף.

המדרגות העולות מהשער לכניסה. היום הכל סביבן ירוק ופורח(צילום: גלעד רדט)

דלת ברזל כפולה, תכולה ומקושתת נפתחת אל מבואה רחבה, מול חצר פנימית שתוכננה בצדו השני של הבית. בעוד שמבחוץ חיפוי האבן המקומית, יחד עם הטרסות, מייצרים מראה סגור ומאסיבי, הפנים מוצף באור טבעי, בזכות תקרה גבוהה, קירות לבנים וחלונות רבים, ממוסגרים בפרופיל בלגי דקיק. המרצפות עשויות אבן בורגון בגדלים משתנים, והאבן הירושלמית חוזרת סביב העמודים וקיר הקמין, שניצב במרכז. הקיר החופשי והדומיננטי הזה מחלק את המרחב למבואה, סלון ומטבח, ומנתב את תנועת הבאים.

כיאה לווילה פרטית, החללים המשותפים גדולים, אך נראה ששום דבר לא נקנה בחנות גנרית לעיצוב הבית. את הרהיטים והפריטים הרבים שמקשטים את החדרים אוספת סידי מבעלי מלאכה ואומנים; סלי נצרים, כלי אוכל ובישול מקרמיקה, כדי חרס, תוף עור גדול, קרשי חיתוך מעץ מלא, רהיטי וינטג' ששופצו, שטיחים ועבודות אמנות. על כל פריט יש לה סיפור והיא יודעת מי יצר אותו.

בחורף נפרשים שטיחים כהים וחמימים, בקיץ קלילים ובהירים(צילום: גלעד רדט)

''אני לא חושבת שצריך הרבה כסף כדי לעשות משהו שנכנס ללב, משהו שהוא נעים'', אומרת האדריכלית(צילום: גלעד רדט)

המטבח הוא חדר פתוח ומרווח, מוקף חלונות במקצב אחיד, פונים לנוף מרהיב. משטח העבודה עשוי עץ או מחופה אריחי קרמיקה לבנים, לסירוגין. הארונות עשויים עץ אלון מלא, מוברש ומולבן. אדני החלונות ומדפי העץ שהותקנו ביניהם מלאים כלי קרמיקה, זכוכית ועץ, כולם בעבודת יד. הם מוסיפים עושר חומרי וצבעוני, ונמצאים בשימוש יומיומי.

במרכז המטבח ניצבת פינת אוכל משפחתית המשמשת בימי חול, שבת וחג. שולחן גדול מעץ מלא מוקף כיסאות מבמבוק, מואר במנורת פח גדולה.

בין החלונות נתלו מדפי עץ(צילום: איתי סיקולסקי)

הכלים שעליהם נמצאים בשימוש יומיומי(צילום: אביטל ברוידא)

המטבח והסלון מקיפים את החצר הראשית(צילום: גלעד רדט)

פינת יצירה נחבאת מאחורי העמוד(צילום: איתי סיקולסקי)

הסלון נמצא מעברו השני של קיר האבן, מופרד לגמרי מהמטבח. על רצפת האבן פרושים שטיחים צבעוניים בעבודת יד ועליהם, סביב קמין הברזל, מסודרות כורסאות וינטג' מחודשות, ספה חומה ושידת טלוויזיה מקרשי בניין ממוחזרים. במרכז ניצב שולחן נגרים מחוספס, שרגליו קוצרו והוא הוסב לשולחן קפה.

"זהו בית עונתי", מסבירה סידי את הצבעוניות, "את השטיחים, למשל, אני מחליפה לפי עונות השנה – בקיץ שטיחים קלילים ובהירים ובחורף כהים וחמימים יותר". העונות משתקפות גם בשתי החצרות המטופחות שהסלון פונה אליהן – חצר הקיץ וחצר החורף – כפי שמכנה אותן סידי.

חצר עונתית

"הרעיון של הבית התחיל מחצר קיץ וחצר חורף", מפרטת האדריכלית. "חצר הקיץ פתוחה ופונה צפונה אל הנוף, לכן יש מעט חודשים שאפשר לשבת בה ללא רוחות". על פרגולת העץ מטפסת ויסטריה, שמצלה עליה בימי החום ובחורף עומדת עירומה ומאפשרת לקרני שמש לחדור לסלון.

החצר המשותפת לסלון ולחדר ההורים תחומה בחומה של הבית השכן(צילום: איתי סיקולסקי)

לעונה הקרה תכננה סידי חצר פנימית ואינטימית יותר, מוגנת מהרוחות, בין הבית לחומת השכנים. יש בה בריכת נוי קטנה ובמרכזה עץ אלון, שעומד עירום בחורף ומאפשר ליהנות מקרני שמש שמגיעות מדרום. "אני מרבה להשתמש בחצר הזו כי אני אוהבת מקומות שעוטפים אותי ומייצרים אינטימיות", היא מוסיפה. "כיף שבית מייצר כל מיני אפשרויות לשהייה".

מבואה פרטית הפכה לפינת עבודה

החלק הפרטי של הקומה מוצנע מאחורי ספריית עץ לבנה ואוורירית, שתוחמת את אזור הכניסה. מאחוריה מתחלף ריצוף האבן לפרקט אלון כהה. מכאן נכנסים לחדר ההורים, או יורדים למרתף, שם נמצא חדרו של הבן. במבואה הנסתרת שנוצרה בין לבין מיקמה סידי את פינת העבודה שלה, על טהרת רהיטים מעץ מלא, שליקטה במשך השנים.

לחדר ההורים נכנסים דרך דלת כפולה ודקורטיבית מפירוק. גם כאן פרקט כהה, שמתחבר בחומריותו ובחמימותו עם חיפוי האבן בגב המיטה. אדני חלון עמוקים משמשים במקום שידות צד, וארון בגדים גדול נבנה מאלון צבוע ווש לבן.

ספרייה מפרידה בין אגף ההורים לחלל הציבורי(צילום: גלעד רדט)

חדר ההורים(צילום: גלעד רדט)

חדר הרחצה הזוגי(צילום: גלעד רדט)

ענפי אקליפטוס משמשים כמעקה למדרגות היורדות לחדרו של הבן הגדול(צילום: גלעד רדט)

הרעיון חוזר בגרם המדרגות לקומה העליונה. מעקה האקליפטוס משמש גם כגב לספסל(צילום: איתי סיקולסקי)

סנדות שהפכו למעקה

במקביל לאזור הכניסה הרחב מוקם גרם המדרגות לקומה העליונה. מדרגות בנויות כוסו בעץ כהה, והקיר חופה באבן. סנדות של אקליפטוס מיובש בגובה שלושה מטרים נשתלו בבטון, ויוצרות מעקה טבעי ויוצא דופן. הוא משמש גם כרקע אוורירי ומחוספס לספסל העץ במבואה, ומהדהד חומרית את קיר האבן שמולו.

שירותי האורחים(צילום: גלעד רדט)

במעלה המדרגות(צילום: גלעד רדט)

את הקומה העליונה חולקים הבת הבכורה והבן הצעיר. לכל אחד חדר פרטי והם חולקים חדר רחצה ויציאה למרפסת אחורית, שמשקיפה מגבוה על גינת החורף הפנימית.  

חדרה של הבת עוצב בצבעים בהירים והוא שופע פריטי מלאכת יד שימושיים, כמו סלי נצרים לאחסון ושטיח סרוג על הרצפה. גם כאן הובלט הקשר בין פנים לחוץ, ומדלת הוויטרינה התכולה יוצאים אל מרפסת צרפתית פרטית, שבולטת מחזית הבית החוצה, לעבר הנוף.

חדרה של הבת(צילום: גלעד רדט)

מרפסת פרטית יוצאת מהחדר ובולטת מחזית הבית החוצה(צילום: איתי סיקולסקי)

"הבית הזה הוא בית של הר", מסכמת סידי את הסיור שלנו. "הוא לא בית שמתאים להיות ליד הים. אני באמת מאמינה שכל בית צריך להתאים למקום שבו הוא יושב".

ואיך היה לבנות בית לעצמך?

"היה קשה", היא עונה בלי להתלבט. "עשיתי כאן דברים למתקדמים: חיפוי האבן המקומית בתוך הבית, המעקה שעשוי מענפים שיובשו בשמש ושוקעו בבטון, ענף של קטלב יבש מהוואדי, המשמש לנוי על קיר בסלון – לא דברים שמתאימים לכל אחד. ועם זאת, אני לא חושבת שצריך הרבה כסף כדי לעשות משהו שנכנס ללב, משהו שהוא נעים".

תוכנית הקומה התחתונה(תוכנית: אלונה נבו סידי)

(צילום: גלעד רדט)

(צילום: אביטל ברוידא)

• חיפוי אבן: ינון אבני-פתרונות באבן
• קרמיקה: רותי ברוט
• אומנות: ענת גופר, טל שחר
• רהיטים ופריטים עתיקים: נדוניה
• עיצוב גינה: איתי אילוז
• ריצוף וחיפויים: טופולסקי, רוחמה שרון
• תאורה: עקי, שוק הפשפשים
• פיקוח: איל בן מלך
• נגרות: דיוויד הריסון, בית ינאי